דף הבית   מפת אתר   צור קשר
 
 
 
 
 

בארות יצחק הישנה ובית מורשת בארות הנגב

 

לביקור בבארות יצחק הישנה ובבית מורשת בארות בנגב. הממוקמים כיום בתחומי קבוץ עלומים שהוקם על אדמותיו לאחר מלחמת השחרור נוסעים לכוון צומת סעד, פונים לכביש מספר עשרים וחמש, בנסיעה שאורכה כשבע מאות מטר, אז פונים ימנה לכביש 232, עליו נוסעים עד השילוט בצד ימין המכוון לדרך סלולה ,על מסלול זה ממשיכים כקילומטר וחצי ופונים שמאלה לאורך כשמונה מאות מטר לאורך החממות בסיומם פונים ימינה למגדל המים המחורר.

דרך נוספת : להיכנס בשער קבוץ עלומים ולפנות שמאלה במהלך הנסיעה חולפים על פני הרפת, ופונים ימינה לבית מורשת בארות בנגב ,שממול למגרש הספורט.

מעט לסיפור הקמת קבוץ בארות יצחק הישנה אל מול העיר עזה.

קבוץ בארות יצחק ממוקם כיום בקרבה לפתח תקוה ,לאחר שהוקם מחדש בידי חבריו הראשונים ,בסיום מלחמת מלחמת השחרור, שבו נחרב ונמחה כמעט לחלוטין הישוב הראשון ,שהוקם בשנת 1943 אל מול העיר עזה,חבריי הגרעין הדתי שהורכב מגרעין של צעירים מגרמניה וצעירים מצ'כוסלובקיה עלו לארץ ישראל בשנת 1935.

בני הגרעין הגיעו להכשרה באזור פרדס חנה וקראו לגרעינם רמת השומרון. אנשי הגרעין המתינו לקבלת קרקע להתיישבות מידי הקק"ל , אדמה שנרכשה ושנמסרה להם להתיישבות בשנת 1943, הקבוץ נחשב לישוב היהודי הראשון שהוקם מערבית ממול לעיר עזה, את שמו של הישוב בארות יצחק, החליטו לקרוא על שם הרב יצחק נוסנבוים  ,מראשי תנועת המזרחי שנהרג במרד גטו ורשה באפריל 1943 .

קשיי ההקמה של הקבוץ הדתי, היו דומים לקשיי היהודים שהתיישבו בצפון הנגב ,תוך התנגדות של השלטון הבריטי והבדואיים שמסביב, כול מבנה קבע נדרש ברישיון בנייה מנדטורי  ,אפילו מגדל המים המפורסם של הישוב, די במהרה הבינו כי יש למגן את שטחי המגורים כנגד גנבות והתנכלויות של השכנים ובמיוחד מאוהבי היהודים שבעזה ,אהבה הנמשכת עד היום.

חברי הקבוץ ,השתלבו בפעילות הביטחונית של המדינה שבדרך, בלוגיסטיקה ובסיוע ליחידות פלמ"ח ,שיצאו לפעילות כנגד ומניעת כניסת הצבא המצרי ,כמו בפיצוץ הגשר שמעל נחל הבשור, או כנקודת יציאה בשנת 1946, להקמת הישובים : כפר דרום, בארי, תקומה וחצרים .

מובן שכאשר האו"ם הכריז על תוכנית החלוקה ,גברה התנכלות הערבים באזור לקבוץ, חברי הקבוץ החלו לבצר את הקבוץ בעת שהחלו רוחות המלחמה לנשב מכוון הצבא המצרי שהחל להתאסף בסיני לקראת לחימה בדרום ארץ ישראל.

רוחות המלחמה החלו למעשה לקרום עור וגידים ,כאשר במחצית מאי 1948 החל הקבוץ לספוג הפצצות וניסיונות לכבוש את היישוב ,כאשר החלו ההפצצות ולאחר שבהפצצה הראשונה נהרגה לוחמת ונפצעו עוד חמישה חברים ,נתקבלה החלטה לפנות את הילדים והנשים לאזורים פנימיים של ארץ ישראל, בקבוץ נותרו כשמונים לוחמים גברים ונשים על מנת להילחם ולמנוע את כיבוש הנקודה.

במחצית חודש יולי 1948 ,פתח הצבא המצרי על פי תכניתו בהתקפה העיקרית, בניסיון לכבוש את קבוץ בארות יצחק , תחילת הקרב הייתה בהפגזות בהפצצות ממטוסים בהסתערות חיל רגלים מלווה בטנקים שירו על מבנים בדרכם למעבר דרך גדר ועמדות הלוחמים בקיבוץ.

בתחילת הקרב בבוקר ההתקפה, נערכו שתי גלי התקפה שנהדפו בירי של הלוחמים, אלא שאחת ההפצצות של המטוסים פגעה במגדל המים ,שמימיו פרצו החוצה והציפו עמדות ותעלות קשר, מים אלו פגעו בעמדת הקשר ובמכשירי האלחוט, ופגמו בציוד ובתחמושת שהוכנו מבעוד מועד ללחימה בהגנת היישוב.

בהתקפה השלישית של הצבא המצרי על הקבוץ בצהרים ,ובשילוב ירי של תותחי הטנקים המצריים ,שכתשו בתים בדרכם, והצליחו לפגוע גם בעמדה הצפונית המרכזית של הקבוץ, לאחר מכן פרצו המצרים בנקודה זאת ויצרו פרצה בגדרות , פרצה שנפערה ושדרכה נכנסו חיילים מצריים ,שלחמו בקרבות פנים אל פנים ,עם אנשי הגזרה הצפונית שנותרו בחיים לאחר הפגיעה.

בשלב הזה כאשר למגנים היו שלושה הרוגים מפיצוץ העמדה ועוד ארבעה מהלחימה עם החיילים המצריים נסוגו לאחור יתרת המגנים , לבתים הללו נכנסו חיילים מצריים ונערכו להתארגנות להמשך הלחימה בתוככי הקבוץ, לאחר התאוששות קלה ,התארגנו חברי הקבוץ ובהתקפת נגד הדפו את החיילים מהמשק בחזרה החוצה.

לאחר מכן התארגנו החיילים המצריים, בנקודת כינוס לקראת ההתקפה הרביעית, שבה קיוו לסיים את מלאכת כיבוש קבוץ בארות יצחק ולוחמיו התשושים, לצורך העזרה בקרב החל לנוע טור של גדוד 9 מחטיבת הנגב וסוללת תותחים לעזרת הקבוץ, אלא שהשיירה התגלתה והופצצה מהאוויר בידי מטוסים מצריים , למרות זאת הצליחו שני תותחים מחטיבת הנגב להתמקם בעמדת ירי והחלו להפגיז את נקודת ההערכות המצרית להתקפה הרביעית שבאותו היום.

בירי מהתותחים הללו נפגעו חיילים מצריים בשטחי הכינוס ,פעולה שגרמה להם לסגת ולהסיר את איום ותוכנית הכיבוש של קבוץ בארות יצחק, בקרבות של הלחימה כנגד הצבא המצרי נהרגו 23 לוחמים ולוחמות ממגני הקבוץ ,מתוכם 17 ביום הקרב העיקרי.

לאחר שאיום הכיבוש המצרי הוסר, והקבוץ לא נכבש ,אלא עמד בגבורה בלחימה ,כנגד כוחות מצוידים וגדולים ממנו , ולנוכח שמבני המשק ובתי המגורים נהרסו בקרבות ,מגדל המים נפגע וחורר , ולאחר מדינת ישראל הוקמה ,החליטו התושבים של הקבוץ ,לא להקים את הקבוץ מחדש בנקודת הלחימה והקימו את קבוץ בארות יצחק באזור אדמות המושבה הטמפלרית וילהלמה שליד פתח תקווה .

הקמת מרכז מורשת בארות הנגב

הכניסה לאזור מגדל המים איננה כרוכה בתשלום ,אך ההדרכה כן, האתר פתוח בימים ראשון-חמישי בתאום טלפוני 08-99373300.

על שטחי אדמותיה של בארות יצחק הישנה ,הוקמו הקיבוצים עלומים ונחל עוז, מאחר ומגדל המים המחורר ולחצם של תושבי בארות יצחק הישנה, החליטו אנשי קבוץ עלומים וארגונים נוספים להקים את בית המורשת ולשקם ולחזק את מגדל המים ששרד את מלחמת השחרור.

בשנת 2014 נפתח בית המורשת ,במבנה בן שתי קומות ,ששרת כבית ילדים ומרכז נוער לבני קבוץ עלומים עד אז, בקומת הממסד נפתח אולם לנסים וסמינריונים וחדר קבלה וכניסה למבקרים ,הקומה העליונה משמשת לתצוגה של תמונות, מסמכים וחפצים שנתרמו בידי חברי בארות יצחק הישנה ,חלקם נמצאו בתום הקרבות וחלקם נתרם מישובים סמוכים .

חלק ממסע המורשת כולל מיצג אור קולי בן 12 דקות , סיפורים אישיים וחפצים של תושבי הקבוץ מיום ההקמה ומתקופת מלחמת השחרור, חלקם של החפצים קשורים לתשמישי קודש של חברי הקבוץ הדתיים,

חלקו השני של הסיור כולל הליכה ממגרש החנייה של בית המורשת, בשביל יצוק בטון שאורכו כשמונים מטר, לכוון מגדל המים, משני צדדיו טרסת בטון נמוכה היוצרת את הרושם של תעלות קשר ,שבם משולבים ספסלי מנוחה יצוקים ,ושלטים התלויים על הקירות המספרים את סיפורי הקרב והלחימה של מגני בארות יצחק הישנים.

בסיומו של השביל למגדל המים המחורר ,שעבר שיפוץ וחיזוק , נראה עץ שפריחתו צהובה ומתחתיו מעגל מושבים למבקרים המקבלים הדרכה לסיפורי הלחימה וההקמה.


 
 
 
בניית אתרים - שרקור