דף הבית   מפת אתר   צור קשר
 
 
 
 
 

רודוס העיר החדשה שמחוץ לחומות בתקופה האיטלקית

 

בשנת 1911 הכריזה הממלכה האיטלקית ,מלחמה על האימפריה העותומאנית ,הדבר נבע מרצונה, לאפשר לחלק מתושביה ,להגר מחוץ לגבולות המדינה, על מנת לחסל את מאחזיה של תורכיה ביבשת אפריקה ,ניסו האיטלקים בתחילה, לכבוש את שטח הארץ של מדינת לוב כיום, בתהליך של מצור ימי על התובלה בין תורכיה לאפריקה ,לבל יעבירו בעיקר נשק .

אלא שתושביה הערביים של לוב ובראשם הש'יחים  לא קבלו ניסיון לכבשם ברצון ,במקביל פלשו האיטלקים לשרשרת האיים הדרומיים  הדודקאנסיים , שם כבשו תוך ימים ספורים את איי רודוס וקוס ועוד .

מכוון שהצי האיטלקי שלט בעליונות על נתיבי המים באזור ,האיטלקים רצו להביא את העותומאניים לשולחן הדיונים ,והטילו מצור ימי ,בניסיונם להשתלט על שטחים נוספים ,מלחמה זאת הסתיימה בשנת 1912, בעקבות הצטרפות המדינות הבלקניות כמו : יוון, סרביה, בולגריה ומונטנגרו ,הצטרפו לאיטלקים בארצותיהם במרד נגד השלטון העותומאני .
 
המלחמה נמשכה גם לאורך מלחמת העולם הראשונה ,למרות שהאיים הדודקאנסיים נכבשו כבר בשנת 1912בידי האיטלקים ,נחתם בלוזן שבשוויצריה , הסכם לשלום רק בשנת 1923 שבו העבירו התורכים את האיים לידיים איטלקיות .
 
נוצרה בעיה לאיטלקים של המספר 13 המביא מזל רע ,( שאלו היו מספרם של האיים שהועברו לבעלותה), מכוון ששרשרת האיים הדודקאנסיים Dodecanese ,מנו רק עשרה איים במקור, שזה פרוש השם , האיטלקים לא שינו את שמם והשאירו אות כשמם הקודם העשרה.

לאחר קבלת השלטון באיים לשלטון איטלקי ,החליט הממשל האיטלקי לבנות מבנים חדשים ומפוארים ולשפץ מבנים ישנים באיים ,על פי הסגנון האיטלקי כהעתקי מבנים אחרים במולדת האיטלקית ולהחזיר את תפארת וגדולת מסדרי האבירים בעת ששלטו באיים ,בטרם נכבשו בידי העותומאניים .

מריו לאגו הדיפלומט לשעבר ,ששימש כמושלה האזרחי האיטלקי הראשון של רודוס ,החליט בשנת 1923 לאחר סיום המשטר הצבאי לשנות את סגנון הבנייה בעיר ,לצורך זה הוא הביא את האדריכל פלורסטנו די פאוסטו על מנת לבצע שינויים אלו.

בתחילה הרס חלק מהמבנים שבנו העותומאניים , החזיר לתפארת את המבנים שנבנו בתקופת האבירים הצלבנים, הרס את בתי הקברות המוסלמי העותומאני והיהודי שמחוץ לחומות והקים עליהם גנים לרווחת התושבים, אך ההחלטה החשובה שלו הייתה להקים את רודוס החדשה והמבנים בסגנון משולב של הנאו ווינציאני הקישוטי ,הרנסנס המקומי ואלמנטים עותומאניים שמחוץ לחומות באזור הנמל מנדריקי

בעידודו של מריו לאגו ,החל האדריכל די פאוסטו ,לתכנן את התשתיות לרחוב הטיילת הראשית שבין החומות לנמל ,תוך שמירה על מבני האבירים והרס מבנים עותומאניים, הרס את השוק הישן והקים את השוק החדש, שיפץ את הקתדראלה של האבירים, הקים את ארמון המושל, שיפץ את ארמון הגרנד מאסטר, הקים את בית הדואר, את התיאטרון ,בית העירייה  את העמודים עם האיילים בפתח הנמל ועוד.

תהליך בנייה זה של מבנים גדולים בחלק החדש של העיר רודוס ,נמשך עד לאחר מלחמת העולם השנייה ,אז על פי ההסכמים הועברו האיים לחסות יוון ,שקיבלה אותם חוקית סופי כחלק מהמדינה בשנת 1988.    

תחילת השלטון האיטלקי על האי החל במשטר צבאי בין השנים 1912-20 לאחר מכן עבר השלטון ,לידיים אזרחיות של מושל בעל סמכויות נרחבות, בשנת 1923 התמנה כמושל האי מריו לאגו ,שהיה דיפלומט שהיה חבר המשלחת האיטלקית, בהסכמי העברת הבעלות לידיי האיטלקים בוועידת לוזן .

מבחינת השלטון האיטלקי האיים ובראשם רודוס לא הוגדרו כמושבה איטלקית ,אלא כרכוש של איטליה כדומיניון, לאגו המושל האיטלקי הבין מיד שכדאי לשווק את האי כאתר תיירות לבני המעמד הגבוה ,על מנת ליצור כלכלה תעסוקתית לתושבי האי.

לאגו גם הוליך את המהלך ליצור עיר מודרנית ותיירותית מחוץ לחומות העיר העתיקה, על מנת למשוך תיירים בעלי ממון ,בנוסף בנה בית חולים ובמבנים שנותרו מימי האבירים החל ליצור מוזאונים, השווקים הישנים הוחלפו בחדשים   ,כול הבנייה החדשה ושיקום הישן ברודוס ובאיים ,התנהל תחת ידם של אדריכלים איטלקיים מהשורה הראשונה.

מחוץ לבנייה הבומבסטית החל לבנות גם בתי מלון ובמיוחד במלון המפואר שקיבל את השם אלברגו דלה רוז, כמובן שאנשי התיירות החלו לכנות את האי כאי השושנים ,בתואנה שבאי השמש זורחת 10 חודשים, שבהם לאורך כול התקופה פורחים   השושנים, בתי קפה ומקומות בילוי נבנו לטובת התיירות העשירה .

שלטונו של המושל לארגו הסתיים בשנת 1934 ועד אז כדיפלומט לשעבר השכיל ליצור יחסים טובים עם התושבים ובמיוחד עם האזרחים היוונים, בבתי הספר נלמדו השפות היוונית או האיטלקית כרצון ההורים .

לאחר החלפת המושל ,שהיה חבר במפלגה הפשיסטית האיטלקית ,שלא מצאה חן בעיניו האווירה העולמית החופשית, הן מבחינת התיירים האמידים והן מבחינת התושבים השלווים, מיד שהחל בעבודתו כמושל, ביטל הוא את בתי הדין והחוקים העותומאניים שהיו נהוגים ,הוא החל לפקח ביתר שאת ,על הנטיות הדתיות של הקהילות שאינן נוצריות ברודוס,העיתונות שאיננה בשפה האיטלקית בוטלה ,והשפה האיטלקית הוכרזה כשפת האי רודוס.

צורת בניית המבנים החדשים והמפוארים ברובע החדש של רודוס, לא מצאה חן בעיניו והוא החל מצר את האדריכלים שקישטו את המבנים באלמנטים קישוטיים ואסר על בניה כזאת בהמשך , המושל החדש החל בבניית ארמון לדוצ'ה מוסוליני ולמלך האיטלקי ליד ארמון המאסטרים לקראת ביקוריהם של אלו באי , אך הם לא הגיעו לביקור ולמגורים באי.

בעת התכנון והביצוע לעיר החדשה ברודוס, הוכנסו מערכות תשתית מודרניות לעיר שכללו מערכות כבישים, מערכות מים וביוב, תאורת רחוב , שווקים ,מבניים ציבוריים לציבור ולצבא , לאחר סיום ממשלו של המושל מריו והאי ,עבר הממשל באי לידיו של המושל Cesare Maria De Vecchi   שהיה חבר המפלגה הפשיסטית האיטלקית ,שמשל בקשיחות בין השנים (1936-1940 .

האדריכל פאוסטו ,ששימש לצורך הקמת העיר החדשה ובניינה מחדש ,הוחלף אף הוא באדריכל חבר המפלגה ששינה את סגנון הבנייה על פי הנחיית הדוצ'ה מוסוליני לבנייה מסיבית ללא אלמנטים קישוטיים בסגנון הרנסנס.

 

 
 
 
בניית אתרים - שרקור