דף הבית   מפת אתר   צור קשר
 
 
 
 
 

עמק יזרעאל קבוץ מרחביה ספור רכישת האדמות

 

קבוץ מרחביה ממוקם על כביש 71 (מתחיל בצפון מזרח העיר עפולה)

בשנת 1911 עלו על הקרקע שנרכשה בידי יהושוע חנקין ,פועלים שהגיעו להכשיר את אדמת נקודת ההתיישבות מרחביה, השלטונות העותומאניים גרשו את החלוצים, ורק תקופה קצרה אחרי כן ,עלו כעשרים צעירים שהחלו לסקל ולחרוש את האדמה ,ויצרו עובדות בשטח למניעת תהליך הג'יפטליק ,בהמשך שנות המלחמה ולפניה נאסרה לחלוטין מכירת שטחים בארץ ישראל, רק לאחר מלחמת העולם הראשונה וכיבוש הארץ בידי הבריטים הוחזרה זכות הרכישה ליהודים.

כאשר חודש המשא ומתן בשנת 1920 ,לרכישת אדמות נוספות בעמק יזרעאל ובעמק הירדן בידי יהושוע חנקין ,לאחר שחזר מהגרוש למצרים בידיי התורכים, התברר כי המחירים גאו ובכדי לרכוש את האדמות, נדרשו כשלוש מאות לירות שטרלינג ,אלא שכיסו של חנקין היה ריק.

מאחר וחנקין לא רצה להפסיד את עסקת הרכישה ,פנה חנקין ליק"א בהסכמת צירי הוועידה הציונית לקבלת כספים בהסכמתם העקרונית חתם חנקין על חוזה לרכישת 70 אלף דונם בעמק יזרעאל, לסיום נדרשה הסכמתו של הברון רוטשילד לתשלום ולהעברת הכסף, העברה בוששה להגיע , ולבסוף נתקבל סירוב מצדו של רוטשילד, להעברת הכסף מביתו שבפריז להשלמת העסקה.

חנקין שהיה מחויב להסכם הרכישה לאדמות העמק בחתימתו , הגיע למצב קשה ובצעד נוסף פנה חנקין לרופין ואוסישקין מהקק"ל ,על מנת שירתמו להשגת הכספים להשלמת העסקה, לאחר שחנקין חזר אל המוכר וקבל תנאי תשלום ופירעון נוחים לקק"ל ,אושר החוזה ונחתם בערבות הכספית של הקק"ל.

אלא שממש בטרם נחתם החוזה בידי אנשי הקק"ל , החליט דלימה היושב ראש בהנהלה של הקק"ל לא לחתום ,מיד פנו אוסישקין ורופין לוויצמן וסוקולוב מראשי המוסדות הציוניים , ואלו ביטלו את ההתנגדות של דלימה והורו לחתום על החוזה ולהעביר את הכסף.

למרות הקנייה של האדמות (כמו אצל היהודים) החלו הוויכוחים מה ייעשה עם האדמה שנרכשה, חלק מהדעות היו שיש לשמור את האדמה לזמן אחר ולעתיד ,על מנת לראות לאן הרוח נושבת וליישב , מאידך טענו המצדדים שיש לקבוע עובדות בשטח וליישב מיד ישובים חדשים על האדמה ,כמובן לאחר יצירת מפתח מפלגתי ליישובים שיעלו על הקרקע.

גורמים אחרים טענו כי את עבודת ההכשרה של הקרע והכנתה לעבודה חקלאית ולסיקול האבנים וייבוש הביצות ,יש להטיל על גדוד העבודה העברית שעל שם טרומפלדור, וגם שם החלו בקיעים לתוכנית כי חלק ממנהיגיה טענו, שגם לחברי הגדוד מגיעים חלקות אדמה להתיישבות ולא רק לבצע את ההכנה בעבודה קשה.

לאחר לחצים של גדוד העבודה ,הופרש לטובתם שטח של כששת אלפים דונם ,מתוך השטח שנרכש ,בעבור ישוב שיתופי שעליו עלו בשנת 1922 מתוך קבוצה שמנתה שישים איש נשלחו כעשרים וחמישה להקים את כפר טבעון שהחליף את שמו לכפר יהושוע.


 
 
 
בניית אתרים - שרקור