דף הבית   מפת אתר   צור קשר
 
 
 
 
 

עמק יזרעאל קבוץ שער העמקים (חורשת הגויים)

 

קבוץ היושב על כביש 75, הקיבוץ שהתיישב בשנת 1935 על אדמות חרתיה, שייך לתנועת השומר הצעיר בקיבוץ הארצי, מייסדיו של הקבוץ נמנו על שני גרעינים שהוקמו ברומניה וביוגוסלביה והתאחדו להקמת גרעין התיישבות אחד.

אנשי הגרעין הרומני הגיעו ראשונים לארץ ישראל בשנת 1929 והחלו את הכשרתם במושבה חדרה ,שנה לאחר מכן הצטרפה אליהם הקבוצה שעלתה מיוגוסלביה וביחד מנו בתחילה כשלושים חברי גרעין, את פרנסתם מצאו חברי הקבוצה במשקי איכרי חדרה.

כאשר הבינו אנשי הגרעין לאחר שנה בחדרה ,כי מחלת הקדחת משתוללת קשות באזור חדרה ,ארזו חברי הגרעין את מטלטליהם ועברו למושבה מגדיאל להמשך ההכשרה , שנה לאחר מכן הצטרפו חברי קיבוץ ה מרומניה שישבו במושבה נס ציונה לחבריהם הרומנים שישבו במגדיאל .

אל הקבוצה הרומנית שישבה במגדיאל ,הצטרפו חברי קבוץ א של הגרעין היגוסלבי ,אלא שבשנת 1932 נוצר משבר בין תושבי מגדיאל ,וחברים רבים עזבו ,על מנת לנסות לייצב את מספר התושבים במגדיאל נתבקשו החברים הנותרים להצהיר ולהתחייב להמשיך לגור בנקודה .

לאחר תהליך הבנייה מחדש של הגרעין במגדיאל ,הצטרפו אליהם עוד חברים מהגרעין היוגוסלבי שבקבוץ משמר העמק, עד אשר החליטו ליישב את יישובם החדש שער העמקים על הקרקע בת ה  4500 דונם שנרכשה באדמות חרתיה בתחילת שנת 1935,בידי חברת הכשרת היישוב מידי משפחת סורסוק הלבנונית ,לאחר הרכישה פלשו חלק מאנשי הכפר זובייארת , על מנת לסלקם ,התנהל משפט שנמשך כשלוש שנים, שגרם להוצאתם מהשטח לאחר שבית המשפט פסק להוצאתם מהשטח, למרות דרישתם לחזקה על הקרקע ,.

שנה לאחר הקמת הקבוץ, נתקיים כינוס בקריית חיים ,של יישובי השומר הצעיר החדשים באזור חיפה ,כמו :עין המפרץ, משמר זבולון ,רמת יוחנן ,שמיר ומשמר העמקים ,על מנת לדון בשיתופי פעולה ועזרה הדדית .

ההתיישבות היהודית על אדמות חרתיה ,גרמה ליושבי הכפרים הערבים שבסביבה ובמיוחד לתושבי הכפר זובייארת ,להתחיל בפעולות כנגדם ,במיוחד בתחילת המאורעות בשנת 1936 והמרד הערבי כנגד הבריטים , פעולתם הראשונה הייתה שריפת חמשה עשר דונם של מטעי פרי מניבים .

לצד פעילותם והעבודה בחקלאות, השתתפו חברי הקבוץ במודעות ובהעמקת הנושאים הפוליטיים המפלגתיים של השומר הצעיר, באמצעות הוועדות הפוליטיות באזור חיפה והקריות ,בעזרת כינוסים ועצרות עם .

לטובת הקיבוץ הוקצה שטח של כאלף שלוש מאות דונם לעיבוד חקלאי ,אך בחלקו עדיין לא נמסר לקבוץ ,עקב סכסוך אדמות שנותר עם התושבים הערבים שבסביבה , בעיית המחסור במים גם היא צמצמה את סוגי הגידולים שבתחילה היו מושקים ,לגידולים בשיטת הבעל (השקיה ממי גשמים) , נטעו כשלושים דונם של מטעים וכרם לענבים ניטע .

בקבוץ החלו להקים גן ירק ,והחל פיתוחו שך ענף משק החיי הכולל רפת ופרות לחליבה ולול הוקם דיר כבשים ועיזים חולבות ,החל להתפתח ענף הדבורים והמכוורת ,את הקבוץ הקיפה גדר מגן והחלה בניית בתי מגורים ומבנים לצרכי הקבוץ כמו בתי הילדים .

חברי הכנופיות הערביים שבאזור, המשיכו להטריד את יושבי הקבוץ במטחי ירי אקראיים שנורו על מבני הקבוץ מרכבים חולפים , מארבים לאוטובוסים וממארבים שטמנו כנופיות אלו לרועים ולחקלאים בשדות הפלחה שמסביב לקבוץ ובהטמנת מוקשים .

בתגובה למטחים אלו ,השיבו שומרי הקבוץ והמאבטחים באש לעבר היורים וגרמו למנוסתם, אנשי היישובים המותקפים פנו לשלטון המנדטורי, בבקשה להצבת נוטרים נוספים במיוחד בעונת הקיץ והקציר ובמיוחד לאור פיצוצי קו הנפט לחיפה שעבר ליד הקבוץ .

חמש שנים לאחר הקמתו של הקבוץ, מנה היער שניטע בידי הקק"ל מסביב לקבוץ כמאתיים וארבעים אלף עצי יער ,חלקם כיער לשמו של פטר סבו של פטר השני מלך יוגוסלביה בעת ביקורו בקבוץ שער העמקים שחלק מתושביו אזרחי יוגוסלביה לשעבר.

מקרה משעשע של עוות דין התרחש בבית המשפט בחיפה ,לאחר ששומר בקבוץ הבחין בדמות מתנועעת בלילה ופתח באש שהרגה גמל ,ששוחרר בידי בעליו הערבי לשדות ,הגמל שחדר לשדות המשק ונהרג שם.

בעקבות הריגת הגמל , החליטה המשטרה להגיש כתב אשמה כנגד השומר בעוון ההריגה והתעלמה משחרורו של הגמל וחדירתו כהסגת גבול בידי הערבי, בתום המשפט זוכה השומר והאבסורד הוכנס בחזרה לבקבוק.

בשנת 1944 קלט הקיבוץ שער העמקים ,מזרם פליטי מלחמת העולם השנייה יוצאי מדינת יוגוסלביה, כעשרים וחמישה מבוגרים וקרוב לשבעים ילדים פליטים שהגיעו לארץ ישראל בעלייה הבלתי לגאלית, שאוניותם נתפסה ויושביה נעצרו במחנה עתלית ומיד לאחר שחרורם נקלטו בקבוץ , שנה לאחר מכן בשנת 1945 נחגג בקיבוץ חג העשור להקמת הקיבוץ.

פרסום בעיתונות הכתובה במודעות הייתה אמצעי קשר מקובלים בתקופה שהתקשורת הייתה חסרה ,דוגמית למידע שהפיץ קבוץ שער העמקים לחבריו הפזורים מטעמי עבודה או שליחות כתובה כך בעיתון על המשמר משנת 1946 (תודה לעיתון על המשמר ): לחברי שער העמקים, בבית הכי בסדר, העבודה במטעים כתיקונם, חברת הילדים חוזרת מחר מהקייטנה, לשרה מ, נולדה בת, וורה בריאה, וכולם דורשים בשלומכם.

באוקטובר 1948 נשלח מכתב מטעם קבוץ שער העמקים ,אל ממשלת ישראל הזמנית ,שבו הובאה התנגדותם ומחאתם של חברי הקבוץ לפקודה של שר הביטחון לפרוק הפלמ"ח ,בני הקבוץ כתבו במכתבם כיצד שר אחד במדינה ,שמעמדו יהיה כזה או אחר ,יכול באבחת יד לחתום על צו לפרוק הפלמ"ח, בלי להעלות את הנושא לדיון ממשלתי בטרם נחתם הצו, בני הקבוץ מקווים שההחלטה תשונה ויוחזר הדרה של חטיבת הפלמ"ח.

נושא המלחמה הרעיונית ,כנגד המפלגה הקומוניסטית ,בין חברי קיבוצי השומר הצעיר הייתה למפורסמות במלחמת החורמה האידאולוגית, שהביא לסילוקם של חברים קומוניסטים מהקבוץ משום שלטענתם של מוסדות הקיבוצים ,בקיבוצים שוררת קולקטיביות רעיונית אחת ושהאידאולוגיה של מפלגת מפ"ם הוא כוח אורגני הכרחי וכך יהיה ,ועל כן אסור לפרוץ אותה לרעיונות אחרים, לכן כול המצביע בבחירות את האות ק' צריך מיד לעזוב.

לפיכך בקיבוצי השומר הצעיר, אין מקום למעוטים ,בעלי רעיונות אידאולוגיות שונים במסגרת התנועות המוכרות בהסתדרות ,ולכן מקומם של החריגים מחוץ למסגרת הכללית הרעיונית, אין חברי מיעוט אלו ,יכולים להביא (לדוגמא ) התנגדות לקבלת כספי סיוע, מיהודים וארגונים בעלי יכולות מארצות הברית , מנגד טענו המסולקים כי בקבוצים שולטים קומיסרים רעיוניים הסותמים את הפיות .

מנגד להגברת הפרדוקס ,נערכו אספות ,תערוכות וכינוסים של חברים בסניפי הליגה לקשרי ידידות עם ברית המועצות ,כביטוי אהדה לברית המועצות בקבוץ למען השלום ,כנגד הקמת בסיס אימפריאליסטי בארץ ישראל ,בנוכחות נציגים של השגרירות הסובייטית בקבוץ שער העמקים אלא שכיום אנו יודעים ,כי תחת הקומוניזם הסתתרו זרמים אחדים ,שכול אחד רצה למשוך את השמיכה אליו, בשנת 1952 נערכו הפגנות סוערות ליד הכנסת וכשלושים חברי קבוץ שער העמקים נעצרו בעת ההפגנה .

בשנת 1950 התחולל מאבק ציבורי בעיתונות, (על פי טענה ביטחונית של הממשל הצבאי) לסילוק תושבי הכפר הערבי זובידאת ממקומם ולהעברתם ליישוב מחדש בנקודה אחרת כדין אויבי מדינה שבעברם פרעות כנגד יישובי היהודים בקרבתם, אלא בניגוד מה שנאמר ,טענו חברי קיבוץ שער העמקים שכניהם , כי הדרישה לא יצאה מבית מדרשם ,כיוון שהאידאולוגיה שלהם היא ליצור שלום ביננו לבים שכנינו בשם הסוציאליזם של האחווה והשלום.

המשיכו אנשי הקבוץ להגן על שכניהם מפני הגרוש ומפני פיצוץ בתיהם ,בסיפור שבעת הקרבות במלחמת השחרור ,נחתם חוזה שעל פיו עזבו בני הכפר הערבי את המקום, ומסרו אותו לחברי ההגנה ללא קרב ,ובתמורה קבלו הבטחה שיוכלו לחזור לבתיהם לאחר תום הקרבות .

אלא שלמרות הכחשתם של בני הקבוץ שער העמקים חברי תנועת השומר הצעיר לטענה ,כי הם העומדים בראש המסע לסילוקם של אנשי הכפר הערבי ,יש שטענו כנגדם כי אמת בדבריהם וכי בידם ראיות לטענה זאת , אנשי הממשל הצבאי טענו בתגובה ,שהצו לפינוי שהוצא ,נתקבל בעקבות פנייתם החוזרת של יישובים הקרובים לכפר הערבי לפנותם

  

04-9839234 המבנים הראשונים,נכנסים לקיבוץ, פונים תיכף ימינה ואחרי כ 60 מטר רואים מצד שמאל את השרידים/מוזיאון.

מצד שער העמקים הארכאולוגי

מצד ששוערך לתקופה ההלניסטית ,שנתגלה על הגבעה נמצאת בצומת דרכים בין שני רכסי הר הכרמל, עמק יזרעאל ועמק עכו ,ליד הקבוץ במחצית שנות התשעים של המאה הקודמת ,ולאחר הגילוי החלו חפירות הארכאולוגיות לחשיפתו , בין הממצאים בארבע עונות חפירה נתגלו מטבעות ,מערכת מפעל מים תת קרקעי , חרסים מקרמיקה וחרס שיובאה בכלים למקום ומיצור מקומי, שרידי מבנים ומגדל שמירה ,שרידי חומת הגנה, מחסן לאחסון מחרשות .

לאחר החפירות נקבע כי המצד על פי החוקרים ,מזוהה עם היישוב גבע ההלניסטית שנכבשה על ידי המלך אלכסנדר ינאי בעת מסעו לכבוש עכו, מיקומו של המצד הוכח טופוגרפי כאחת מנקודות להגנה אסטרטגית על הדרך צפונה.

כיום עיקר פרנסת הקיבוץ מבוססת על ענפי חקלאות,   חממה לגידול זרעים , משק בעלי חיים, מטעים, בריכות דגים ומדגה, גידולי פלחה ומפעל דודי השמש כרום מגן.


 
 
 
בניית אתרים - שרקור