דף הבית   מפת אתר   צור קשר
 
 
 
 
 

תחילת התיישבות חלוצי כפר נהלל סוף שנת 1921

 

החשש ממחלת הקדחת שהגיעה מנחילי היתושים ששרצו בביצות , לא מנעה את התיישבות 20 החלוצים הראשונים בסוף שנת 1921 בגבעת הראשונים, חלוצים אלו התגוררו בשמונה אוהלים שהקימו באופן זמני בגבעת הכיבוש, עד אשר יבשו חלקית את הביצות מסביב לגבעת ישוב הקבע.

לנקודה הקבועה של כפר נהלל הגיעו החלוצים ,לאחר שייבשו חלק מהביצות, סללו דרך עפר מדדו את הקרקע וערכו תוכנית מתאר לנחלות, דאגו לצינורות להולכת מים לנקודה, בנו את צריפי המגורים ,בנו את הרפתות ,הכשירו קרקעות לנטיעת כרמי הענבים בחריש עמוק, סיקול השטחים .,סילוק היבלית ,הקמת גדרות, הכנת שטחים לנטיעות ולפלחה, והקמת גני ירק מסביב לבתי המגורים.

העבודה החקלאית להכנת השטח בטרם הזריעה ,השתילה או הנטיעה ,דרשה בדרך כלל חריש עמוק בשטחים הגדולים, דישון וזיבול הקרקע , נטיעות עצים ששורשיהם יונקים מים ואמורים להילחם בביצות ,ורק לאחר מכן להתחיל בזריעה ובנטיעה .

מכיוון שההתחלה של ההתיישבות הייתה בחורף ,נמנעה במעט מחלת הקדחת עקב פעילות מצומצמת של היתושים, חובש שהיה עם החלוצים, היה חסר עבודה בתחילה ועסק בעיקר בפעולות סניטציה וטפול בבורות המים לשתייה ובמקווי המים לשתייה של עדר הצאן .

כאשר הגיע הקיץ ,גויסו עשרות צעירים חברי השומר הצעיר מגרעין ב' ,שהצטרפו לחברי הגרעין שיועד להתיישבות, והחלה פעולת ייבוש הביצות בשיטת הדרינג' (תעלות הניקוז וההטיה ),בעזרת המהנדס ברייר ,מכסף שהוענק בידי הקק"ל לטובת מפעל הייבוש, מספר הפועלים שגויס למפעל הגיע למאות אחדות .

מיד לאחר תחילת עבודת הייבוש ,חלו בקדחת ומלריה כשמונים אחוז מקרב מבערי הביצות שנמנו על חברי גדוד העבודה ,המחלות שקיננו בביצות נהלל והועברו בידי יתושי הביצה היו מהסוג הקשה ,שהטיפול בהם הצריך כשנתיים החלמה, יש הטוענים כלפי ההתלהבות הצעירים למלאכת הייבוש ,שלא דאגו להגן על עצמם באופן אישי ,הן בציוד מניעה ,כמו כילות ובאמצעים נוספים, כולל השימוש באמצעים רפואיים, מכוון שהשימוש בהם הייתה גורמת להוצאות כספיות רבות ,שנחסכו בשם ההגשמה הציונית.

בשלבים מתקדמים בשלב הראשוני, של הטיפול בביצות בשיטת הדרינג' ,ירדו מקרי התחלואה של האנשים מקדחת ומלריה לשני מקרים ממאה חלוצים, עמדו החלוצים וצהלו כנגד תחזיותיו של דוקטור הלל יפה בהתרסה , שיראה את הצלחתם בייבוש ובהורדת מספר החולים כנגד תחזיותיו המרות.

אלא ששיטת הסמוך לא נולדה בימינו אלא בתקופה קודמת , ניכר היה כי פעולת הדרינג' כנגד המלריה הצליחה חלקית , משום שהגשם בחורף שלאחר מכן שירד ,יצר ביצות ומקומות קינון ליתושים חדשים ,תהליך ההדברה והמניעה לביצות החדשות, טעו המדבירים בכמויות החומרים המועטות שפיזרו כנגד היתושים מהשאננות לאחר ההצלחה הראשונה בייבוש.

מערכות הולכת המים בצינורות מברכות האגירה שליד המעיינות, לצורך העברת המים נמתחו קווים של צינורות מברזל ומחרס ותעלות מבטון שלא לא עמדו בכמויות שהועברו דרכם בשנים גשומות כתוצאה מכך דלפו מים ונוצרו עוד ביצות שלא טופלו כראוי, ששימשו כמקומות דגירה נוספים ליתושים, נוספו להם הבארות החדשים שנחפרו בשנים המאוחרות יותר ,שגם מימיהם זלגו החוצה ויצרו אף הם ביצות נוספות.

חוסר תשומת לב לתעלות הניקוז שנחפרו בשיטת הדרינג' ,שנסתמו ולא נפתחו מחדש בעת שהתמלאו בסחף ובבוץ   ,גרמו לביצות לעלות ולפרוח מחדש ,ויצרו מצב סניטרי חסר שהחזיר את הגלגל לאחור מבחינת המחלות והעלה את אחוזי החולים בשנים שלאחר העלייה על הקרקע ,לאחוזים מבהילים של 25% של חולי בין המתיישבים.

אילו המתיישבים בכפר נהלל היו נערכים ומסיימים את הפעולות הנדרשות לניקוז ופתיחת התעלות החסומות עד סוף חודש מאי ,היו מונעים מעצמם להגיע לאחוזי תחלואה גבוהה כול כך, אלא שהאנשים בכפר מהיותם ישוב שיתופי עצמאי ,היו מרוכזים בפיתוח נחלותיהם ולא נתנו דעתם לטובת הכלל בנושא המניעה.

ניתן להתגבר על חלק מהבעיה של ריסוס קיני היתושים בעזרת סניטרים ופיקוח הרופא ,אלא שאלה עלו כסף וברצונם של אנשי הכפר לחסוך לקופה הציבורית ,בעצם גרמו נזק עקיף שעלה על החיסכון הרגעי.

לצורך המלחמה בביצות ,על פי הלך הרוח לאותה תקופה ימי המנדט, קבעה שהפתרון לספיגת המים שאינם נספגים בקרקע ,יפתרו ביניקת שורשי עצי האקליפטוס את המים, לכן בתחילת שנת 1922 ,ניטעו כשלושים וחמש אלף עצי אקליפטוס על שטח של כשלוש מאות וחמישים דונם משטחי הכפר נהלל, מרבית עצים אלו נרקבו ובסוף שנת 1945 נעקרו עצים אלו על גזעיהם צמחו ייחורים חדשים והיער התחדש בעצמו.


 
 
 
בניית אתרים - שרקור