דף הבית   מפת אתר   צור קשר
 
 
 
 
 

רודוס סיפור העיר העתיקה של רודוס

 

הקדמה קצרה

העיר העתיקה של רודוס מאכלסת כיום אוכלוסייה שמעל לששת אלפים תושבים , והמוכרת בידי אונסקו כנכס מורשת עולמי ,העיר הישנה מוקפת חומות מימי הביניים ,הכוללת מספר מגדלי הגנה ואחד עשר שערים: שער תחנת הצי, שער של אגיוס יואניס, שער של אגיה Eaterini, שער השליח פול, שער אמבואז, שער של אגיוס אתנאסיוס ושער הנמל.

תחילת בניית העיר רודוס משוערכת למאה החמישית לפני הספירה ,תכנונה ניתן למתכנן הערים המפורסם באותה התקופה היפודמוס ,במהרה הפכה רודוס למעצמה כלכלית בזכות הנמל שריכז אליו פעילות מסחרית חשובה במיוחד בתקופה השלטון הרומאי , אך החלה לרדת מפעילות זאת בתקופת השלטון הביזנטית .
 
בעת הכניסה בשערים אלו מתגלה לנו עיר עתיקה ומבנים עתיקים שבחלקם הגדול התמקמו חנויות תיירים, מסעדות, בתי קפה ומוזיאונים , זאת איננה תמונת עיר יוונית טיפוסית ,אלא יותר תמונת בזאר תורכי ,על שלל דוכניו לממכר מזכרות מתוצרת האי, או מייבוא מיוון ,או ממדינות אחרות, העיר העתיקה של רודוס היא קהילה חיה ותוססת בתוך הרבה בתים ועסקים, שלא כולם קשורים לתיירות.
 
העיר רודוס שחיים בה מעל לששת אלפים תושבים, היא אתר מורשת תרבותית עולמית, בעת הסיור בין החומות חשים כמו בסיור  במוזיאון באוויר הפתוח, כמו כל רחוב, כיכר או בניין מעורר סיפור על ימי העיר העתיקה ,מבין עשרות המסגדים מתקופת השלטון העותומאני ברודוס ,נותרו כארבע עשר בתחומי חומות העיר העתיקה .

הרחובות הראשיים בעיר העתיקה מלאים בחנויות ובמסעדות, לעומת זאת הרחובות האחוריים המזרחיים משמשים בעיקר כבתי מגורים, בעיקר ברובע היהודי שבו החיים מתהלכים כאילו לא הקדמה נוכחת מחוץ לחומות, למרות שלכאורה במרחק של כמה רחובות משם בנמל המסחרי, עוגנות ספינות שיט ענקיות , הפורקות את נוסעיהן ליום קניות ולסיור.

העיר העתיקה של רודוס כוללת כארבעה עשר מסגדים וכשלושים וחמישה כנסיות, ובעיקר כמאתיים רחובות , לחלקם אין אפילו שמות, עיר עתיקה שביקור בה יכול להיהפך לסיור במבוך, כדבר נורמטיבי בעת הסיור הקסום, אך הסירו דאגה מלבכם השיטוט תמיד מביא בסופו של דבר לאחד משערי העיר וליציאה ממנה .

או לחזור לאחד הרחובות הראשיים בעיקר רחוב סוקרטס או כיכר איפוקראטוס , תשומת ליבנו, צריכה להיות בשיטוט ברחובות הצדדים ,המשמשים כמקום מגורים ולא הרחובות המרכזיים המשמשים כמקומות בילוי וחנויות לתיירים, שהם רחובות ללא תחבורה (מדרחוב) רחובות צדדים אלו מותרים למעבר לרכבי התושבים ,אז לא נותר להולך הרגל להיצמד לפתחי הבתים ולאפשר מעבר הרכבים ברחוב הצר.

סיור בלילה ברחובות הצרים והמשתנים בערב ובלילה לאזור בילוי כמו הרחובות : Miltiada, Platonos, Evripidou , אז משתנה האזור בעת שנפתחים עשרות ברים ומועדונים והופכים את האזור הרדום יחסית ביום למרכז בילוי המשנה את פני האזור ללא הכר.

בעת כיבוש האי והעיר של האבירים, השתרעה העיר הביזנטית המבוצרת על שטח של כמאה שמונים מטר מרובעים, האבירים הרחיבו את העיר לגודלה כיום ,כארבע מאות ועשרים אלף מטר מרובע ,תוך השלמת והקמת שלוש שורות של קווי הגנה וחומות, וכך הוא הועבר לשליטים הבאים במאה השש עשר העותומאניים ששיפצו רק את הביצורים וטיפלו במבנים הצלבניים והפכו את חלק מהכנסיות למסגדים.

לאחר השתלטות אבירי המסדרים הנוצריים , אבירי יוחנן הקדוש בירושלים ,על רודוס בשנת 1309 לספירה, העיר נחלקה לשלושה חלקים:  החלק הצפוני Kollakio ,שבו ישבו שמונת מסדרי האבירים סביב האקרופוליס וארמון הגרנד מאסטר.

החלק השני הדרומי הנקרא בורגום , יועד למגורי תושבים רגילים ולחיי המסחר, אז גם הוקמו בה המבנים החשובים כנסיית church of Panagia tou Bourgou והכנסייה האכסניה וההוספיס אגיה איקטריני (סנט קתרין). Guest House of Agia Aikaterini Saint Catherine .

רודוס רובע הבורגו Bourgo

אל רובע הבורגו ניתן להגיע מארמון הגרנד מאסטר דרך רחוב Orfeos או מרחוב Panetiou רובע שהופרד מהרובע הצפוני של האבירים שנקרא Kollakio בעזרת חומה בתקופת השלטון הביזנטי שקדם לאבירים, בתחילה יושב האזור בתושבים יוונים נוצריים ,אך בתקופ השלטון העותומאני שגרש את האבירים, סולקו התושבים היוונים מתחומי חומות העיר העתיקה, והאזור אוכלס בתושבים תורכיים, שלידם נותר הרובע היהודי ותושביו , התושבים היוונים שסולקו מבין החומות התיישבו מחוץ לחומות בקרבת הנמל מנדריקי .

לאחר שסולקו העותומאניים מהאי , חזרו חלק מהיוונים לרובע בורגו שבין החומות , ומאז מתגוררים ברובע כאלפים תושבים יוונים נוצרים ותורכים מוסלמים ,יש המעריכים כי בתקופת הקיץ התיירותית ,מתגוררים ברובע כששת אלפים תושבים ועובדי תיירות.

בעת שיטוט ברובע בורגו ,חולפים על פני בתים עם מרפסות עץ ,קשתות מאבן לכניסה לחצרות חלקם נסתרות ,סמטאות צרות ושבילים היוצרים פסיפס של ריחות וצבעים המזכירים את העבר ההיסטורי של הרובע .

החלק השלישי של ההתיישבות בתוך החומות ,כלל את הרובע היהודי ששימש בעיקר למגורי חברי הקהילה ,חלק העיר מרוד יחסית , שמונה מסדרי אבירי הצלב לאומיות התמקמו ברודוס ,כאשר לכול אחת זיקה לאומית וייצוגיות לארץ המוצא ,אך כולם התאגדו תחת שליט אחד שנקרא הגרנד מאסטר, שהתגורר בארמון הממשל ,לכול קבוצת אבירים הייתה חצר משלה ואכסניה לאירוח צליינים מארצם  

רודוס שלטון מסדרי אבירי יוחנן הקדוש בירושלים

אנשי המסדר ההוספיטלרי הגיעו לרודוס בשנת 1390, כאשר משימתם הייתה משימתם הייתה לדאוג לרווחתם של הנוצרים עולי הרגל הפצועים ואנשי מסדרי הצלבנים החולים, לאורך מאתים שנות שלטון האבירים ביצרו הם והוסיפו מעוזים וחיזקו את החומות ועיבו אותם לכשתיים עשר מטר רוחב, החפיר למים עצמו היה ברוחב 21 מטר ,במיוחד לאחר המצור התורכי הראשון שנכשל בשנת 1480 , חומות שחוזקו בידי הגרנד מאסטר Aubusson אורך הקף החומות כארבע קילומטר .

רודוס שלטון העותומאני

בתחילת המאה השש עשר החלו העותומאניים במצור השני על העיר רודוס , במהלך שנות המצור נהרגו לעותומאניים כחמישים אלף חיילים ולכוחות האבירים בתוך חומות העיר הנצורה נהרגו כאלפים לוחמים ,בשלב הזה החליטו האבירים וחלק גדול מהנוצרים של האי רודוס לנטוש את האי ולמסרו לידי העותומאניים ,בתנאי שיקבלו מעבר בטוח (מסדרון) לנמל ולספינות שבהם יתפנו .

פינוי האבירים והתושבים התרחש בראשון לחודש ינואר בשנת 1523 , במהלך הפינוי התפנו כחמשת אלפים בני הדת הנוצרית שהעדיפו לא לחיות תחת הכיבוש והשלטון המוסלמי העותומאני.

רודוס סיפור המצור השני שסילק את האבירים מרודוס

לאחר עלייתו לשלטון של הסולטן Selim I בתחילת המאה השש עשר בתורכיה ,הוא החליט להרחיב את שלטונו במזרח האימפריה שלו , על ידי כיבוש סוריה ומצרים, להחלטה זאת   היה חיוני לשלוט ,במסלול השיט בין קושטא אלכסנדריה ,אך התוואי היה מאוים על ידי אבירי רודוס, שפעלו לעיטים קרובות כמו שודדי ים והתקיפו שיירות של אוניות מסחר עותומאניות,

בתגובה החליט הסולטן סולימן בחודש יוני 1522, להכריז מלחמה על אבירי רודוס (המצור השני) , לאחר ההכרזה   נחת על האי צבא עותומאני שמנה מאה אלף חיילים , כנגד כשבעת אלפים חיילים ואבירים ,החיילים העותומאניים כבשו גבעה ממערב לעיר שכללה את האקרופוליס העתיק ברודוס.

על גבעה זאת העמידו תותח והחלו יורים בכול עונת הקיץ על העיר העתיקה בניסיון למוטט אותה, הביצורים החזקים שנבנו בעקרבות המצור הראשון ,עמדו כנגד ניסיונות הכיבוש והירי הבלתי פוסק, לאחור גמר הקיץ בחודש ספטמבר ,נוצרה הפוגה בלחימה שהתחדשה באביב שלאחריו , בשלב הזה פנה האפיפיור אדריאן השישי לאומות הנוצריות בקריאה  לעזרה לאבירי רודוס הנצורים.

בקרבות נהרגו כאלפיים חיילים ואבירים בתוככי העיר הנצורה ואילו התורכים ספגו כחמישים אלף נפגעים, חודש לאחר ההתקפה מכוון גבעת האקרופוליס ,פרצו כוחות עותומאניים פרצה בחומות   באזור שער St Athanasius Gate , והתכוננו להמשך הקרב.

הסולטאן העותומאני זכר כי במצור הקודם בשנת 1840, נחלו כוחות הצבא העותומאני מפלה באזור הזה, אלא שבשלב זה נותר הגרנד מאסטר הצלבני Philibert Villiers De l'Isle Adam עם 180 אבירים בלבד , מנהיגי הכוחות היריבים ערכו התייעצויות ,לנוכח מספר לוחמים אבירים שנותרו (בלא לקבל עזרה מהמדינות הנוצריות), אל מול האבדות הגדולות של העותומאניים , החליטו המנהיגים לפתוח במשא ומתן .

ההסכם בין היריבים ,הושג בסוף חודש ספטמבר ,הכוחות העותומאניים נכנסו לעיר וכעשרה ימים לאחר מכן ,עזבו הכוחות הנוצריים כחמשת אלפים איש, דרך מעבר חופשי לאוניות בנמל, ועזבו בלקחם עמם את הנשק ,תשמישי הדת ורכוש ככול שיכלו לשאת ,בהסכם גם נמסרו לידי העותומאניים המצודות באי קוס, רוב האבירים עברו לאי מלטה והתבססו שם .

כאשר נכנסו העותומאניים לעיר העתיקה הם הוציאו פקודה שעל כול הנוצרים להתפנות למגורים מחוץ לחומות ,אולם ליהודים ולרובע היהודי הותרה זכות הישיבה בתוך תחומי החומות, כאשר עזבו העותומאניים ,לאחר מלחמת העולם הראשונה את רודוס, נערכו חילופי אזרחים של יוונים שחיו באזורי שליטה תורכיים, באזרחים תורכים שבקשו לחזור למולדתם תורכיה , אך באי נותרו עדיין אנשים ממוצא תורכי , חלקם המירו את דתם לנוצרים כך שגם כיום הדת היא הגורם המאכלס באי ולא הלאום האתני .    

רודוס השלטון האיטלקי

השלטון ברודוס הוחלף בשנת 1912 כאשר כבשו האיטלקים את האי, כפעולה הראשונה הם החזירו את רובע האבירים הצפוני שנקרא Kollakio למראהו הקודם, ואף שיפרו את רובע המגורים Bourgo ושיקמו בו רחובות ובתים, רובע שבו התמזגו בדו קיום אוכלוסיות שונות לאורך תקופות החיים ויצרו בו ייחוד מגורים וחיים משותפים ייחודי , הניכר עד היום בעת הביקור ברובע.

כך ניתן לראות בסיור בעיר העתיקה בכפיפה אחת ,כנסיות ביזנטיות ,מסגדים עותומאניים ולוח שיש המהלל את מוסוליני ,חלק מהחללים הפנויים באזור הם תוצאה של הפגזות גרמניות בעת כיבושו של העיר בתקופת מלחמת העולם השנייה בידי הגרמנים.


 
 
 
בניית אתרים - שרקור