דף הבית   מפת אתר   צור קשר
 
 
 
 
 

גשר הזיו אנדרטת יד לי"ד ליל הגשרים

 

אנדרטת גשר הזיו ,הממוקמת ליד שפך נחל כזיב, כחמישה קילומטר מצפון לעיר נהריה בגליל המערבי ,ליד קבוץ גשר הזיו ,הוקמה בעקבות פעולת הפלמ"ח לפוצץ אחד עשר גשרים הנטויים מעל לכבישים ומסילות ברזל לאורך מדינת ישראל .

המטרה הייתה לנתק את המעברים ,בחיבורי הגבול עם מצרים , ירדן סוריה ולבנון ,בכדי למנוע את למנוע כניסת כוחות צבא ערביים לארץ ישראל בטרם מלחמת השחרור ,במבצע הושמדו 10 גשרים מתוך האחד עשר .

שלושה גשרים לא היו בתכנון ההריסה בפעולה בחודש יוני 1946, על פי הוראות ההנהגה היהודים, , והם : גשרי הירדן והירמוך שהוליכו למפעלי ים המלח והמנהרה בראש הנקרה שפוצצו ערב מלחמת השחרור.

המבצע לפיצוץ גשר הזיו שבוצע בידי הפלמ"ח, נערך בלילה שבין 16-17 לחודש יוני 1946, נקרא מבצע מרכולת או בשפת העם ליל הגשרים ,הוא נועד לקרוא תגר על מדיניות השלטונית והריבונית של בריטניה בארץ ישראל, בעקבות ביטול הספר הלבן המתיר ליהודים לעלות לארץ ישראל ,וברוח המרד שאף אחד לא יוכל להשתמש בגשרים באם תמנע כניסת יהודים לארץ.

הכוחות והיחידות שהוקצו למשימה ,כללו חיילים מארבע גדודי פלמ"ח ,לצורך הפעולה הגדולה ,יצאו צוותי סיור והכנה לצרכי מודיעין וקביעת תכניות הפעולה , לאחר מכן נערכו פעולות תרגול על מודלים שהוקמו לצורך הפעולות .

כמות חומרי הנפץ שנאספו הייתה רבה וכללה אלפי טונות , תוכנית זמני הביצוע בפועל הושעתה מספר פעמים עקב הרצון למצוא פטרונות מדיניים בין שלטונות המנדט לבין הארגונים המדיניים של התושבים היהודיים בארץ ישראל.

כאשר בחודש יוני 1946 ,הוברר כי שלטונות המנדט הקשיחו את המדיניות כנגד היהודים ובקשותיהם שסורבו ,לעליית יהודים פליטי מלחמת העולם השנייה לארצם , נפל הפור לבצוע הפעולה הגדולה והמורכבת הזאת.

צוותי החבלנים והלוחמים שנקבעו לצאת לפעולת פיצוץ גשר הזיו שעליו עברה מסילת הרכבת לצור וגשר הרכב שלידו ,לפעולה נבחרו חברי הפלוגה הראשונה והשישית של גדוד הפלמ"ח הראשון , מתחת לגשרים עבר נחל כזיב בדרכו להישפך לים התיכון .

צוותי השמירה של הצבא הבריטי שכלל גם חיילים ערביים ובריטים, בעמדות ההגנה מסביב לגשר ומעליו כללו עמדות ירי ומקלעים, סביב הגשר שכנו מספר כפריים ערביים ומחנות ומוצבים בריטיים ומספר יישובים יהודיים כמו : נהריה שבי ציון, מצובה, קבוץ אילון וחניתה שמהם ואליהם יצאו וחזרו בתום הפעולה חיילי הפלמ"ח שייצאו לפעולה.

כוח חיילי הפלמ"ח שיצא לפוצץ את גשר הזיו ,מנה כארבעים וארבעה לוחמים שנשאו על גבם מעל למאה וחמישים קילו של חומר נפץ, הכוח הלוחם התכנס ליד קבוץ מצובה ,בנקודה זאת חבר והצטרף יחיעם וייץ שהיה קצין ההדרכה של הפלמ"ח .

הכוח החל לנוע כששה קילומטר ,לחורשה שמסביב לבית הבאר שליד גשר הכביש וגשר הרכבת, בהקדימו את זמן ההגעה ,אי לכך עצר והמתין לשעת הפעולה שנקבעה לאחד עשר ושלושים בלילה ,על מנת לפוצץ את כול אחד עשר הגשרים בשעה אחידה שנקבעה .

בעת ששהו בעמדת ההמתנה ,עברו לידם ערבים ששאלו אותם מיהם , בתגובה קילל אותם יחיעם באנגלית והערבים המשיכו לדרכם, בעת שהחל מסעם מנקודת ההמתנה ,לפיצוץ עצמו נתגלה כוח הלוחמים בידי השומרים של הגשר ,שפתחו מיד בירי ,כתוצאה מהירי נפגע קשה יחיעם וייץ טופל בידי הקשרית והחובשת זוהרה לביטוב, האישה היחידה שהייתה בכוח הלוחמים , אך למרות הרצון להצילו, פצעיו הקשים גרמו למותו מפצעיו.

למרות זאת הצליח כוח החבלנים להגיע אל מתחת לגשר והחלו בהנחת המטענים על מנת לפוצצו, אלא שבשלב הזה התפוצץ אחד המטענים ( יש הטוענים כי הפיצוץ נגרם מפגיעת אחד הכדורים שנורו אליהם) כתוצאה מהפיצוץ נהרס גשר הרכבת וקרס בפיצוץ עז , הגשר השני, גשר הכביש נותר עומד כגשר היחידי שלא נהרס בפעולה ליל הגשרים.

כיוון שהגשר התפוצץ במפתיע חלק מהחבלנים נהרג ונותר במקום , שאר הלוחמים כולל הפצועים נסוגו לנקודת הכינוס לנסיגה ,ואז התבררה האמת המרה כי חסרים כשלוש עשר לוחמים כולל מפקדם נחמיה שיין מעין חרוד בן דודו של יחיעם וויץ , לפיקוד הלוחמים הנותרים נתמנה סגנו ,שהורה על נסיגה של הנותרים בניגוד לתוכנית להתפצל לאחר הפעולה .

עם פי העדויות, הלוחמים והפצועים נסוגו לקבוץ מצובה ,שם קבלו הפצועים טיפול רפואי ראשוני , לאחר הטיפול הרפואי, סגן המפקד ושאר הלוחמים הבריאים והפצועים המשיכו לקבוץ חניתה ,שם הוסתרו הפצועים במערה שליד הקבוץ על מנת שלא יתגלו.

בבוקר יצאו חברי חברת קדישא מחיפה ,על מנת לאסוף את ההרוגים ולזהותם , מהפיצוץ הקשה בטרם עת ,בשטח נמצאו חלקי גופות של חלק מהחללים, חלקי הגופות נאספו ונקברו בקבר אחים בחיפה ,שעליו נחקק הפסוק : פה נטמנו איברים שנקרעו לגזרים, שרידי הקדושים שניספו במערכה ליד גשרי הזיו.

הבריטים הודיעו כי ארבע חבלנים נהרגו ושנים נורו , והדבר עורר תקוות שווא בקרב המשפחות, רק גופתו של יחיעם וויץ נותרה שלמה, וגופתו הוטמנה בבית הקברות בהר הזיתים וחודש אחר מותו הוקם הקבוץ יחיעם לזכרו.

בשנת 1958 22 שנים לאחר האסון ,הוחלט להקים את האנדרטה לחללי הפעולה והם נקברו תחת מצבות לאחר שנחפר קבר האחים בחיפה והעצמות הוטמנו מתחת למצבות אלו הסדורות במעגל .

לאח פרסום תוצאות המחקר שנערך בספור השמדת גשר הרכבת שמעל לנחל כזיב נתקבלה ההחלטה להעביר את שרידי החללים מליל הגשרים שנטמנו בחיפה בקבר אחים , לקבורה בטקס ממלכתי ,לאתר שהוקם במקום נפילתם, בעת שפעלו להשמדת גשר הרכבת ,בסמוך לשפך הנחל שליש חוף אכזיב .

האנדרטה נקראת יד לי"ד והיא נחנכה ביוני 1968, בנוסף לתחקיר הראשון ,התווסף תחקיר נוסף של הבימאית שושי בן חמו לנושא הקרב והנעדרים בשנת 2001 , מחקר זה הצביע על קבר אחים נוסף בקבוץ מצובה, שרידי החללים הוצאו מקבר זהבשנת 2003 והועברו לקבורה באתר האנדרטה החדש.

האנדרטה החדשה שבמרכז אתר ההנצחה ,כולל 13 מצבות שעליהם חקוקים שמות הנופלים המונחים בעיגול ,ליד האתר ממוקמת באר מים האנטיליה שנותרה במקום וחלקי מסילת רכבת .


 
 
 
בניית אתרים - שרקור