דף הבית   מפת אתר   צור קשר
 
 
 
 
 

מועצה מקומית גזר תל גזר גן לאומי

 

הכניסה החינמית לתל גזר מתחילה בישוב כרמי יוסף , על כביש 44 במחצית הדרך בין צומת הנשרים לצומת נחשון ,לאחר תחילת העלייה ליישוב מגיעים לכיכר שם פונים שמאלה לכביש הסלול של רחוב הגפן, בהמשכו הוא הופך לדרך כורכר מסביב לישוב, ממשיכים לנסוע עליו כקילומטר ,ופונים שמאלה להמשך השביל כששלוש מאות מטר עד שמגיעים למגרש חניה וחונים ליד עץ שיזף שלמרגלות התל .

שטחה של העיר הקדומה כמאה שלושים דונם, תל גזר התגלה בשנת 1871 על ידי הארכיאולוג הצרפתי שארל קלרמון גנו שחקר בארץ ישראל,על פי הממצאים הארכיאולוגיים נתגלה כי התל בנוי מ' 26 שכבות המתנשאות לגובה של כמאתיים שלושים מטר ,התל בולט מעל לסביבה בכמעט מאה מטר, השכבה הראשונה היא מלפני 3500 שנים לפני הספירה מהתקופה הכלקותית ,דרך שכבות מהתקופה היוונית הרומאית והלאה והלאה.

רוב השרידים שנחפרו ונתגלו הם מהתקופה הכנענית התיכונה והמאוחרת, ומהתקופה הישראלית כיוון ששימשה כעיר ששלטה על מערכת כבישים שיצרו צומת מעבר חשובה באזור בתל גזר התגלה לוח גזר שנכתב במאה העשירית לפני הספירה ,שנחשב בעבר ככתובת העברית הקדומה שנתגלת בחפירות.

מהחניה ממשיך שביל עפר המטפס למרומי התל, בתחילת הדרך נבחין בכמה משטחי בטון ששימשו את מחנה החופרים הארכאולוגיים במשלחתו של רוברט מקאליסטר האירי,שחפר בעתיקותיה של גזר המקראית בשנים 1902-9 בתחילת המאה העשרים, בעת החפירות נתגלו ממצאים רבים מהתקופה הכנענית .

בסמיכות למשטחי הבטון הללו מוצב דגם משוכפל של לוח גזר ,הלוח המקורי הועבר בתקופה העותומאנית למוזיאון באיסטנבול, לאחר ההתבוננות בדגם לוח גזר, המהווה את המסמך העברי הקדום ,שבו מתואר מחזור העבודה החקלאית השנתית.

ממשיכים בנתיב למעבר תת קרקעי אלכסוני (מפעל המים הקדום) שעומקו כשישים מטר מפסגת התל ,רוחב התעלה כארבעה מטר וגובהו עד שבעה מטר, מפעל מים קדום כנעני זה הנחשב לעתיק מהתקופה הכנענית שנתגלה, שמשערים שנבנה לפני שלושת אלפים ושמונה מאות שנים,ומחובר לבריכה הניזונה מנביעת מי תהום,משערים כי ממדי התעלה החפורה גדולים במיוחד על מנת שימשו אולי לקיום של טקס פולחני כול שהו.

מפעל המים שאליו יורדים במדרגות עץ צרות ותלולות המאפשרות מעבר רק לאדם אחד עד למרפסת התצפית מעל,לפתחו של מפעל מי התהום ,משם ממשיכים (כיום עדיין אין כניסה) להמשך התעלה שלאורך קירותייה מעקה לאחיזה , שסיפקו מים בעבר לתושבים, לאחר ניקוי הבריכה והמעברים החלה נביעה שוב להכניס מים לבריכה ,לאחר שחוזרים במדרגות ממשיכים בשביל.
 

לאורך השביל מוצבות לוחיות הסבר , כמו כן נמצאות מספר נקודות תצפית לצפייה בנוף ממשיכים בשביל לכוון השער הכנעני שנבנה בתקופה הכנענית מבלוקים של בוץ שהונחו על בסיסים מאבן, השער מחובר וחלק מחומות העיר גזר.

חומות העיר השתלבו עם מגדל השמירה שגובהו כשבעה מטר ,הבנוי מאבנים שבסיסם שרוחבו מעל חמש עשר מטר ואורכו כעשרים מטר, הנחשב לאחד הגדולים שנתגלו בארץ ישראל.

מהשער הכנעני נמשיך לכוון שער שלמה שנבנה במאה העשירית לפני הספירה (התקופה הישראלית) ,הנמצא במזרחה של העיר והכולל תאים וחדרי השומרים ,ושני מגדלי השמירה שמשני צדדי שער שלמה והחומות המחוברות אליהם ,אופי בניית השערים מתאימה לתקופה הכנענית ונבנו באותה שיטה כמו שערי תל מגידו ותל חצור.

בעת ההתבוננות בשער נבחין בצבע שחור המעיד על שריפה שהתחוללה במקום עקב הקרב לכיבושה של העיר הארכיאולוגים מייחסים את תקופת השריפה כאלף שנה לפני הספירה לתקופת שלטונו של מלך יהודה רחבעם בעת שמלך מצרים יצא לכיבוש הארץ .

משער שלמה נמשיך בשביל ונגיע לקטע מוגבה שבו נמצאות עומדות עשר מצבות מאבן מהתקופה הכנענית מטרתם של המצבות נחלקת לסברות: שאולי אלו שימשו לצורך מקומי פולחני ,או שהיו סמל שלטוני כול שהוא, כאשר ממשיכים בשביל מטפסים לנקודה הגבוהה בתל ומשך יורדת השביל לחנייה.

בטרם נרד מהנקודה הגבוהה בתל ושרידי המבנה (מאקם) הניצבים בו מהמאה השבע עשר המיוחסים על פי האגדות לשייח מוחמד אל ג'אזרי (כמקור השם גזר) , שייח שהיה קדוש בעיני הכפר המוסלמי שבגבעה ממול כפר שנכבש ונהרס במלחמת תש"ח (אללה ירחמו ) כיוון ששלט על קטע מהכביש לירושלים ותושביו הציקו לתחבורה היהודית, בטרם נרד לחנייה ממרומי תל גזר, נעמוד ונתבונן על הנוף מסביב .


 
 
 
בניית אתרים - שרקור