בתקופת המשנה והתלמוד,התיישבו יהודים
לאחר המרד היהודי, על אדמות היישוב שנקרא מהלול (מעלול) , שם ששובש משמו המופיע
בתנך נהלל , לאחר נטישתו התיישבו במקומם פלאחים שהמשיכו לקרוא למקום מעלול כשמו
בימי התלמוד, יש הטוענים כי אולי במקום היו חלק מאדמותיו של יהודה הנשיא .
שמו של הכפר ותל סימוניא (תל שימרון) הסמוך,
נזכר באיגרת שנשלחה מירושלים בימי בית שני ,על מנת שיספקו ענפי זית לשימושי הדת
בירושלים החרבה , ובראש ובראשונה מפצירים השולחים שאנשי הכפר ושאר הישובים היהודים
בסביבה שהתפרנסו מחקלאות, יקפידו על המעשר ומנהג לקט שכחה ופאה של שדות התבואה .