דף הבית   מפת אתר   צור קשר
 
 
 
 
 

מפעל המלח בסדום בסיום מלחמת השחרור

 

נייר עבודה ממשלתי שנכתב במחצית יולי 1948 ,בעבור ממשלת ישראל ,מציין כי במדינות רבות באירופה נמצאת תעשיית יצור האשלג בידי גורמים ממשלתיים ובפיקוחם ובצרפת כול התעשייה נמצאת בבעלות ממשלתית, כול זאת כיוון שהמוצרים המופקים מהאשלג גם לאחר מלחמת העולם השנייה עדיין בביקוש רב, במפעלי הכרייה של האשלג מוחלפות מכונות הכרייה ושיטות הכרייה למודרניות יותר דבר שיביא ליצור מוגבר ורב יותר של המחצבים המופקים ,כולל לתעשיית האלומיניום .

מטרת נייר העבודה לזרז את ממשלת ישראל החדשה להלאים את חברת ים המלח מיידים פרטיות לידי השלטון המקומי, הנייר מציין כי שטחו של המפעל הצפוני, עבר לשלטון הממלכה הירדני ,שהחזיקו גם במפעל המזרחי הדרומי ,שהווה מקור תחרות למפעל הישראלי שדמם מחוסר מעבר יבשתי ,למעבר החומרים המופקים בשלב הזה במידה פחותה והרצון של השותפים האנגלים של המהנדס משה נובומייסקי להעביר את זכויות הקרקע וההפקה לידי חבריהם בעבר הירדן במפעל שגם בו היו הם שותפים ,והצרה הנוספת של מיקומם של מעיינות המים המתוקים בעין צ'אפי שבשטח הירדני ,מים הנדרשים הן לתהליך ההפקה וההמסה של המלחים ולהרוויית העובדים.

בעיה רצינית שמעלה נייר העבודה לגבי התיישנותם של המכונות ושיטות העבודה לכריית האשלג במפעל בסדום, התווספה לפחד הישראלי מפני אובדן השטח ,למרות שסומן כשטח ישראלי במפות גבולות המדינה שנעשתה בידי פקחי האו"ם, עוד מוזכר בנייר את האיום הבריטי לבטול הזיכיון לכרייה שניתן בשנת 1930 לשבעים וחמש שנים ולהעבירו לידיים זרות.

כול הסיבות הללו נועדו לזרז את החלטת הממשלה להחליט על הדרך להעביר את מפעל המלח לידיים ממשלתיות תוך ביטול הזיכיון המנדטורי הבריטי והעברת הזכויות לידיים ישראליות כדין שטח השייך למדינת ישראל.

על מנת להעלות את מערכת הייצור לרמת יצור מועילה, למוצרים שברובם מיוצאים לשווקים בחו"ל , יש לערוך שינויים במהלך הייצור והשיווק ,מכוון שההכנסות ממוצרים מבוקשים אלו יעזרו למדינה בשנותיה הראשונות   ,על כן יש להקים מנהלה משותפת לגופים ממשלתיים שייקחו את הניהול והייצוא של תוצרת המפעל לשליטה ממשלתית מרוכזת.

תהליך שיתוף משרדי הכלכלה הממשלתיים ,הן בפיקוח והן בכניסה להנהלה ,תמנע בעתיד העברת המפעל לידיים פרטיות, שאינן בשליטה ממשלתית ישראלית, נייר העבודה הזה גרם לישיבת ממשלה בסוף ספטמבר 1949 ,בהשתתפות ראש הממשלה דוד בן גוריון ושרי החוץ, כלכלה, האוצר והבעלים המהנדס משה נובומייסקי.

ההחלטות הראשוניות שיצאו לאחר הישיבה היו לאפשר למשה נובומייסקי ,לחפש מימון להחייאת המפעל ,בתנאים הבאים :   שאין לבטל בשלב הזה את הזיכיון כיוון שההנהלה יישבה במרכז הכלכלי בלונדון ממנו ניתן היה בקלות לחתום על חוזי מכירה ושווק של החומרים שיופקו מהמפעל.

המדינה מחייבת את חברת ים המלח לקבל הלוואות מגופים כלכליים באנגליה ואמריקה ומהון עצמי על מנת לשקם את התפוקה במפעל, במידה ולא יושג הכסף להשבחת המפעל, וההנהלה ומשרדי הממשלה לא ימצאו את היכולת לשיקום המפעל על פי המתווה שסוכם , יועברו זכויות המפעל והשליטה בו לידי ממשלת ישראל.

מדינת ישראל התחייבה להעמיד הלוואה לסלילת כביש בין באר שבע ,ממשית ולמפעל בסדום , מדינת ישראל התחייבה להעביר מים מתוקים לצרכי המפעל והעובדים, ההלוואה לסלילת הכביש תוחזר מהתמלוגים העתידיים ,שתשלם חברת המלח למדינת ישראל ,הדרישה הנוספת של מדינת ישראל שלא יתקיים שום משא ומתן להחזרת זכויות הכרייה במפעל ים המלח הצפוני שננטש.


 
 
 
בניית אתרים - שרקור