דף הבית   מפת אתר   צור קשר
 
 
 
 
 

בקעת בית שאן מושב ירדנה בעמק המעיינות

 

הישוב חקלאי ירדנה הוקם בידי עולים מצפון עירק הכורדיסטנית בשנת 1952 ,מקרב העולים שעלו לארץ ישראל לאחר מלחמת השחרור ,המתיישבים החדשים כונסו ממעברות בערים ירושלים, רמלה ויוקנעם ,על מנת להקים ישוב חקלאי ,כדוגמת הכפרים שעזבו במולדתם כורדיסטן , השלטונות המיישבים בישראל ,קראו להתיישבות הזאת " מן העיר אל הכפר ".

את שמו קבל היישוב מקרבתו לנהר הירדן ,בתחילה התגוררו בני המשפחות  המיישבות בפחונים וצריפים ביישוב בית יוסף הסמוך שהוקם בתחילה ,עד שהוקמו בתיהם ביישוב הקבע, אורח חייהם עד לאחר מלחמת ששת הימים ,בשכנות לגבול   הירדני ,התנהלה בשקט יחסי וביחסי שכנות, שכללה מפגשים ושיחות בצעקות בין התושבים משני עברי הגבול.

במחצית שנת 1954 ,לציון תאריך הקמת חיל האוויר הישראלי ,שלאחר הקמת המדינה, הוחלט על הצנחת ברכה לשבעה יישובי ספר, שהוקמו זה מקרוב לאחר מלחמת השחרור,בין שבעת הישובים שנבחרו ,היה הכפר ירדנה שבעמק בית שאן.

את אגרת הברכה ,העלו המארגנים מהבמה המרכזית בבסיס חיל האוויר ,תוך כדי תפיסתה באוויר מחבל שהחזיקו שני חיילים ,בידי טייס מטוס הפייפר (פרימוס) תוך כדי טיסה, מטוס שהשתתף במפגן חיל האוויר בבסיס החיל.

בברכה שהוצנחה בישוב, נכתב  כי חיל האוויר וצה"ל מוסר ברכה לחברים לנשק , מפריחיי השממה ויישובי הספר ,עוד הוסיפו מפקדי החיל שהמטוסים יגנו על היישובים מפני אויב כישובים הנושאים את עול הבטחת הגבולות ,עד שיגיעו לשלווה בבתיהם ושדותיהם.

יום הפעילות התרבותית בכפר ירדה התרחשה בימי רביעי שאז הגיע הקולנוע הנייד על מנת להסריט סרט בכפר ,עוד פעילות שהתרחשה היו כינוסים מפלגתיים , הרצאות של מרצים נודדים ועוד , עד שהוקם בכפר בשנת 1971 בית העם שננטש לאורך השנים.

לאחר שהצבא הירדני נגף במלחמה בשנת 1967 , בצרוף התיישבות במחנות של פליטי המלחמה ,שברחו מהשטחים שכבשה ישראל ,(מחנות שבהם נוצרו תנועות המחבלים) ,נוצר מצב שמפקדי הצבא הירדני ,לא היה יכולים להתגבר על עלבון המפלה ובהכוונה של השלטון הירדני, נוצר בשטח מצב חדש ,במה שאנו קוראים מלחמת התשה ,כלפי הישובים היהודיים שמעבר לגבול הסמוך.

שנת 1968 (שנה לאחר מלחמת ששת הימים), היוותה שנת שיא ,לפעילות מחבלים מעבר לגבול הירדני ,להילולה הזאת הצטרף הצבא הירדני ,שהחל להפגיז את האזור והישוב בכפר ירדנה, בתגובה החל חיל האוויר הישראלי להשמיד מוצבים ירדניים, שמעבר לגבול שמהם נורתה אש וירי פגזים ,לפעולות אלו נוספו איומים של ממשלת ישראל שלא תשב בשקט באם פעילויות אלו ימשכו.

במלחמת ההתשה הזאת, מושב ירדנה כחבריו הסמוכים, סבל מפגיעות רבות ברכוש ופגיעה במשק החיי והצומח ומפגיעה קלה למזלנו ,במספר תושבים בני הכפר, במקביל להפגזות ולחדירת המחבלים מעבר לגבול ,פרס צהל כוחות ובנה גדר מגן חשמלית על הגבול ,על מנת לנסות לאטום את חדירת המחבלים בחסות הצבא הירדני לפעילות עוינת בשטחנו, כאשר נמנעה הכניסה החופשית של המחבלים לשטחנו ,החלו המחבלים בתמיכת הצבא הירדני בהפגזות של פגזי מרגמות ,על ישובים באזור מתוך השטח הירדני .

משרד הביטחון העביר כספים (34 מיליון לירות) למיגון הישובים באזור ולכפר ירדנה ,על מנת לבנות מקלטים ,להחליף גגות רעפים לגגות מבטון ,הובא ציוד לתקשורת, נחפרו תעלות מגן והיישוב הוקף בגדרות תיל למניעת חדירות, גם הסוכנות וקרן היסוד סיפקו כסף ושתילים לנטוע מטעים על מנת לעזור בפרנסת הישובים המתפרנסים מחקלאות.

בסוף שנת 1968 בוצעה אחת מהתקפות הפתע בירי של המחבלים ,על הישוב ירדנה, שלאחריה נורו מספר פגזי מרגמות ,נגרם נזק רק לציוד והתושבים הספיקו להיכנס למקלטים בטרם ההפגזה, בפעילויות אלו לא השתתף בירי הצבא הירדני ,כיוון שליקק עדיין את פצעיו מפעולות הנגד של הצבא הישראלי.

למרות זאת בסוף ספטמבר של אותה שנה, פתח הלגיון הירדני במטח פגזים על הישוב ירדנה  ,נפגעו מספר מבנים והילד יגאל עובדיה בן הארבע, נפצע מרסיסי הפגזים בעת שרץ אל המקלט ,ילד נוסף נפגע מרסיס במצחו ,נחבש על ידי הוריו והועבר לטיפול לאחר הרגיעה כתגובה פתחו חיילי צהל בהפגזה ,על הכפר הירדני וואקין ועל מספר עמדות ירדניות על קו הגבול.

תקריות ההפגזות ,נמשכו גם בחודשים הבאים ,על האזור ועל כפר ירדנה, כולל ירי של פגזי קטיושה שפגעו גם בבית שאן ,צה"ל לא היסס והחזיר מהלומות ירי והפגזות עד שהאזור חזר לשקוט.

בחודש דצמבר בשנת 1968 ,הוכנסו חיל משלוח של כוחות עירקיים וסוללות תותחים לגבול הירדני ,כוחות שהחלו בפעילות נרחבת של ירי על הישובים, מטוסי חיל האוויר עמלו קשות לכתוש ולהשמיד כוחות אלו , במקביל הופגזו המוצבים והמחנות מעבר לגבול בידי תותחי צה"ל.

ילדים חברי תנועות הנוער ברחבי הארץ, החלו למכור פרחים לתושבים ,כאשר המטרה הייתה לאסוף כספים ,לרכישת מקרני סרטים בעבור התושבים ,ששהו במקלטים לאורך הגבול עם בקעת בית שאן ועמק יזרעאל,

כוח משלוח עירקי שהגיע בשנה 1968, והתמקם על הגבול הירדני מול יישובי עמק בית שאן החל בעידוד השלטון הירדני להפגיז את הישובים ואת העיר בית שאן הסמוכה, בנוסף עודד חיל המשלוח ,את תושבי מחנות הפליטים הסמוכים וחימש את המחבלים שבקרבם ,לפעילות כנגד ישראל ,הן למעשי הרג , ירי וחדירות לצרכי מיקוש.

חיל האוויר וסוללות ארטילריה ישראליים ,נכנסו להגנת הישובים בהפגזות והפצצות של הגורמים העוינים מעבר לגבול במוצביהם ובמחנותיהם ,על מנת ליצור כוח הרתעה ולנסות להחזיר את האזור לשקט יחסי כפי שהיה טרם פרוץ מלחמת ההתשה.

בשנת 1969 נבחר נציג מהכפר ירדנה, להדליק אבוקה בהר הרצל ,לכבוד יום העצמאות בשם אחד מארבעת נציגי יישובי הספר בישראל, לכבודם אף צולמה תוכנית טלוויזיה שסיפרה את סיפורם וספור היישובים שמהם הגיעו.

במחצית 1969 ארעה אחת התקריות הקשות באזור, כאשר סוללות תותחים של צבא עירק בשילוב סוללות תותחים ירדניות ,החלו להפגיז מטווחים רחוקים בתותחים ארוכי טווח בתקרית הירי ,שהחלה בתקיפת סיור שעבר בכרמי הישוב ירדנה ,נהרגו שני חיילים ונפצעו   מספר חיילים ותושבים נוספים, כתגובה צה"ל   החל בהפגזות ובהפצצות מטוסים ללא הפוגה תוך גרימת אבדות לאויב עד שלאחר מספר שעות פסקה האש, האזרחים שהו במקלטים עד אשר ניתנה הוראת הרגיעה .

רק בחודש יולי בשנת 1970 ,נספרו כמאה שלושים תקריות אש , שבהם פתחו כוחות אויב מעבר לגבול הירדני, בנוסף לעשרה מקרי מיקוש דרכים וארבעה ניסיונות לחבלה של מתקנים ברחבי עמק בית שאן, בתגובה כוחות צה"ל ,החל להפציץ את מפקדות הצבא הירדני ,בנוסף למחנות ולמוצבים שמהם נפתחו ההפגזות והאש.

תקריות האש החלו להירגע בשנת 1971 ,לאחר התגובה הקשה של צה"ל והמדד לשקט הייתה יציאת הפלחים הערבים מהצד המזרחי של הגבול לעבד את שדותיהם ,במקביל יצאו גם חברי היישובים לעבד את אדמותיהם ,אך הכרמים שהיו ממש סמוכים אך קו הגדר נזנחו.

סיפור הומני משנות השבעים באגדות כפר ירדנה, הוא סיפור האימוץ הפרטי של היישוב, בידי האחות רות רייס תושבת כפר סבא ,במשך שנתיים נשאה רות לבד את האימוץ ,לאחר שמצבם ותפקודם תחת הפגזות וירי בימי מלחמת ההתשה שנכפתה עליהם נגע לליבה, רק לאחר תקופה מה באימוץ ,החלו עוד אנשים להירתם לפעולה הברוכה בעידודה ויוזמתה כרוח החייה למפעלה.

בתחילה אספה רות ציוד ומשחקים למקלטי היישוב, בהמשך הביאה מקלחונים וציוד לשימוש במקלט כולל תרמילי עזרה ראשונה ,ובהמשך ציוד להטבת חיי התושבים בחיי היום יום, רות התרוצצה במכוניתה בין ביתה לבין היישוב ללא הפסקה.

בעיר חיפה בשכונת נווה שאנן ,נפתח בית הבראה לילדים על שם אליעזר שמעוני ,ילדים שנפצעו במהלך ההפגזות בעמק בית שאן ,מחזורים של ילדים פצועים וחבושים , הועברו לשיקום בבית הבראה זה ,על מנת להשתקם ולהשכיח את החוויה שעברו ,בעת שהותם בביתם שבעמק בית שאן.

תופעה חדשה החלה לבצבץ באזור עמק בית שאן בעקבות מלחמת ההתשה ,שחקלאים שספגו הפסדים בהשחתת יבולם או שהיבולים קמלו מחוסר אפשרות לעבד את האדמה החלו להשכיר ולהחכיר (דמן) את אדמותיהם לאנשים בעיקר לפלאחים ערביים ,בתקופת השקט בשנות השבעים .

התופעה החריגה של חקלאי האזור ,בשימוש בחלקות החקלאיות שהועמדו לרשותם, בידי המוסדות המיישבים ,הביאה לגל פעולות נגד של מוסדות אלו ,בהפסקת הסיוע הכלכלי החקלאי לישובים והפסקת תקצוב המים לגידולים.

בין הישובים נכללו ,חלק מחקלאי כפר ירדנה שגם כנגדם הוגשו תביעות משפטיות ,בטענה של שימוש לא חוקי באדמות ,לספסרות אישית לחקלאים שהחזיקו בהם בהשאלה ובשימוש הלא חוקי בהשכרתם, המוסדות המיישבים ,דרשו את השבת השטחים החקלאיים לידיהם , בית המשפט קבע קנסות כבדים לחקלאים בישובים שפעלו בשיטת הדמן .

יש לזכור כי לפלאחים אלו שחכרו את השטחים ,נדרש מקום מגורים ,אז החלו לקום אוהלים בשטחים של המשכירים ובני המשפחות, עדרי צאן הצטרפו להתנחלויות החדשות ובל נשכח את אספקת המים הן לשתייה והן לעיבוד החלקות החקלאיות , הרי לך פעילות של שימוש ציני במשאבי המדינה לטובת הכיס הפרטי של חקלאי היישובים באזור.

תופעה נוספת החלה מצד מתיישבים ביישובים ,של השתלטות על שטחים חקלאיים לא שלהם, של תושבים שנותרו על משקים ושטחים חקלאיים ,שנעזבו בעת מלחמת ההתשה בידי תושבים שנטשו ,מכוון שלא עמדו בלחץ הכבד ,של הירי על אזרחים ללא הפסק.

כיום במושב כשישים ושלושה משקים ,וכמאה חלקות מגורים מצטרפות לתוכנית ההרחבה להגדלת היישוב , בעיקר חלקות בעבור בנים ממשיכים, כיום במושב מתגוררים כארבע מאות תושבים , שרק חמישית מהתושבים עדיין עובדים בענף החקלאות ,בעיקר בחממות לירקות ותבלינים, תוך שימוש באמצעי חקלאות מודרנית , חלק הגדול של התושבים מתפרנסים מעבודה שמחוץ למושב.


 
 
 
בניית אתרים - שרקור