דף הבית   מפת אתר   צור קשר
 
 
 
 
 

גליל מערבי גוש חלב הכפר ג'ת

 

הכפר הערבי מרוני גת (ג'יש - גוש חלב) ממוקם בחלק הצפון מזרחי להר מירון , נכנסים לכפר בנסיעה על הכביש מספר 89 העולה מצפת לישוב סאסא בערך בנקודת הארבעים קילומטר ,הכניסה לכפר על פי השילוט שבכביש.

בתקופת בית שני שימשה העיר גוש חלב ,כמרכז היהודי החשוב והמנהלי , על פי הידוע לנו הוקפה העיר בחומה עוד מימי כיבוש הארץ בידי יהושוע בן נון, בתקופת מרד החשמונאי בשנת 66 לספירה כנגד הרומאים ניצב בראש המורדים יוחנן מגוש חלב סוחר שנמאס לו מגזל המיסים , העיר נהרסה בידי טיטוס המפקד הצבאי הרומאי ,בעקבות המצור והכיבוש הרומאי.

למרות הכיבוש המשיכה ההתיישבות היהודית בתחום העיר עד המאה התשע עשר ,בזכות שארית תושביה היהודים שהתיישבו בחזרה במקום ביחד עם חוזרים מגלות בבל, יעידו על כך שרידי שני בתי הכנסת היהודי אחד מהמאה הרביעית לספירה, שרידי מערות הקבורה בבית הקברות היהודי בחלק המערבי של הכפר, מהמאות 2-4 לספירה ,שעליהם תחריט עץ תמר . 

אל בית הקברות והמוזילאום שבכפר ג'יש אליו מגיעים בהליכה בין סמטאות הכפר, המוזילאום ממוקם במבנה נטוש שבקומת הממסד נמצאה סרקופג כפול, לאחר מכן יורדים במדרגות לפתח המערה ,דלת הגלילה עדיין ניצבת במקומה, בתוך המערה חדר ובו כוכי קבורה שבהם על דרגשים הונחו הגופות ולאחר מכן הועברו עצמות הנפטרים לכוכים אחרים.

בכפר בסמיכות לכניסה אל הכפר ,ממוקמים קבריהם של שמעיה ואבטליון ,בכפר נמצאה גם כתובת אבן ,עליה חריטה בכתב עברי קדום ,שנכתבה לאחר התקופה הצלבנית בארץ ישראל.

האמונה היהודית טוענת כי במקום התקיים הסנהדרין החל מהמאה החמישית לספירה , העיר שישבה על אדמה גירית משובחת שצבעה לבן ,(הצבע הלבן שימש קרוב לוודאי לשמה גוש חלב) היוותה מקום גידול משובח לכרמי יין וזיתים ,מעידים על כך שרידי בתי הבד ויקבים.

כיום בנוי הכפר הערבי ג'ת (גי'ייש) שבו כשלושת אלפים תושבים,על שרידי היישוב היהודי תושביו הערביים של הכפר הן המוסלמים והן המרונים הנוצרים שהגיעו מלבנון , התיישבו על אדמותיו בתחילת המאה השמונה עשר, במחצית המאה התשע עשר עבר הכפר רעידת אדמה שהרגה הרבה תושבים והרסה חלק גדול ממבני הכפר.

לאחר הרעש חזרו המרונים והערבים והתיישבו בכפר ,בתקופת מלחמת השחרור ברחו מרבית תושבי הכפר המוסלמים , כיום מהווים הנוצרים המרונים כשמונים אחוז מתושבי הכפר.

לאחר מלחמת השחרור ,מכוון שהכפרים בירעם ואיקרית היו ממוקמים באזור צבאי שליד הגבול ,נתבקשו התושבים המרונים שלא ברחו במלחמה מבתיהם, לפנותם לתקופה קצרה מסיבות ביטחוניות ,תוך הבטחה שיחזרו לבתיהם, והתושבים עברו להתגורר בגוש חלב, כיום שלוחות של העדה המרונית נמצאים במספר מוקדים בערים ובכפרים בארץ ישראל,אלא שהחיים מתנהלים בדרכם וחלק מבתי הכפר נהרסו והאדמה הועברה לרשות הממונה על האדמות הנטושות, ניסיונות של תושבי הכפרים בירעם ואיקרית לחזור לכפריהם בחזרה נבלם בידי השלטונות עד עצם היום הזה.

הכנסייה המלכיתית. היוונית-קתולית על שם השליח הקדוש פטרוס (בוטרוס) (בזכות הוריו של השליח פטרוס שהתגוררו בכפר) הכנסייה ניצבת במרומי פסגת הכפר ג'ת ,הוקמה על שרידי בית הכנסת בית הכנסת הקדום ,שהוקם בכפר בתקופת המשנה והתלמוד , .

הכנסייה המרונית הישנה נהרסה ברעידת האדמה במחצית המאה התשע עשר ויחד עמה נהרגו כמאה שלושים מתפללים מרונים, את הכנסייה החדשה בנו המרונים מתחת לכנסיית פטרוס הקדוש ,כנסייה הבנויה בפשטות עקב פחדם של המרונים בגליל מרדיפת הכובשים המוסלמים מהריסת הכנסיות המרוניות.

כיום הכנסייה מטופחת בידי העקורים הערבים של איקרית ובירעם ואין ניתן לבקר בה , למרות שנערכים בה תפילות בידי בני העדה המרונית שבכפר בשעות הערב, עיקרי האמונה הנוצרית המרונית ,מבוססת על האמונה בישו ובאלוהות הטמונה בטבע האוניברסלי, כאשר על פי אמונתם ,קיים שילוב של האמונה בדת האורתודוכסית ובין הקידוש באמונה הרוחנית.

בשנת 1995 הוקמה כנסייה מרונית מודרנית חדשה בכפר, שנקראת כנסיית מר מרון , הנחשבת לכנסייה המיוחדת בכפר שבה יכולים להתפלל כשמונה מאות מתפללים, בכנסייה זאת שחלונותיה וויטראז'ים , נערכות תפילות ,חגיגות ונערכים בה טקסי חתונה ,בחצר הכנסייה מוצב פסלה של מריה לכנסייה צמוד מנזר נזירות .


 
 
 
בניית אתרים - שרקור