דף הבית   מפת אתר   צור קשר
 
 
 
 
 

ירושלים מתחם קולנוע עדן עליו השלום

 

תודה לאייל יעקב אייזלר על עזרתו בתוספת המידע למאמר.

הקדמה לסיפורה של משפחת פלויד בעלי ראינוע עדן הירושלמי

סיפורם של המתיישבים האמריקאנים ,מתחיל בשנת 1865 ,כשנה  לפני שקבוצת הנוצרים המורמונים ,הגיעו לישראל לצרכי עלייה, מייסד הכת ג'ורג אדמס וחברו אייב מקנזי ,ערכו סיור מקדים בישראל , בעת הביקור בחלקה הצפוני של העיר יפו מצא חן בעיניהם פרדס שהיה מחוץ לחומות, אדמס פנה ליהודי מומר הרמן לוונטל שהיה בדרכו למינוי כקונסול אמריקה בישראל , פנייה זאת הייתה לרכוש דרכו את הפרדס על מנת שיוכל להביא את הקבוצה להתיישבות, הכסף נמסר ואדמס הפליג להביא את מאמיניו.

כאשר הגיעה הספינה לנמל יפו , קידם המומר היהודי הרמן לוונטל  את פניו של אדמס ובפיו בשורה קשה , שכיוון שהשלטון התורכי אסר למכור אדמות מחוץ לחומות העיר לתושבים שאינם מוסלמים , לא הצליח לקבל את הרישיון לרישום הקרקע על שמם של בני הכת, אדמס שהבעיה הונחה על סף דלתו , הסתיר את האמת המרה ממאמיניו.  

אדמס החליט על הקמת מחנה זמני על חוף הים עד שיוכל בדרך כול שהיא לפתור את הבעיה, למחנה הזמני העבירו בני הכת את הציוד, הבעיה החריפה כאשר מחוסר מידע מיקום המחנה הזמני היה ליד בית הקברות שהוקם לקבורת חללי מחלת החולירע שפגעה קשות באנשי יפו.

קשיים בירוקרטים, סכסוכים שפרצו בין המתיישבים לבין עצמם, מחלות ומגיפות שפקדו אותם ויבול מועט מהמצופה, הביאו עד מהרה את מרבית המתיישבים לקשיים כלכליים ולחצים שלא יכלו לעמוד בהם, ומרביתם חזרו למולדתם בשנים 1867-1868, בתוכם אף אדמס עצמו.

רולה ואשתו תיאודוציה פלויד ,הקימו לאחר עלייתם לארץ במושבה האמריקנית ביפו, בית עץ בן שתי קומות וגג רעפים , משפחת פלויד היו מהבודדים שלא ירד מן הארץ כמו חבריו לכת המורמונים הנוצריים ,שחזרו למדינת מיין לאחר כישלון הקמת המושבה האמריקאית ביפו.

יש הקוראים לשכונה השכונה האמריקנית – הטמפלרית גרמנית – ואלהלה שהגיעה מהמלה הנורדית שפרושה היכל המתים הגיבורים – ממקום שבו מתכנסים וחוגגים, השכונה ממוקמת בין שכונת פלורנטין של היום לבין העיר יפו , שני רחובות ראשיים בשכונה והם : רחוב אורבך ורחוב בר הופמן הקטן יותר והאנכי והיוצר את סימן הצלב .

המשך קורות משפחת רולה ואשתו תיאודוציה פלויד

משפחת פלויד לא עזבה את ארץ ישראל ,למרות שבנו היה בין שמונת הילדים שנפטרו בעת השהייה במחנה הזמני לפני הקמת המושבה האמריקנית, רולה פלויד הביא כרכרה להובלת נוסעים ,על האוניה שהביאה את בני הכת לנמל יפו, כוונתו הייתה להתפרנס מהסעת  צליינים בין יפו לירושלים.

אלא שהדרך לעגלות וכרכרות לירושלים ,שנסללה בידי התורכים ,כשלוש שנים לאחר הגעתו לישראל, החליט רולה פלויד לנסות ולהעלות את עגלתו הרתומה לסוסים, כאשר הדרך הייתה סלולה למחצה ,ניסיון זה הצליח   ורולה פלויד היה האדם הראשון שהצליח להגיע לירושלים בשנת 1867 כשנה לפני שהסתיימה סלילת הדרך לירושלים בימי התורכים.

במהלך זה יסד את קו המרכבות הראשון בארץ בקו בין יפו לירושלים, יש הטוענים כי במרכבתו הוביל אבני רחיים לתחנת הקמח של מונטיפיורי בימין משה, לצורך פתיחת הקו אף חתם רולה פלויד חוזה, עם השלטונות העותומאניים בשנת 1868 ,שבו קבל זיכיון   להולכת נוסעים לירושלים ,או על גבי בעלי חיים או בכרכרות ,חוזה זיכיון ההובלה נפסק כאשר השלטונות העותומאניים לא העבירו לרולה פלויד שכר לעבודתו .

כאשר פורקה המושבה האמריקנית וחבריה חזרו לאמריקה , העביר רולה פלויד את מגוריו לירושלים ביחד עם חברו הרבט קלארק, שמונה בהמשך לסגן הקונסול האמריקני בישראל לאחר המעבר לירושלים, רכש רונה פלויד חלקה ובית בירושלים , בפינת הרחובות אגריפס והמלך ג'ורג מתחם קולנוע עדן , השטח שעליו ניצב קולנוע עדן , מנוחתו עדן .    

מתחם המגורים בירושלים הפך למרכז הכת המורמונית בירושלים ,מעבר לבניית ביתו החדש במתחם בנה פלויד יחידות מגורים כאכסניה ,ששימשו למגורי לקוחותיו הצליינים שהגיעו לבקר במקומות הקדושים לנצרות.

רולה פלויד הצטרף לסניף הבונים החופשיים ,שנקרא אז אחוות ברקאי ובהמשך אף הפך להיות ראש הסניף, חברו לסניף היה הערבי נוצרי יליד לבנון אסכר עוואד , שאינגלז את שמו לאלכסנדר הווארד, ששימש כנציג חברת קוק לתיירות בארץ, בעקבות חברות זאת חתם רולה בשנת 1879, על חוזה התקשרות עם חברת קוק ,לשמש כמוביל ומדריך תיירים בעיקר צליינים בישראל, במסגרת עבודתו הוא שימש כמדריך לאישים ידועים בביקורם בארץ.          

לחדרי הלינה של הצליינים שהיו צמודים לחומת מתחם המגורים ,נכנסו בהמשך אנשי העלייה השנייה , שהתגוררו בירושלים שמחוץ לחומות ,דירות אלו הושכרו בעיקר ללומדים בבית הספר לאומנות בצלאל ולחברי קומונת פלוגת הסתתים העבריים, שבן חבריה היו אלכסנדר זייד, דוד בן גוריון, רחל ינאית, יצחק בן צבי ועוד.

בזיכרונותיה מספרת רחל ינאית (אשת הנשיא הראשון בארץ ישראל) כי בבואה לירושלים בשנת 1908,היא התגוררה בצריף בחצרו של רולה פלוייד, בקומונה החדשה שנותרה בירושלים שנקראה ,"קומונת ירושלים החדשה ", שכללה את שרידי קומונת הסתתים ותלמידי חוג הסתתות שפתח בוריס שץ בחצר הכנסייה החבשית ברחוב החבשיים .

מטרת קבוצה חברי הקומונה ,הייתה ליצור מקום השראה ליצירת אומנות ותרבות ,ביחד עם רחל ינאית גר גם משה אינגברמן הסתת, לאחר שחזר מהמושבה סג'רה, הנשיא יצחק בן צבי ז"ל, הציירת אירה יאן, זאב אשור, גד אביגדורוב, יוסף נחמני, קלמן מרמר ועוד, את קניית המזון לארוחות המשותפות רכשו חברי הקומונה בחנות בכניסה לחצר מגרש הרוסים.

אגדה ירושלמית מספרת על בנו המאומץ של פלויד ,שרכב על סוסתו ברחוב יפו בירושלים בשנת 1910 ,שיכור כלוט או בשפת העם מבוסם, בעת רכיבתו על סוסתו ,הציק והתגאה בעוברים ושבים, האזרחים שהילכו ברחוב, מיהרו להתלונן במשטרה התורכית .

השוטרים שהגיעו לקום ,מיהרו ועצרו את הנער המבוסם והשליכוהו לקישלה, כשנודע לאביו הוא פנה לקונסול האמריקאי שהיה חברו , הלה פנה למשטרה בדרישה לשחררו כיוון שהינו נתין אמריקאי, למרות הפניות בילה הצעיר מספר ימים בקלבוש.  

בשנת 1911 ,שנה לפני מותו של רולה פלוייד בגיל 79 , אשר נפטר בשנת 1912 ונקבר בית הקברות המשיחי במושבה הגרמנית בירושלים , נערך חוזה בינו לבין המורמונים למכירת המתחם והבית לידיהם, אך לאחר מותו הושכר הנכס למורמונים בידי אשתו השנייה  מרי ג'ין קלארק לייטון , בתו של חברו הרבט קלארק סגן הקונסול האמריקאי בישראל, שנישאה בשנת 1899 לרולה פלויד לאחר שאשתו תיאודוציה נפטרה,ג'ין עצמה נפטרה באוקטובר 1942 .      

בית הקולנוע (ראינוע) עדן בירושלים    

בית הקולנוע שפעל בין השנים 1928–1990,לאחר מכן מבנה הקולנוע שהוקם במתחם עמד נטוש ,עד הריסתו בחודש יולי 2015,   בשנת 1913 בשטח המתחם הוקם בית ספר לילדי המורמונים, בידי אלמנתו ג'ין של רולה פליוד.    

אלמנתו ג'ין של רולה פליוד ובנם המאומץ אלברט ,עזבו את הארץ בפרוץ מלחמת העולם הראשונה, לאחר המלחמה כשחזר הבן אלברט לירושלים ולאחר כעשור ,הקים את קולנוע עדן הפתוח בשטח המתחם , הקולנוע נפתח בשם ססינמטוגרף עדן .     

בהמשך כאשר נבנה מבנה בית הקולנוע ,הוא היה מורכב מאולם, שהוכנסו אליו שכלולים טכנולוגיים ,בזאת נפתח עידן של בית חיזיון עברי, הסרט הראשון שהוצג, האלוהים האדם והשטן (הסרטים עצמם נקראו חזיונות). הסרט הראשון המדבר שהוקרן באולם הראינוע היה "חיוכים" בשפה הגרמנית ,שבו כפי שפרסמו בעלי הראינוע ,סרט שר ,מדבר ומזמר בשפה הגרמנית.

מנהלו הראשון של אולם הראינוע עדן היה יעקב בנור קלמר, שתי הצגות ליום היו בשעה 19:00 ובשעה 21:00, מחיר הכרטיסים נעו בין 15-25 מיל ,ובמושבים למיוחסים הכורסאות, יהיה מחיר הכרטיס בין 40 – 65 מיל, באולם יערכו פעמים בשבוע הצגות למי שידו אינה מספקת במחיר של 10 – 30 מיל לכרטיס, לאחר פתיחת ראינוע עדן לקהל הירושלמי, פרצה מלחמת עולם על ההגמוניה ,שכללו השמצות על טיב הסרטים ,בינם לבין קולנוע ציון שבכיכר ציון.    

במחצית 1928 פרסמה הנהלת הראינוע כי תספק 300 כרטיסים חינם שבועיים למחוסרי עבודה בעת הצגת אישור מועצת פועלי ירושלים, עוד הודיעה ההנהלה כי תאפשר שימוש ברחבה ובגן שליד בית הראינוע בערבים ובימי שבת ,ולשימוש באולם הראינוע לטובת אספות פומביות בתנאי שהכניסה תהיה בחינם ובתנאי שלא יקשרו את בית הקולנוע לאיזה שהיא מפלגה.

למרות הניסיונות להישאר מחוץ למעגל הפוליטי בזכות האספות והאירועים שהתקיימו הן בגן ראינוע עדן בגן ובאולם, אירעו ויכוחים וחילוקי דעות בין תומכים בדעות שונות והשתייכות פוליטיות שונות שהגיעו לידי הרמות קול וידיים (הקטטות), פעילויות שהופסקו בידי המשטרה ומעצרם והבאתם לדין של מפריי הסדר הציבורי (כך נקראה האשמה שבגינן הובאו לבתי המשפט).      

אחת האספות הראשונות שנערכו בגן של ראינוע עדן ,מטעם העובדים הרביזיוניסטים, הייתה האספה כנגד חברת חשמל כיוון שמנעה מעובדים יהודיים להצטרף לשרותיה והעדיפה את הפועלים הערביים, כיוון שקבעו את שעת האסיפה לשעות אחר הצהריים ומנעו בזאת את האפשרות ההגעה של עובדי מועצת פועלי ירושלים ,כיוון שעבדו באותן שעות, נאמו באספה רק אנשי הוועדה המארגנת.

דוגמית לפרסום הסרטים שהוקרנו בראינוע עדן ,שהופיעו הן במודעות והן בעיתונות העברית כאשר מכירות הכרטיסים היו חלשות ,מיד הופצו מודעות כי ניתנת הזדמנות אחרונה רק בערב זה ,לחזות בחיזיון הנודע : הפרסומת לסרט (החיזיון) הפירט השחור, בהשתתפות גיבור הגיבורים ,השחקן דוגלס פירבנקס ,השחקן האהוב ברחבי התבל, בסרט המתאר את פועלם של שודדי הים בתקופת פריחתה של ספרד בימים, תזמורת סימפונית גדולה תלווה את החיזיון .     

לאחר הקמת קולנוע ציון בכיכר ציון בירושלים, נפתח בשנת 1927 ,ראינוע פתוח בעונת הקיץ בגן העיר שבחזית מבנה העירייה הישנה, אלא שהוא נסגר שנה לאחר מכן עקב התנגדות העירייה למתן רישיון להקרנות במקום, עקב כך העבירו בעליו בתחילת אוגוסט 1928 ,את ההקרנות הפתוחות למשך שנתיים ,למתחם בגן הפתוח של אלברט פלויד בנו המאומץ של רולה פלויד בפינת הרחובות קינג ג'ורג ואגריפס.

מבנה בית הראינוע

שנקרא תיאטרון עדן המחודש ,נפתח במתחם המגורים של רונה פלויד ז"ל ,בתחילת שנת 1931 ,את המבנה תכנן האדריכל נתן ברין ,האולם כלל תקרת בטון שחופתה בחלק הפנימי בטיח שחור ,בניגוד לשאר בתי הקולנוע בירושלים ,שתקרתם הייתה מפח לחופה זפת מבחוץ

הסרט הראשון העברי הקצר בארץ ישראלי , שהוקרן בראינוע בעדן שנקרא "תחיית ישראל בארצו" ,סרט שנערך והופק בידי הקק"ל ,שבו שולב נאומו של ראש הקק"ל אוסישקין  בעת שנאם באמריקה ושולב בתמונות מארץ ישראל כולל מגן הילדים העברי "גן רנה" שבתל אביב

ניהול בית הראינוע עדן ,שבבעלות אלברט פלויד הועבר לידי בני הזוג אלישבע ומשה שפירא הניהול כלל שותפות שנתית עם הבעלים עד שנת 1942 שאז חכרו בני הזוג את הראינוע ואת ביתו ששימש כמשרדי הראינוע של אלברט פלויד ,לתקופת חכירה של 50 שנה, בפועל תופעל בית הקולנוע כשלושים וחמש שנים בידי בני הזוג שפירא.    

מגוון סרטים מחברות ומארצות שונות ובשפות שונות, הוקרנו על מסכי בית הקולנוע עדן, כאשר על שמות הסרטים בעברית ,היה ממונה משה שפירא הבעלים, עד שנפטר בשנת 1966, רעייתו אלישבע המשיכה בניהול עד שנת 1977 ,אז העבירה את יתרת זכות החכירה לידי הקבלנים הירושלמים בני משפחת אלה, כאשר החלו להיפתח אולמות קולנוע מרובים בקניונים בשנות השמונים, ופריחת מכשירי הווידאו הביתיים , ירד קרנו של בית הקולנוע עדן.

לירידת קרנו של קולנוע עדן ,יש להוסיף את מצבו המבני הירוד של האולם והמושבים ,בעליו החדשים שלא רצו להשקיע בפיתוחו ,החליטו לסחוט עוד מעט את הלימון והחלו להציג סרטים מהרמה הפשוטה כמו : סרטים כחולים, מערבונים, סרטים הודיים ועוד, בהצגות יומיות ושתי הצגות ליליות, שאליהם זרמו בטלני העיר, ברחני הישיבות וכדומה, נשימותיו האחרונות כבית קולנוע ,נדמו כאשר מצבו הפיזי לא אפשר האת המשך חיו.

בעליו של הקולנוע מכרו את המתחם ליזם האמריקאי פרוספר אמויאל ,שבתחילה רצה לבנות על המתחם שני מבנים בני 24 קומות למגורים מסחר ומלונאות, אלא שהתוכניות הבניין השתנו ולבסוף הוחלט על בניית מבנה בצורת פירמידה בתכנונו של האדריכלים ליבסקינד ויגאל לוי , שתתנשא לגובה 108 מטר בת 29 קומות ,שבה ישולבו גם תצפיות ומסעדה בראש הפירמידה.

גובה זה שקוצץ בחמש עשר מטר מהתוכנית המקורית שהוגשה לוועדה המקומית הירושלמית ,נקבע לאחר התנגדות תושבי ירושלים ואדריכליה ,אלא שהיזם והאדריכלים לתוכנית הגישו ערער ובנובמבר 2016 בהחלטת וועדת הערער בבית הדין ,הוחזר הדיון בחזרה לוועדת המקומית הירושלמית.


 
 
 
בניית אתרים - שרקור