דף הבית   מפת אתר   צור קשר
 
 
 
 
 

ים המלח סכנת הבולעניים

 

סכנה אין להתקרב, מסוכן 

איך להגיע איך להגיע יורדים בכביש ירושלים הבקעה, עד לצומת קלייה, פונים ימינה בכביש לאורך הגדה המערבית של ים המלח בכביש 90, וממשיכים לאורך גדת ים המלח לכוון קבוץ עין גדי.

תחילת התופעה של הבולעניים נוצרה בחלקה מנסיגת קו המים כתוצאה מאידוי יתר ומצמצום שטחי המים לטובת בריכות האידוי של מפעלי ים המלח ,תחילת התופעה נעוצה במרדף הנחלים לכוון הים הנסוג ,תוך יצירה וחציבה של קניוני נתיבי מים לים.

כתוצאה מצמצום שטח הימה ,המים הנקיים מזרימת הנחלים בדרכם הארוכה יותר להגיע לים, שוקעים וממיסים את גושי המלח שמתחת לקרקע ,כתוצאה מכך נוצרים חללים ריקים שאליהם צונחת שכבת האדמה ונוצרים חורים בגדלים ובעומקים שונים.

חלק מהאשמה בכמות המים הקטנה הנכנסת לים המלח מנהר הירדן, הוקטנה בעקבות בניית סכרים ,כתוצאה מהסתת המים מהמקורות בנחלי הצפון בידי הירדנים ובידי הסורים דבר הגורם לאידוי מהיר יותר כיוון שהשטח הוקטן וצומצם ומפלס המים נסוג במהירות.



חלק מהאשמה ברצון של חברת הכרייה ,להגדיל את רווחיהם בכרייה מתוגברת ,של הקרנליט שממנו מפיקים את האשלג ,והקמת תעלות מים שלתוכם מוזרמים יתרת המים כאשר שאר השטח מתייבש ומקטין את המפלס ומעלים אט אט את הים מהנוף.  

כיום יורד מפלס מי ים המלח כמטר לשנה, דבר שיביא אותנו לייבוש של החלק הצפוני של ים המלח בעוד כעשרים שנה, רחצה בים המלח תתאפשר רק באזור בתי המלון ובבריכות רחצה שיבנו לטובת המתרחצים, וכיום אפילו לא יודעים ,שאם תקום מהנייר אחת התוכניות לבניית תעלת הימים או תעלת ים סוף, האם זה באמת יעזור ,כאשר אלמנט התחזוקה ,של הבאת המים בקביעות לימה הדוממת יהיה גבוה ,ומי מוכן לקבל על עצמו את המשימה.  
 
נתונים שנמדדו משנות השבעים ,מראים כי מפלס ים המלח ירד מ 398 מטר, למדידה של שנת 2015 למפלס של 430 מטר מתחת לפני הים, מצב זה גורם ליצירת כחמשת אלפים וחמש מאות הבולעניים ,שנוצרו בשנים האחרונות לחופי ים המלח, בקצב של יותר מאחד ביום .    
 

הבולעניים הם בורות שנוצרו מקריסת פני הקרקע בחוף, עקב התייבשות המים הים המלח, התופעה החלה בשנות השבעים, כשמרכזה אזור עין גדי ובחלק הצפוני ,החוקרים משערים כי חדירת מי הגשמים לאזור ממיסה את שכבות המלח המוצק שמתחת לאדמה מלחים אלו שנמסים ,יוצרים חללים מתחת לרובד הקרקע שקורס פנימה.

תופעת הבולעניים מתפשטת דרומה וצפונה ,בחלק המערבי של ים המלח ,עקב התייבשות הים  והגורם לתדירות מתגברת של יצירת הבולעניים , ככול שמתקדם יבוש המים לצורכי איסוף הפוספטים ,עקב הביקוש לחומרי דישון לצרכי החקלאות בעולם ,כך כמות הבולעניים גדלה.

כיום נפרצים מעיין פיורדים ובולעניים נבלעים בתוכם לכוון הים ,ומחריצים את קו החוף, עומקם של הבורות בין 10-20 מטר וקוטרם בממוצע 30 מטר , כאשר מתחברים מספר בולעניים ליצירת בריכה גדולה ופיורדים, תופעה זאת קשה לשיקום ותמשך ככול שיחסר מים בים המלח .

בעיית הבולענים כבעיה נוספת לקיום ים המלח

הבולעניים נוצרים ,משום ששכבת המלחים מתחת לפני הקרקע נמסים ,עקב חשיפתם למים שאינם רווים ,בחומרים מינרלים (מי גשמים ושיטפונות) ותפיסת מקומם בידי מים לא רווים הממיסים את השכבות מתחתם וכך נוצרים החורים - בולעניים .

חלק גדול ממימי הגשמים בדרכם לים המלח  ,נתקעים בדרכם בתוך החורים הגדולים של הבולעניים הריקים ,ואינם מגיעים לים המלח על מנת להעלות את מפלסו, ובעקבתם מהר מאוד ,נוצרים שרשרת בולעניים כמותם ,אלא שהמים הללו לאחר שהמיסו את שכבת המלח המוצק שתמך בקרקע מעל מוטטו בזאת את היסודות ,המים החדשים מקבלים במהירות את טעמם של המים המלוחים ,אך הם לא שכבת גבישים ,אלא מים נוזלים המקלקלים ושאינם תומכים באדמה שמעל. 

כיוון שהתוכניות להבאת מים העתידיות לשיקום ים המלח ולהעלאות את מפלסו שוב, המדברות על הזרמת מים מלוחים למחצה לים המלח, או בתעלת הימים ,או מכוון ים סוף מים אלו אינם מים מלוחים ברמת המליחות של ים המלח, דבר שיגביר את תופעת הבולעניים, מכיוון שהם ימיסו עוד גושי המלח התת קרקעיים, במפגש או בדרך לים המלח דבר שיגביר את חוסר האיזון וההמסה של גושי המלח שבקרקעית הים ,דבר שעלול להגדיל את בעיית הבולעניים גם בתוך קרקעית הים עצמו , לכן מתגבשת המחשבה שאולי לא זה הפתרון.

כתוצאה מיצירת בריכות האידוי ותעלת הולכת המים מהחלק הצפוני לחלק הדרומי כהמשך נהר הירדן ,נוצר מצב שבו בחלק הדרומי עולה קו המים בעשרים סנטימטרים בכול שנה ומאיימים בהצפת רצועת בתי המלון בחלק הדרומי, בחלק הצפוני נסוג קו המים במטר שלם בגובה ובחמש מאות מטר אחורה ,מצב זה חושף את חלקו הצפוני של ים המלח ליבוש.    

התפשטות הבולעניים תסכן בעתיד את כביש מספר 90 לאורך הגדה המערבית של ים המלח כמו גם את עסקי התיירות והדרכים לחופי הרחצה של ים המלח  הפזורים לאורך החוף המערבי .

בעיית הכביש שלאורך גדתו המערבי של ים המלח ,מהווה בעיה תחבורתית מהמעלה הראשונה ,כיוון שהבולעניים הפכו לסיכון בטיחותי, תושבי הישובים מבינים כיום כי חלקים ממערכת הכבישים, יחסמו לפרקי זמן ארוכים יותר לאחר שיטפונות, בכדי לתקן את נזקי הכביש ,כיוון שזרימת מי הגשמים בשיטפונות ירדו בעוצמה גדולה יותר, עקב יצירת מפלים בערוצים חדשים בנחלים היורדים מהמצוק .

לא תהייה ברירה כפי הנראה אלא לחצוב מחדש חלק מהכביש, תוך כרסום חלק מהמצוק בחלק המערבי של ים המלח ,ופשוט להתרחק מקו המים ומהבולעניים, השינויים הגאולוגיים המתרחשים כיום והפתרונות העכשוויים של בניית יותר גשרים וחיזוק הכביש בדרכו דרומה מצומת לידו ,הם פתרונות של מתן כדור אקמול לחולה סרטן.    

גם במפעל בסדום מתלבטים כיצד להמשיך לשאוב מים בצינורות ותעלות לבריכות האידוי כיוון שהבולעניים פוגעים גם בתשתיות שלהם, מועד פקיעת הזיכיון הממשלתי בשנת 2030 להפקת האשלג ויתר החומרים מים המלח ,שנמצא כרגע בידי משפחת עופר, עומד לפקוע ואי חידושו (אולי) גורמים למחשבה במשפחה ,לגודל ההשקעות העתידניות ,בהקמת סוללות במטרה לפתור בחלקה את הבעיה של הבולעניים והתובלה .


 
 
 
בניית אתרים - שרקור