דף הבית   מפת אתר   צור קשר
 
 
 
 
 

אצבע הגליל שביל אורי אילן ז"ל

 

מוצבי תל עזזיאת ותל פאח'ר מהווים חלק מהמוצבים הסוריים באזור אצבע הגליל , מוצבים ששלטו שליטה מלאה על עמק החולה והישובים שמתחתם, תל עזזיאת עצמו עבר מיד ליד בין הכוחות הלוחמים במלחמת השחרור, לאחר המלחמה נקבע הגבול נקבע במחצית שיא הגבעה, אך למרות סימון הגבול השתלטו הכוחות הסוריים על האזור והקימו בו מערכת מוצבים מבוצרת.

אנדרטת שביל אורי אילן ,שעוצבה בידי האמן יובל לופן מקיבוץ גינוסר ובעזרת מורה הדרך גיל ברנר שהגה את הרעיון ,ממוקמת בשביל אורי אילן לא בגדנו ,מסלול שנחנך בשנת 2016 המתעד את מסלול ההליכה של אורי אילן מפקדו מסיירת גולני וחבריו הצנחנים למשימתם להחלפת סוללות במתקן הציטוט לטלפונים, שהונח ליד מוצב בחרבת עומרית ליד מוצב תל עזזיאת (גבעת עזז) , בין עין פית לזהורה .

הערה: חרבת עומרית הינו אתר ארכיאולוגי שנתגלה בסוף שנות השמונים ,שהממצאים שנחפרו בו ,נתגלו מתקופת המאה הראשונה לספירה , הממצאים הם של מקדש רומאי החוליה עברה דרכו למשימתם.

תפקידו של המתקן להאזנה היה להעביר את שיחות הטלפון שנערכו בין המוצבים הסוריים לבין קונייטרה ומשם לדמשק, המכשיר היה טמון באדמה , המכשיר היה מעביר את תוכן השיחות לאנשי מודיעין ישראלי דוברי ערבית שיישבו בבונקר בקבוץ דן.

מכיוון שחייו של המכשיר או הסוללות היו מתכלים ,נהג חיל המודיעין הישראלי לשלוח חוליות בפרקי זמן קצובים ,על מנת להחליף סוללות או מתקן בעת שפעולתו נחלשה ,לפעולה הזאת שהחוליה יצאה לדרכה לא ניתנה תשומת לב מספקת והיא יצאה לדרכה באור ירח מלא, דבר שהביא לבסוף לגילוייה ,רב סרן שמועתי מספר, כי החוליה שנכנסה לפניהם גם כן באור ירח כמעט נתגלתה ונסוגה לאחור ,ולכן יש השערה, כי במקום רבצו חיילים סוריים במארב לחוליה הבאה שתגיע.

סיור בשביל אורי אילן

מתחת לאנדרטה הראשונה עובר מסלול אורי אילן המסומן בסימונים כחול לבן, הנמצאים על עמודי ברזל שצבעם כתום ועליהם הסימון הכחול לבן, בעת ההליכה מביטים על שרידי מוצב תל עזזיאת , חולפים ליד המוצב המחלקתי הסורי בחריאת, ומגיעים לאנדרטת התפיסה (לכידה) של החוליה ,אבן הזיכרון השנייה .

על אבן הזיכרון ללכידה חקוקים המשפטים הבאים : זהו אורי אילן שנלחם באין עד סחוף אימים ועורמה, ונפתל ונופל לא היה אולי קרב מר מזה, ובודד מקרבות צורר ישראל .

משם ממשיכים לכוון האנדרטה השלישית בקרבה לעמוד הטלפון שאיננו עוד, שעליה כתוב: כאן עמד עמוד הטלפון אליו עשתה דרכה חוליית חיילים במשימת החלפת סוללות במתקן האזנה שצותת לטלפונים במוצבים הסוריים , בתאריך 8,12,1954 ,נלכדו חמשת חברי החוליה, ונפלו בשבי ,אחד מחברי החוליה סמל אורי אילן ,שם קץ לחיו, על גופתו של אורי התגלו תשעה פתקים וביניהם הפתק  "לא בגדתי" .

מנקודה זאת ניתן להבחין במגדל קבוץ דן שעליה הותקנה האנטנה לקליטת השידורים המרחק בקו אווירי כארבעה וחצי קילומטר

איך מגיעים מומלץ להשתמש בוויז

למסלול אורי אילן מגיעים בנסיעה על הכביש שבין כפר סולד לכוון חורשת טל נוסעים עד כמאה מטר לפני כביש הכניסה לקבוץ דפנה ,יוצא ימינה (מזרח) דרך עפר לכוון תל כתלית ממשיכים בנסיעה ביציאה הימנית הראשונה (שממולה עין פדיד) ממשיכים לנסוע ישר ,לא פונים בפניה הבאה ימינה וממשיכים ישר עד צומת טי .

פונים ימינה ,שממול הצומת המקום השני בחשיבותו לדרוזים ,הנקרא מקאם הנביא הודא ,( על פי המסורת הדרוזית נקבר בנבי הודא יהודה בן יעקב ,קיים שם חניון ומעיין והמקום משמש כבית ספר לעדה הדרוזית ללימודי דת) מקיפים את החצר והמבנה מימין .

ממשיכים בשביל הבקר ומגיעים ועוברים על מעבר בקר מצינורות למניעת מחלות לבקר לאחר מאה מטר מגיעים למצפור אורי אילן ,כחמישים מטר לאחר מכן מקום תצפית למקום המסלול בטרם נפילת החוליה בשבי הסורי.

ממשיכים כמאה חמישים מטר ופונים שמאלה בצומת דרך הפטרולים הסורית נוסעים כשש מאות מטר עד לצומת טי ופונים שמאלה (צפונה וממשיכים על דרך הפטרולים הסורית כקילומטר ונכנסים לשטח מגודר ימינה כמאתיים חמישים מטר ומגיעים לנקודת נפילת החוליה בשבי והאנדרטה השנייה שהוזזה מזרחה כמאה וחמישים מטר בעקבות ביקור של מאיר מוזס מהחוליה והצבעתו על המיקום המדויק לנקודת השבי.

ממשיכים מזרחה לכוון תל פאחר (מצפה גולני) עוקפים אותו מימין או משמאל ויורדים לדרך קו צינור הנפט ,פונים ימינה לכוון שער היציאה ממתחם מרעה הבקר ,הדרך מתעקל מזרחה ולאחר מאה מטר נמצאת האנדרטה השלישית של מקום עמידת עמוד הטלפון ומכשיר האזנה .

אבני הזיכרון בשביל אורי אילן לא בגדנו    

אבן הזיכרון הראשונה , הונחה בסמוך לנקודת היציאה הרגלית וחציית הגבול במסלול המשימה, ליד חרבת עומרית שליד מושב שאר ישוב, לא רחוק מהמקום שבו חצתה החוליה את הגבול וחקוקים עליה השמות : מאיר מוזס ( מאור) ,מאיר יעקובי, גד קסטלניץ (זבולון) , ג'קי לינד, אורי אילן .

אבן הזיכרון השנייה הונחה בנקודה שבה נתפסו חיילי צהל בדרכם למשימתם , מקום התפיסה המדויק ,ממוקם בין שני עצים שנראים מכאן בכיוון המוצב בורג' בביל, בסמוך לנקודת התפיסה במרחק 50 מטר הוקם מצפור שממנו ניתן לצפות על האזור.

על האנדרטה חקוקים המילים : העם הזה חייב לזכור, כי הוא את ההולכים שולח ,ולא רק מאויב בלבד, חייב לגאול הוא את דמם.

אבן הזיכרון השלישית הונחה בתחילה ,ליד עמוד הטלפון שיוצרי השביל חשבו שבו הותקן מתקן האזנה, אבן זיכרון זאת ,נדדה למקומה החדש ,בעקבות סיור שערך הפסל עם שמעון כהנר (קאצ'ה) ממפקדי הצנחנים, שטען כי מיקום עמוד הטלפון היה במקום אחר ושונה מהנקודה שבה הוצבה האנדרטה בפעם הראשונה ,ולכן שונה מיקומה צפונה מעט ,למקום האמתי לפי התחקיר בחרבת עומרית ליד מוצב תל עזזיאת .

קו הטלפון הסורי שבין המוצבים עבר בין תל עזזיאת לתל פאח'ר ,שם המשיך הקו לכוון מזרח לכוון שטחה של סוריה כאשר הוא עובר במפקדת החטיבה הסורית באזור, העמוד הספציפי שאליו הוצמד מכשיר האזנה ,איננו בנמצא כיום אך הוא היה בין עין פית לזעורה השטח שבו ניצב העמוד בעבר מלא סבך וקשה להגיע אליו פיזית.

מתחת לאבן האנדרטה ניצבת אבן נוספת שעליה כתוב: כאן עמד עמוד הטלפון אליו עשתה דרכה חוליית חיילים במשימת החלפת סוללות במתקן האזנה שצותת לטלפונים במוצבים הסוריים , בתאריך 8,12,1954 ,נלכדו חמשת חברי החוליה, ונפלו בשבי ,אחד מחברי החוליה סמל אורי אילן ,שם קץ לחיו, על גופתו של אורי התגלו תשעה פתקים וביניהם הפתק   "לא בגדתי" .

אבן נוספת שעלייה חקוק ,כאן עמד עמוד הטלפון ,אליו עשתה דרכה החוליה ,שצוטט לטלפונים במוצבים הסוריים, בתאריך  , מהחיילים סמל אורי אילן שם קץ לחיו ,על גופתו נתגלה הפתק לא בגדתי.

אבן זיכרון נוספת הרביעית ,הוצבה מאוחר יותר מעל תל עזזיאת ,שעליה נחקק שיר של נתן אלתרמן לזכרו של אורי אילן ,בטור הטור השביעי (תודה למילות השיר) האבן הממוקמת במצפור אורי אילן .

מילות השיר : מן הגבול הצפוני, מן הגשר, הובא, שב מוטל על גבו ורוגע כדין, מי הבא?   זה אחד נערי הצבא, זהו אורי אילן. זה אחד הילדים, זהו אורי אילן שנלחם באין עד סחוף ,אימים וערמה ונפתל ונופל, לא היה אולי קרב מר מזה ובודד בקרבות מצורך, ישראל. מן הגבול הצפוני על כפיים הובא, מן הקרב שערך לבדו קבל   אל, בין עזי לוחמים ויודעי אהבה לו את שמו תזכרי, ישראל.

אנדרטה חמישית שעליה נחקק ספור המעשה ,הוצבה בתחנת ועדת הנשק הישראלית סורית ,שממול משמר הירדן בקרבה לצומת גדות ,תחנה שאליה הובאה גופתו של אורי אילן בידי הסורים, בתאריך 13.1.1955 מגשר בנות יעקב, שם זוהה בידי חבריו מהקבוץ .

מעט על סמל אורי אילן ז"ל

שורשיו של החייל אורי אילן נעוצים בקיבוץ גן שמואל שבו נולד , לאחר ילדות וסיום לימודי התיכון התגייס אורי לחטיבת גולני, כאשר החלו פעולות של יחידות צהל מעבר לקווי האויב מחו מפקדי גולני שאת המשימות מבצעים רק הצנחנים, מחאה זאת גררה שינוי הלך רוח ולפעילות   משותפת של הצנחנים ואנשי גולני.

המשימה שהוטלה על אורי וחבריו מגולני ומהצנחנים בסוף שנת 1954, לחדור לאזור המוצב תל פאחר במבצע צרצר ,ולהחליף סוללות למתקן ציטוט לקווי הטלפון ,שהטמין צה"ל ליד עמוד טלפון בשטח הסורי, בכוח היו אורי אילן ,סגן מאיר מוזס ששימש כמפקד סיירת גולני, ושלושה חיילי צנחנים בפיקודו של סמל מאיר יעקבי .

הכוח הישראלי נתגלה בעת שעלה במעלה הוואדי בדרכו , הכוח נכנס לנוהל קרב ומשהבינו כי כותרו נאלצו להיכנע ונאסר, בתחילה נחבשו למאסר בעיירה קונייטרה ולאחר מכן הועברו לכלא   אל מ'אזה שבדמשק, שם נכלאו בבדידות בתאי כליאה נפרדים ,שם עברו עינויים קשים שכללו גם לחץ פיזי ונפשי בגלל הבידוד ודברי החוקרים שסיפרו לשאר האסירים כי חבריהם דיברו וסיפרו את הסודות וספור המשימה.

לאחר כחודש של חקירות ,נחשפה משימתם של החיילים ונחשף סודו של מתקן הציתות לאחר שנשברו בחקירה ,הובילו מפקדי הכתה מאיר יעקובי ומאיר מוזס את החוקרים הסורים למיקומו של המתקן , במתקן הוכן מטען על מנת שיתפוצץ באם יתגלה, אלא שחומר הנפץ נרטב ומנע את פיצוצו בעת הגילוי ,לכן בלית ברירה מסרו אותן לידיהם.

אורי החזיק בעינויים כשלושים וחמישה ימים , מאחר וסבר לאור הלחץ הנפשי שהוטל עליו כי חבריו מתו כולם ורק הוא נותר ושקרב יומו להיהרג ופחדו שלא יעמוד בהמשך העינויים ויפתח את חרצובות לשונו החליט החלטה דרמתית להתאבד, טרם ששלך יד בנפשו הטמין אורי פתק בין אצבעות רגלו שבו כתב לא בגדתי והתאבדתי ,ואת המשפט הבא : " כבר הרגו את כולם, אני מחכה לדין, איני יודע כלום על היתר, קברו אותי ליד גבי, הולכים להרגני, נקם.

בנוסף לפתק זה הטמין אורי עוד תשע פתקים בקפלי בגדיו , פתקים שנתגלו בעת שהוחזרה גופתו מידי הסורים דרך גשר בנות יעקב לאחר שהתאבד ,בלוויה שנערכה ברוב עם קרא דיין אז שר הביטחון מעל קברו את הפתק שבו כתב לא בגדתי.

חמשה עשר חודשים לאחר הנפילה בשבי ,הוחזרו שאר חברי הכתה שנפלו בשבי ,בהסכם להחלפת שבויים בין צה"ל לסוריה ,בעקבות לכידתם של כארבעים ואחד שבויים סוריים שנפלו בשבי צה"ל ,בפשיטות באזור הכנרת על מוצבים סוריים ,פשיטות שמטרתם שישמשו כקלפי מיקוח להחלפת השבויים.

שני חיילים מהחוליה שחזרו מהשבי הועמדו למשפט צבאי ,באשמה של כניעה ובגידה במולדת ,מכוון שהובילו את החוקרים הסוריים למתקן האזנה ,החייל מאיר יעקובי קבל בעקבות המשפט נזיפה , לסגן מאיר מוזס נשללו דרגותיו , בהמשך מאיר מוזס התגייס למלחמת סיני שם מצא את מותו בקרב המיתלה , יש הטוענים כי בכך רצה למות בעקבות השבי.

הן מוזס והן מאיר יעקובי זוכו בשנת 1969 מאשמה, לאחר שנתגלו במסמכים סוריים שנפלו בידי אנשי המודיעין הישראלי במלחמת ששת הימים ,שאכן לאחר שהובילו את החוקרים הסורים, למקום הטמנת מכשיר האזנה ,ניסו השניים לפוצץ אותו ולגרום למותם, אך המטען לא הופעל כיוון שנרטב ולא פעל.


 
 
 
בניית אתרים - שרקור