דף הבית   מפת אתר   צור קשר
 
 
 
 
 

לטרון מחנות המעצר שנבנו באזור

 

בסך הכול הוקמו כארבעה מחנות שבויים משנה במחנה ב' לסוגי השבויים הבאים באזור לטרון :    

הסימן היחידי שנותר ממחנות אלו ,הוא שרידי עמדת השמירה ,שניצב ליד שער הכניסה למחנות, עמדת בטון זאת נמצאת בצד הכביש מימין בחלפנו על כביש לטרון לכוון צומת נחשון כשני קילומטר לפני הכניסה לקבוץ נחשון ליד סימון הדרך לקילומטר 263.

מחנה מעצר ב' בלטרון

מחנה שנבנה בשנת 1940 ,שהתווסף לאחר תחילת מלחמת העולם השנייה, בצדו הצפוני של משטרת לטרון ,ממש ממול לפארק מיני ישראל ,על מנת שהבריטים יוכלו לאכלס בו שבויים איטלקיים וגרמניים ,שנפלו בשבי בקרבות באפריקה באזור  קירנה שבלוב , מעבר לטיפול הצבאי הרגיל ,לקחו על עצמם הנזירים שנותרו במנזר השתקנים לספק למחנה מי שתייה מבאר המים שברשותם ולספק למאמינים הנוצריים תשמישי דת וכמרים לתפילות בכנסייה מאולתרת שנבנתה במחנה ,לאחר מלחמת השחרור נהרס המחנה ונבזז בידי אנשי הכפרים מסביב .  

בשנת 1942 הוקמו מחנות מעצר נוספים :       

לטרון מחנה מעצר ג'

         


מחנה מעצר שהוקם בשנת 1942, בשטחי המנזר בצדו המערבי של המנזר ,שיועד לפליטים ותושבים בארץ ישראל ולנושאי דרכונים של מדינות שלחמו בבריטים ,שנתפסו בארץ ישראל ובאפריקה, ותושבי יהודיים בארץ ישראל שנחשדו לקשרים עם מדינות שלחמו כנגדם, לאחר מלחמת השחרור נהרס המחנה ונבזז בידי אנשי הכפרים מסביב .       

לטרון מחנה משנה ד'     

מחנה מעצר לחברי כנופיות הערביות שנתפסו בעת המרד הערבי כנגד הבריטים, וערבים שנחשדו בשיתוף פעולה עם גרמניה הנאצית ,תושביו הוחלפו ברובם בהמשך בעולים בלתי לגאליים שנתפסו באוניות המעפילים.       

לטרון מחנה משנה א'     

מחנה מעצר לחברי המחתרות, ומנהיגים יהודים של תנועות פוליטיות וראשי ערים בארץ ישראל, בסיס תושביו הראשונים שהועברו אליו בסוף שנת ,1942 כללו את עצירי מחתרת לח"י ,שהיו עצורים במחנה המעצר מזרעה ששכן ליד העיר עכו , בהמשך צורפו אליו עצירים משאר המחתרות וחברי פלמ"ח .   

במחנה שוכנו העצורים היהודיים בצריפים על פי מפתח השתייכותם הפוליטי או הערים שמהם הובאו , במחנה הוקמו מבני עזר שכללו בית כנסת, מרפאה, ספריה ומגרשי ספורט מוסד חברתי נוסף היה בית הקפה שהוקם במקום שנקרא "בית הקפה איילון " שבו נמכרו בעבור חיוב חשבון ,קפה, שוקולד וסיגריות .   

מטעם העצורים היהודים היו שני אחראים מטעמם (סופרוויזר) ,אחראי על החיים בתוך המחנה וממונה על הקשרים עם שלטונות הצבא ששלטו במחנה, עזרו להם אנשי מפקדה מקרב העצורים חברי המחתרות והארגונים השונים.   

העצורים עצמם עסקו בספורט לשמירת כושרם הגופני והצעירים בעיקר שנתפסו כמדבקיי מודעות, למדו בכיתות שבהם לימדו המבוגרים מבין העצורים בלא התייחסות להשתייכותם הפוליטית    

שנה לאחר כליאתם במחנה של אנשי הלחי ,נמלטו כעשרים לוחמים במנהרה שנחפרה לאורך מספר חודשים ,בסוף שנת 1944 הועלו על מטוסים כמאתיים וחמישים חברי לחי ואצל והוטסו למחנה מעצר באריתריאה.

בהמשך הועברו עצירות המחתרות ושוכנו בחלקה נפרדת במחנה ,מאגדות המחנה מספרות העצירות כי בתגובה על מבצע פיצוץ מלון המלך דוד, הפסיקו הבריטים את הזרמת המים למחנה ואף הפסיקו את הכנסת האוכל ,כאמצעי ענישה לכלואות

בעקבות השבת השחורה נעצרו כשישים מנהיגים ציוניים בארץ ישראל ונכלאו במחנה ,שנה לאחר מכן בשנת 1945 נעצרו מספר ראשי ערים יהודיים וחברי מחתרות ,במחנה בעקבות מבצע תליית הסמלים הבריטים בעקבות תליית אנשי מחתרת יהודיים בכלא הבריטי. 

בתחילת שנת 1948 שוחררו חלק מהעצורים היהודים , חלקם הועברו לכלא עתלית והמחנה שהתפנה ,סבל מהרס בקרבות שהתפתחו באזור ,בניסיונות לכבוש את מבצר לטרון ולפתיחת ציר התנועה לשיירות המזון לירושלים.

           



 
 
 
בניית אתרים - שרקור