דף הבית   מפת אתר   צור קשר
 
 
 
 
 

ים המלח מפעל המלח הפלסטינאי של עותמן חאלק

 

משהו שסיקרן אותי לאורך זמן בעת שהייתי חולף באזור לביקור .

ספור מפעל המלח בקלייה צומת הלידו

המצב הביטחוני החדש שנוצר בעקבות החלטת האו"ם מנובמבר 1947 על הקמת מדינת ישראל וחלוקתה בין שני העמים , יצרה מצב קשה ועגום לעתידו של מפעל המלח הצפוני בקלייה, בעליו של המפעל משה נובומייסקי הבין כיתר האנשים כי הדרך היבשתית לשינוע הסחורה תחסם ,אי לכך החלו מגעים למציאת פתרון להצלת המפעל הצפוני.

במגעים אלו להצלת מפעלי ים המלח ,לאחר החלוקה וקביעת גבולות המדינה החדשה, בין ראשי המדינה ומנהל המפעל, אל מול מדינות בעולם והממלכה הירדנית ,במגעים אלו הועלו הרעיונות להכריז על שטחי המפעלים כשטח מפורז ,שינוי סימון הגבולות ואפילו תפעול משותף של המפעלים , לצערו של מנהל המפעל דחו השלטונות הירדניים את ההצעות והגולל נסגר על המפעל הצפוני בקלייה.

בפרוץ מלחמת השחרור בעקבות התקפות הצבא הירדני נאלצו עובדי המפעל הצפוני הנותרים וחברי ההתיישבות בבית הערבה לעלות על כלי שייט ופונו באישון לילה לעין גדי ולמפעל בסדום המפעל בקלייה שבדרום ים המלח נפל לידי חיילי הלגיון הערבי, מבני המפעל נשדדו והציוד נעקר ונעלם כליל בידי תושבי האזור הערביים והכנופיות , למפעל נגרם נזק שהוערך בעשרה מיליון לירות בערכים של אז.

עד מלחמת העולם השנייה שווקה החברה את תוצרת המפעלים בקלייה וסדום לכעשרים מדינות בעולם בעת מלחמת העולם השנייה, סיפקה חברת ים המלח את עיקר תוצרתה מסדום ומקליה לשימוש בארץ ולבריטניה לאחר המלחמה חודשו חוזי יצוא תוצרת המפעל ושווקים חדשים נפתחו לתוצרתה.

לאחר כיבוש השטח בידי צבא הלגיון הירדני במלחמת השחרור ,נותרו שרידיו של מתחם מפעל המלח היהודי במקום ,מאחר והשטח נבזז ונהרס ,ולא הייתה כדאיות להשקיע הון עתק בשיקום המפעל והירדנים המשיכו להפעיל את מפעלם שממול למפעלנו בסדום ,חברה שהייתה שייכת לחברת האשלג הירדנית שבה היו חברות מייסדות ממדינות ערביות ,חברות אלו לא העבירו את כספי ההתחייבות שלהם למפעל הירדני לשימור וחידוש ציודו, מסיבות של   אילוצים פוליטיים כאלו ואחרים.

לכן פנתה ממשלת ירדן בשנת 1961 ,לקבל סיוע בין לאומי לחידוש פתיחת מפעל המלח הישן בצפון ים המלח בקלייה צומת לידו, בד בבד החלה ממשלת ירדן בהכנת מכרזים בין לאומיים ,למפעל החדש שאמור היה לקום על חורבות המפעל היהודי הישן בצפון ים המלח.

עוד בתקופת הכנת המכרזים החלה הממלכה הירדנית לשקם את בריכות האידוי הישנות לשם השימוש בהם ,משלא הצליחה המלוכה הירדנית בקבלת הלוואות וכספים פנה מקורבו של המלך עבדללה בירדן המהנדס הכימי עותמן חאלק,לקבלת זיכיון לכריית מלח שיופץ בממלכה ובשטחי יהודה ושומרון שהיו תחת חסות הממלכה הירדנית .

כאן מתחילה האגדה הירדנית למפעל המלח לבישול ותעשייה השלישי בארץ ישראל,

על גדות הגדה הצפון מערבית של ים המלח, הספור הנעלם לרובנו מספר את סיפורו של מפעל המלח של עותמן חאלק בחלקו הצפוני של מלון הלידו שנותר בדמות מבנה הרוס למחצה שמחכה שאיזה בולען ירחם עליו.

ספור מפעל המלח של עותמן חאלק

מפעלו של המהנדס עותמן חאלק ,הוקם על חורבות וילה נובו שנותרו מהשוד וההרס שהותירו הערבים כאשר המקום ננטש ערב מלחמת השחרור,מבנה העץ בן שתי הקומות שנבנה עוד בטרם קבלת הזיכיון ,לחברת המלח הארץ ישראלית.

מבנה שזכה לכינוי וילה נובו, ששימש הן למגוריו של המהנדס משה נובומייסקי והן של קבוצת הצעירים שחברו אליו ,בעת הבדיקות והניסיונות להפקת קרנליט בבריכות האידוי בשנים 1925-30 ,שבה החל הייצור במפעל של האשלג, בפועל התגורר במבנה מוסיה (משה) לנגוצקי ,ששימש כעוזרו הראשי של המהנדס משה נובומייסקי.

  מאחורי שער ברזל כחול ממוקם מפעל המלח של משפחת חלאק הפלסטינאית ,שקיבלה זיכיון לכרות מלח מידי המלך הירדני בשנים 1963-4 ,בעל המפעל המהנדס הכימי עותמן חאלק קיבל זיכיון לכריית והפצת מלח יבש ברחבי הממלכה האשמית .

  לאחר כיבוש השטח בידי ישראל בשנת 1967 ,הועבר המפעל לידי כונס הנכסים והאפוטרופוס הכללי הישראלי שמחזיק ברכוש המדינה האשמית שנפל לידינו במלחמה , המהנדס הכימי עותמן חאלק פנה לכונס הנכסים והמקום והזיכיון לכריית מלח הושכר שוב לידיו, בתמורה משלם הזכיין תמלוגים למדינת ישראל על פי חוזה חכירה והיטל מס מלח.

מפעלו של עותמן חאלק ממשיך לעבוד בשיטות פרימיטיביות ישנות והינו מפעל קטן יחסית המשתמש בבריכות ייבוש גם בחלקו הצפוני של צומת לידו  , עותמן חאלק עמד ועומד בפני קשיים כלכליים ,פוליטיים (הרשות הפלסטינאית) וצרכי הביטחון של ישראל לאורך גבולה המזרחי .

המלח היבש שנאגר ונקצר מבריכות האגירה , מועבר למפעל המשפחתי ,לשטיפה והפרדת חומרים זרים והמים בצנטריפוגה , בהמשך התהליך הוא מיובש בתנור , עובר גריסה של הגושים לגרגרים הממוינים לדרגות עובי שונות בקונוסים עם נקבים בגדלים שונים ,הקובעות את טיבו והשימוש של המלח בהמשך דרכו (בישול ,קלייה ומעט כמלח לתיבול מזון).

המלח נארז בשקים בני עשרים וחמישה קילוגרם ומשווק לרחבי הגדה ולעזה , כיום החליטו בנו  חוסאם חלאק   של היצרן עותמן חאלק ויזם ישראלי להקים מפעל ליד יריחו ,ליצור ושווק המלח מהמפעל באריזות קטנות יותר ,ובתוספות של טעמים למלח כגון : מלח עם פלפל מלח שעבר עישון,מלח המעורב עם אצות ים ומלח בריאות, המלח משווק בארץ ישראל במותג הנקרא מלח 424 סימלי ( כהחלטת האו"ם) .


 
 
 
בניית אתרים - שרקור