דף הבית   מפת אתר   צור קשר
 
 
 
 
 

ירושלים רחוב יפו 28 פנסיון ומלון ויטא

 

ברחוב יפו 28 במבנה שנקרא על שם העסק הגדול של הסיטונאי משה אוקסהורן , שהחזיק גם את בית המסחר שלו במבנה ,ממול למבנה הדואר הראשי ,מבנה שהיה בבעלות החברה הפרבוסלאבית הפלשתינאית ,שחלקו הושכר בהמשך למשפחת נתן ורעייתו ויטה זלצמן ,בין השנים 1938-48 על מנת להקים בו פנסיון שנקרא " פנסיון ויטה" על שם הרעייה ויטה .

בניגוד לתפקידם המסורתי של הפנסיונים לשמש כמקום נופש ומרגוע בשכונות השונות של ירושלים, שימשו הפנסיונים   במרכז העיר ובקרבה למקום העסקים והמסחר ולמוסדות השלטון הבריטים בעיר (מגרש הרוסים) כמקום מגורים לאנשי עסקים ולתושבים זמניים בירושלים ,עד שימצאו מקום למגורי קבע ,בחלקם נפתחו בתי אוכל לשימוש האורחים והעובדים בעסקים שמסביב .

מעט כזית על משפחת אברהם אוקסהורן

אברהם עלה לארץ בגל העלייה השנייה בשנת 1908 ,החל לעבוד כחקלאי במושבות בארץ ישראל כשנתיים ,כאשר עייף מעבודה הפיזית הקשה  , החליט לעבור לעבודת המסחר והקים ביחד עם יצחק דיסקין בית מסחר בפתח תקווה לסיטונאות מזון , בהמשך בשנת 1918 ,פתחה השותפות הסיטונאית   סניפים ביפו ותל אביב, הסוכנות חתמה על חוזי ייצוג של חברות ומפעלים ידועים מהגולה והחלה לייבא סחורה ולמכרה בבתי המסחר שלה.

בד בבד כאשר נראה בארץ ישראל שכדאי לפתוח מעל ליצור גפרורים הקימה השותפות בשנים 1922-8 בנוסף לעסקיה, מפעל לגפרורים , לסבון ונרות באזור הפרדסים של נווה שאנן בתל אביב כיום.

בשנת 1930 עלתה השוטפות על שרטון והשותפים נפרדו, אברהם אוקסהורן בעזרת בנו משה החלו לפתח את עסקי הסיטונות בנפרד כאשר העסק של אברהם החל לפעול בחברה החדשה שהוקמה בשם "אוקסהורן בע"מ ,בתחילה בעיר תל אביב ולאחר מכן הסניף המרכזי התמקם בירושלים ליד מגרש הרוסים, שאר הסניפים הוקמו בערים : תל אביב, פתח תקווה, חיפה רעננה ,באר שבע והעיר עזה , לצורך הפעלת סניף עזה עברו ארבעת מעובדיו עם משפחותיהם לעבוד בסניף עזה.

המשך סיפור פנסיון ויטא

במחצית 1941 עברו בני הזוג חוויה מצמררת של שוד בפתח הפנסיון שבבעלותם, כאשר חזרו ממועדון החיילים ברחוב בן יהודה שבו ניהלו את המזנון , שני שודדים שהסתתרו בחשיכה מאחורי קיר ,כאשר נכנסו למבואת הבניין חטף אחד השודדים את תיק הפדיון ובו שישים לירות, בני הזוג החלו לרדוף אחרי השודד שנמלט במורד המדרגות לכוון רחוב הנסיכה מרי שם חבט בהם מאחור השודד השני ,תפס ברגלה של גברת ויטא והיא התגלגלה במורד המדרגות וחטפה מהלומה בראשה גם בעלה הופל והשודד נמלט.

ביולי שנת 1946בעקבות פיצוץ מלון המלך דוד , הקימו הבריטים מתחמי בטחון סגורים מוקפים בגדרות תיל ומוגבלים באפשרויות הכניסה אליהם ,במיוחד מסביב למוסדות השלטוניים שלהם מתחמים שנקראו בווידנגראד , אחד המתחמים היה אזור מגרש הרוסים תחילת רחוב יפו, מבנים ציבוריים כמו הדואר, בנין ג'נראלי מבני הארמנים ועוד.

כול העסקים היהודים במתחם ,החנויות בתי הקפה והמסעדות אולצו לנטוש ולעזוב תוך 24 שעות, בין יום חמישי לשישי ,למקומות שהתפנו נכנסו משרדיים בריטיים וחלקם שימש למגורי החיילים, מעבר לפגיעה הכלכלית הקשה ,נאלצו המפונים למצוא מקומות חילופיים לבתי העסק שנסגרו.

הסוחרים ובעלי העסקים מחו נמרצות על הגזרה ,והעירייה החליטה להקים בתוכנית חרום כחמש מרכזי עסקים וקניות ,ארבעה תוכננו לרחוב קינג ג'ורג ואחת לרחוב יפו (בנין העמודים) , בין המפונים היו בני משפחת נתן ורעייתו ויטה זלצמן ,שנאלצו לסגור את פנסיון ויטא ולעבור למקומם החדש ,בית שיבר (בית שיבר הלבן) ברחוב המלך (קינג) ג'ורג 21 פינת בן יהודה 23 בירושלים.

במבנה בן שתי הקומות התנהלו גם העסקים : בית הקפה קורסו שנוהל בידי רוטשילד, חנות הנקניקים קויק לנטש, בית המרקחת אברמוביץ ,ועוד ועוד.

הערה :חלקם של המפונים לא מצאו מקומות חילופיים ונאלצו להמתין עד אשר הסתיימה מלחמת השחרור והאזור נכבש מידי הערבים שקבלו את השטח מהבריטים בעת הפינוי ובעקבות הכיבוש חזרו הסוחרים לעסקיהם , אלא שהשטח שהיה תחת שלטון ממשל צבאי ישראלי, לא התאפשרה להם הוצאת סחורה מהחנויות ,אלא בקבלת אישור בכתב מהמושל הצבאי הישראלי.

בשנת 1947 קיבל פנסיון ויטה רישיון שנתי למקומו החדש כעסק ברחוב קינג גורג 21, בנוסף לחידוש הרישיון לממכר משקאות חריפים בבאר הפנסיון ,הפנסיון פעל ברחוב קינג ג'ורג בין השנים 1947-58 .

המפלגה הפרוגרסיבית בסוף שנת 1948 ,פתחה באולם בפנסיון ויטא מועדון לחיילים מטעם הסניף הירושלמי של המפלגה שיושב הראש שלה ובר הכנסת היה מ. קול

בשנת 1950 עבר למקומו הישן של פנסיון ויטה, ברחוב יפו 28 בבנין אוקסהורן, משרדי מבקר המדינה שם נפתחו משרדיהם , גם משרדי משרד העבודה נכנס למבנה בשנת 1953 בקומה א'  ובקומה ב' מתמקם סניף ירושלים של קרן ההשוואה למשרתי מילואים.

על מנת להגביר את ההכנסות של הפנסיון פעלה באולם של הפנסיון פעמים בשבוע מכללה ללימוד קצרנות עברית ואנגלית, המקום שימש כמקום לכינוסים וועידות כמו כנס אגודת עורכי הדין, במקום נערכו טקסי חתונות כמו של יעל ורחבעם (גנדי) זאבי ,נשפי ריקודים וחגיגות הקמת המדינה.

בתחילת דצמבר 1948 נערכה אספת הסברה באולם פנסיון ויטא, בין הנואמים העורך דין א. מרידור בנושא חזונו של הרצל ואיך להגשימו, אספה מפורסמת נוספת נערכה באולם שבפנסיון בתחילת שנות החמישים ,בכתובתו החדשה ברחוב המלך קינג ג'ורג 21 בירושלים הרצאות מפי רבנים מטעם הרבנות בירושלים ומשרד הדתות, בנושא הסנהדרין ונוהגים בדת, לאחר מכן נערכו בחירות לוועד הרבנים הראשי .

באספה מחאה זאת שכונתה מלחמת התרבות, נדרשו חברי המפלגה הדתית בכנסת להתפטר ,בגין פגיעה לכאורה בחינוך הדתי ,באספה נאם גם שר הדתות מימון ,עיקר תשומת הלב ניתנה לרבני העדה התימנית שסיפרו על המכשולים שניצבים בידי מחנכי העדה בחינוך ילדיהם על פי ערכי ה הדתיים של העדה.

בית הכנסת ישורון בשנת 1949, החליט לערוך את הסדר השני ליהודים, שהגיעו לחג הפסח בירושלים ,טקס שאותו ינהל החזן הראשי של בית הכנסת   הוזמנו אורחי בית הכנסת במסגרת אירוחם .

בשנת 1951 נערך מפגש של בוגרי בית המדרש לרבנים באולם הפנסיון , בפנסיון ויטה שברחוב המלך ג'ורג  21

,בתחילת שנת 1952 ,על רקע יריבויות מפלגתיות ,עברה קבוצת צעירים שמנתה כעשרים איש ,שלכאורה נמנו על המשמר האזרחי , אך נימנו על חברי מפלגת מפא"י ,כאשר נודע להם כי בפנסיון מתאכסן עורך העיתון חרות ,התפרצו הצעירים הללו לפנסיון במסווה שבאו לשמור ולהגן על המקום

אחת מאגדות המשפחה מספרת כי הסבא נתן זלצמן הספיק לשחק כדור רגל עם בנו של המלך עבדאללה מירדן בעת ביקורו בירושלים

פנסיון ויטא ניהל ספר אורחים שבו כתבו האורחים המפורסמים את רשמיהם לביקורם והשהות בו ,מנחם בגין למשל כתב בתחילת שנת 1949 :בית המלון הוא בית חם ואפילו בימי קור, הוסיף אחריו הנשיא זלמן שז"ר שבחים לביתיות שבאירוח, גם ראש הכנסת ישראל ישעיהו .

בסדר מסורתי שנערך בפנסיון התארחו הרופאים : דוקטור טיכו המומחה לעיניים, ד"ר י. רוקח , ד"ר הלנה כהן ועוד ,הם הודו על סדר מצוין שנהנו ממנו , ראשי בית המשפט התארחו אף הם בפנסיון לכנס שערכו כמו: משה זמורה ששימש כאב בית המשפט העליון ועוד.

בשנת 1951 נערכה באולם פנסיון ויטא ניסיון להקים בידי מפלגת מפא"י ,התאחדות בעלי בתי קפה ומסעדות שתשולב בהסתדרות העובדים, ניסיון זה כשל למרות שבראש האספה ישב שר התחבורה דב יוסף, כנגד המארגנים קמה חזית של מתנגדים שטענו כי מוסדות המזון והאוכל מקופחים בידי המפלגה בחלוקת המזון לעסקיהם כמו: סירופים, משקאות, ירקות ופרות .    

אגדה משעשעת משנת 1955 ,מסופרת על צעיר בגילופין שפנה למטה המשטרה וסיפר כי רצח את חברתו ,המשטרה חיפשה באזור ביתו ובאזורים נוספים, אך לא נתגלו שום ממצאים לרצח, כאשר התעורר הצעיר בבוקר והתפקח ,התברר כי חברתו בכלל נמצאת בפנסיון ויטא סועדת את ארוחת הבוקר , מובן שהצעיר הואשם בהטרדת המשטרה ולבזבוז משאבים לשווא ועל כך נידון למאסר.

בתחילת שנת 1958 הסתיים המשא ומתן לרכישת פנסיון ויטא שהחל בשנת 1957 בידי האגודה למען החייל בהנהלתו של יוסף ברץ (חלוץ וממייסדי קבוץ דגניה וח"כ לשעבר) האכסניה נרכשה במחיר של 120.000 לירות כאשר בעשרים וחמשה אלף לירות מהרכישה השתתפה עיריית ירושלים.

האגודה למען החייל רכשה את המקום על מנת לארח חיילים ובמקום נפתחה גם מסעדה בעבור החיילים , בבית החייל שנקרא נחשון ,הוכשרו גם 35 חדרי לינה ,חדר אוכל ,ספרייה ומועדון בילוי לחיילים.


 
 
 
בניית אתרים - שרקור