דף הבית   מפת אתר   צור קשר
 
 
 
 
 

עמק יזרעאל רכישת הקרקע מהערבים

 

אדמת עמק יזרעאל משכה מלכתחילה את עינם של גואלי אדמות בארץ ישראל, מן הסיבות כי האדמה בעמק הייתה פורייה ושימשה דרך מעבר ממערב למזרח כולל לאדמות של מעבר לירדן, המשיכה והרצון הללו לא נעלמה מעיני בעלי הקרקעות הערביים בעמק.

בשנת 1901, פנה הועד של התארגנות לעליה של אנשי אודסה במסגרת אגודת חובבי ציון לאחר שרכש בעבורם את אדמות חדרה , לרכוש בעבורם קרקעות בעמק יזרעאל, חנקין פנה לתושבי הכפר הערבי פולה במרכז העמק והחל משא ומתן לרכישת עשרת אלפים דונם 

בעת שהיה במשא ומתן עם אנשי הכפר הערבי פולה, הוא פנה כהרגלו לחברת יק"א שעמם עבד ברכישת אדמות בגליל, שירתמו גם לרכישת אדמות אלו, כיוון שהנושא קבל תאוצה חתם חנקין לבדו על חוזה הרכישה ,כיוון שיק"א לא נתנה את הסכמתה לרכישת אדמות הכפר פולה בעמק ,חברת יקא סירבה להעביר את הכסף בעבור הרכישה .

חנקין שהיה חתום על רכישת האדמה ולא רצה להפר את החוזה החתום, פנה לחברת הכשרת הישוב לרכוש את האדמה, באותה העת לחברת הכשרת הישוב חסר ממון לרכישה היא נאלצה לסרב להצעה, בצר לו פנה חנקין לקק"ל, שהסכימה לתת חלק מהכסף, לרכישה שליש מהקרקע , כשלושת אלפים דונם  ואת היתרה לתשלום בעבור האדמה, הוא השיג מאנשים פרטיים.

לקנייה והעברת הבעלות קמה התנגדות השלטון העותומאני ,בחוק הידוע שאדמות בשטחים ששלטון העותומאני שלט בהם יועברו בקושאן רק למוסלמים, מצב זה הצריך את חנקין לבקר במרכז השלטון בבירות לשמן מספר ידיים ולחזור כשהקושאן בידיו.

צרה נוספת נפלה על רוכשיי הקרקע באזור הכפר הערבי פולה בעמק, בעיית האריסות , חלק מן הקרקעות הושכר לפלחים ערביים שעיבדו את האדמה בתמורה למסירת חלק מהיבול לבעלים ולעותומאניים, בעיה קשה זאת נפתרה לבסוף בהכנסת יד נוספת לכיס ותשלום לאריסים אלו שיעזבו את השטח שנקנה ובתגרות רבות עם הסרבנים מבין האריסים כמובן שבעיות אלו ייקרו את הקנייה בסופו של דבר על אדמות אלו קמה המושבה מרחביה בעמק יזרעאל בשנת 1909 .

בתחילת המאה התשע עשר החלו נכבדים בעלי ממון ערביים ממשפחת סרסוק לרכוש אדמות בעמק יזרעאל כהשקעה לתקופה ארוכה ,בזכות קשריהם עם הממשל העותומאני בוצעו רכישות של רצועות גדולות של אדמה בעמק יזרעאל ובמחיר זול.

על מנת להימנע מחוק הגיפטליק (שמי שאינו מעבד את האדמה שברשותו ,השלטון מפקיע לעצמו בחזרה) הקימו הרוכשים על אדמות אלו חוות חקלאיות והשכירו את האדמה לאריסים ערביים ,לאורך השנים הקימו העשירים על אדמות עמק יזרעאל שרכשו, מעל לעשרים וחמשה כפרים, שבהם התגוררו האריסים שעיבדו את האדמה.

לאחר רכישת הקרקעות קוו הרוכשים, בני משפחת האפנדית סורסוק , שמקום מושבם היה בלבנון, כי יוכלו לקבל בעת מכירתו ,יותר מאשר מקבלת דמי השכירות לאדמה שהשכירו לאריסים, או אפילו ממכירת התוצרת החקלאית העונתית שקיבלו והמרתו לכסף בעת הבשלת היבול.

למעשה לטשו היהודים את עיניהם לקרקע הזאת ,ונעשו ניסיונות לרכשה בידי יהודים ,אך השלטונות העותומאניים, לא אפשרו את רכישת האדמה בהסתמכם על החוק שקבע, כי מי שאיננו בן הדת המוסלמית, איננו יכול לרכוש אדמות בשטחים שבהם שלטו.

על פי סיפורי זקני העמק ,כבר בסוף המאה התשע עשר הצליח יהושע חנקין לסגור עסקה עם משפחת סורסוק הלבנונית לרכישת אדמתם שבעמק יזרעאל , אלא שהממשל העותומאני העמיד קשים לעסקה והזמן שבערב פרוץ מלחמת העולם הראשונה גרמו לנפילת העסקה .

משפחת חנקין לא הייתה היחידה ,שניסתה לרכוש את אדמת עמק יזרעאל מידי משפחת האפנדים סרסוק , אגודות יהודיות כמו: אגודת גאולה, אגודת חובבי ציון , חברות כותנה מיצריות ואפילו נציגי הכנסייה הנוצרית ,כולם טמנו ידם בקלחת.

בפעילות לרכישת האדמות בעמק , עסקו גם נציגיו של הברון רוטשילד ויק"א , אך המחיר הגבוה שבקשה משפחת סרסוק, והקשיים שהעמיד הסולטאן מחמיד השני ,בתוספת הפחד מפני התמרדות הכפרים הערביים שעל השטח מנעו את הרכישה .

בעת מלחמת העולם הראשונה גורשו בני   משפחת חנקין מארץ ישראל ,כיוון היו נתיני מדינה שאינה בקשרים עם העותומאניים ,לכן ערב מלחמת העולם הראשונה ,הוגלתה המשפחה למצרים ממקום מושבם בעיר יפו   ,עד סיום מלחמת העולם הראשונה וכיבוש הארץ בידי הבריטים.

כאשר חזרה משפחת חנקין בתום מלחמת העולם הראשונה, החלו שוב   משפחת חנקין ,את מסע גאולת הארץ וביחד עם קק"ל רכש בשנת 1920,בעקבות אישורו של המושל   הרברט סמואל לאחר סיורו במקום, לרכוש את קרקעות עמק יזרעאל , משפחת חנקין ובראשם יהושוע החלו מחדש את המשא ומתן לרכישה ,עם פלג בני משפחת סורסוק שישבו במצרים.

הרכישה כללה ארבעה גושי אדמה בעמק יזרעאל המערבי וסביבתו ,ששטחם היה מעל לשבעים אלף דונם שמתוכם למעלה מחמישים אלף דונם היו בעמק יזרעאל , בסיום הרכישה הראשונה ,החל מסעו הנוסף של יהושע חנקין לרכוש גם את החלק המזרחי של עמק יזרעאל מידי הפלג הצפוני של משפחת סרסוק מביירות ,

על השטח של כחמישים אלף דונם בחלק המזרחי של העמק דרשה משפחת סרסוק כשלוש מאות אלף לירות מיצריות ,כיוון שיהושוע חנקין לא רצה להפסיד את העסקה ,מיהר יהושוע וחתם על חוזה המכירה בלא שיהיה בכיסו פרוטה, בחוזה המכירה הוכנס סעיף דרקוני, לתשלום קנס מופרז למי שיפר את החוזה .

בצר לו פנה חנקין לרופין, שהיה מנהל הקק"ל לעזרה כספית , רופין שרצה שהרכישה תתבצע , נלחם בראשי ההנהלה ושכנעם ביחד עם אוסישקין ,להמציא את הכסף לרכישה אך רופין התנה את הרכישה, בפריסת התשלומים לזמן ארוך יותר, לאחר הרכישה נסללה הדרך להתיישבות החקלאית בעמק, על אדמות אלו קמו בישובים, כפר יחזקאל, נהלל, תל יוסף ועין חרוד.


 
 
 
בניית אתרים - שרקור