דף הבית   מפת אתר   צור קשר
 
 
 
 
 

עין חרוד תחילת הסכסוך האידאולוגי וההתפלגות

 

מרגע שהוקם הקבוץ בשנת 1921,כבר החלו המחלוקות והתפלגויות רבות ,על רקע השוני ברצונם של המתיישבים ,לחיות על פי תפיסה אידאולוגית שונה ,בחיי היום יום והמטרות להגשמת צורת ההתיישבות, במטרות של האנשים שהקימו את קבוץ עין חרוד ,

שני הפלגים התפצלו לפלג בראשות טבנקין וחבריו והפלג השני של שלמה לביא וברקוביץ , שהיו בהנהגת קבוץ עין חרוד ,המתיישבים היו אנשי העלייה השנייה וחלוצים ,שהגשימו את הציונות בעצם עלייתם לארץ ישראל על מנת להקים בה יישוב עברי על אדמתו עד כאן המטרה המשותפת .

החברים המייסדים של קבוץ עין חרוד שנחלקו בדעותיהם למהות ההתיישבות מבחינה אידאולוגית ונטיות מפלגתיות, ניסו להסתיר את הוויכוחים בתחומי הקבוץ, אלא שמהר מאוד דלפו חילוקי הדעות למוסדות ההסתדרות הלאומיים ,כמו כן החלו חברים מתוך הקבוץ להפיץ את משנתם הרעיונית והתנגדותם בעיתונות הארץ ישראל ומחוצה לה, כנגד דעתם של האחרים מבין המתיישבים בקיבוץ.

מרגע שדלפו הפרטים לעיתונות וכול דכפין מסר את משנתו ,פרץ הסכסוך מאלמוניותו והפך לנחלת הכלל , שעלתה בשלבים ברמות השנאה התהומית שנוצרה בין הפלגים, יש הטוענים שעיקר הוויכוח הראשוני לא נסב על נושאי אידאליים מפלגתיים אלא על צורת ההתנהלות והניהול המשקי הכלכלי.

פלג אחד מהחברים טען כי הנהלת גדוד העבודה, לא ראה את ההתנהלות הפנימית הכלכלית של קבוץ עין חרוד והשתמש בכספים שהועמדו כהלוואות לצרכי המשק לרכישת ציוד ופיתוח ענפים חקלאיים בקבוץ, לטענתם כספים ייעודיים אלו ,הועבר על פי התפיסה הכוללנית הארצית לטובת מוסדות וישובים נוספים השייכים לגדוד .

כאשר החלו המתיישבים המתנגדים לניהול כזה ,הפכו אותם המוסדות של הגדוד לאויבים שיש להחרימם ולהוציא אותם מקהלם בגדוד , כתוצאה מן הביקורת נשלחה וועדה של חברי ההסתדרות ונציגי הנהלה לחקור את הנושא .

בחלק מההחלטות שהתגבשו נקבע כי יקום גוף בוררות שמתפקידו למצוא דרך לחלק את האדמות ולהקים שני ישובים על פי חלוקה של שני הפלגים ,הגוף הבורר קבל מנדט שאין חולקים על החלטותיו, אומנם פלג אחד טען שעל המתנגדים לצורת הניהול העכשווי יואילו ויעברו לגור בקבוץ תל יוסף , ברור שהחלטה זאת נפלה , עבודת הגוף הבורר נמשכה כארבע שנים עד שנחתם ההסכם לחלוקת הרכוש , האדמות  והפילוג.

הפלג של לביא וברקוביץ שאפו לבנות משק המבוסס על משק חקלאי מעורב הכולל מגוון ענפי מלאכה בתחומי המשק עצמו ,על מנת שיאפשר למכלול האנשים את אפשרות למצוא לעצמם את משלח ידם בתוככי הקבוץ ,בלא להיכנס לעצמותיהם של האנשים על עקרונות הקומונה הסוציאליסטית של השיתוף והנהגת חיים עם נתינת מרחב לחיים אישיים על פי העקרונות הללו.

האידאולוגיה המפלגתית שגרמה בסופו של דבר, לפיצול ולחלוקת אדמות הקבוץ ולהתפלגות הסופית בשנת 1952, בשנת 1954 עברה הקבוצה שפרשה מהקבוץ המאוחד , שהאידאולוגיה שלה תמכה במפלגת מפא"י והתיישבה על גבעת קומי ,שם הקימה את הקבוץ עין חרוד מאוחד, הקבוצה שנותרה בשטח הקבוץ הישן ,נמנתה על בעלי האידאולוגיה של מפלגת מפ"ם ושינתה את שם הקבוץ לעין חרוד מאוחד.

לעומתו דגל הפלג בהנהגת טבנקין ,כי יש לקבוע את הקבוץ כבסיס אם, להוצאת פלוגות עבודה מבין חברי הקבוץ ,על מנת להגשים את הרעיון הציוני הארצי ,לבנות התיישבות של יהודים ברחבי ארץ ישראל ואשר מרכזם מתוך קבוץ עין חרוד .

דבר נוסף שדגל הפלג של טבנקין, הוא שליחת שליחים מרכזיים מאנשי הקבוץ ,במסגרת תנועת החלוץ, לריכוזים יהודיים בעולם ,על מנת לגייס אנשים נוספים לרעיון לעלייה לארץ ישראל ובהמשך הקמת ארגון הפלמ"ח וההגנה .

הניגוד בדעות של צורת ההגשמה ,לצורת החיים והתבססות הכלכלית במשק עצמו, אל מול הרעיון של בסיס השולח פלוגות עבודה של אנשי עלייה הן להקמת התיישבותיות חדשות ותפיסת העבודה בארץ ישראל בידי יהודים במקום העבודה הערבית .

המשך הפילוג שהתגבר בשנות השלושים והארבעים בדעות החברים בקבוץ, ובתוספת המחלוקת בבחירת חברים למזכירות הקבוץ ,התפתח הקרע האידאולוגי   ביתר שאת במיוחד בעת הקמת הקבוץ המאוחד הארצי שמרכזו בקבוץ עין חרוד ,והצטרפות הפלג של טבנקין וחבריו למפלגת מפ"ם, בהשראת הרעיון הקומוניסטי ,לאחר שהמפלגה הוקמה בשנת 1948 בתום מלחמת השחרור, בעקבות התפצלות מפא"י ההיסטורית בשנת 1944 , אל מולם התייצב הפלג השני בקבוץ בהנהגת לביא וחבריו ,שדגלו באידאולוגיה של מפלגת מפא"י שהוו את רוב חברי הקבוץ.

השוני התהומי באידאולוגיה בין שני הפלגים, הביא את הקרע הסופי בשנת 1949 כאשר מפלגת מפ"ם עברה לאופוזיציה כנגד מפלגת מפא"י ,דבר שגרם בהמשך בשנת 1952 לפיצול האדמות והקמת שני קיבוצים ,השונים באידאולוגיה שנקראו קיבוץ עין חרוד מאוחד וקבוץ עין חרוד איחוד .

הוויכוח הנוקב בין הפלגים, יצר מצב שבו החל משא ומתן לנסות ולפתור את המחלוקת בחיי היום יום, על מנת שהמשק ימשיך לפעול מעשית, תוך ניסיון להפריד במסלול החברתי והפוליטי , עד אשר יערך משאל בין חברי הקבוץ לקביעת הרוב השולט בקבוץ, הצעות הדדיות לניסיון לגשר בים האידאליים כשלה ,אי לכך בחרו אנשי מפא"י שהוו את הרוב בקבוץ את אנשי המזכירות של הקבוץ מבין חבריהם.

לאחר בחירת המזכירות החדשה בקבוץ עין חרוד על טהרת אנשי מפא"י ,דרשו אלו שאנשי הפלג השני המיעוט ,יעזבו את הקבוץ לנקודת התיישבות חדשה, והמתיישבים שמהווים את הרוב יישארו על אדמות עין חרוד.

אלא שחברי המיעוט (מעל לארבעים אחוז מהחברים) שנמנו ברובם על חברי הפלמ"ח הלוחמים ,ובהמשך דרכם בלחימה במלחמת השחרור נשארו לוחמניים בדרכם, והתנגדו לדרכה של מפלגת מפא"י כולל פרוק הפלמ"ח ,טענו כי זכותם לא פחותה מזכותם של אנשי מפא"י והקבוץ המאוחד על האדמות ועל כן יש לחלק את האדמות והאנשים על אדמה משותפת ומוסדות ציבוריים משותפים אך מופרדת אידאולוגית.

כתוצאה מכך נערך משא ומתן בין הפלגים שנמשך קרוב לארבע שנים ובסופו בוצעה חלוקה מוסכמת ,כאשר בדרך נערכו פעולות השחתת ציוד ,פגיעה והעלמת רכוש בין הצדדים ופעילות מילולית קשה בין הצדדים ,גם החלוקה של ענפי המשק לא עברה חלק ,אך בא גואל לציון והחלוקה הסתיימה ונוצרו שני הקיבוצים בשטח.


 
 
 
בניית אתרים - שרקור