דף הבית   מפת אתר   צור קשר
 
 
 
 
 

יפו לירושלים נתיב הדרך בתקופה העותומאנית

 

העוברים בדרך בין יפו לירושלים בתקופה העותומאנית ,נאלצו לשלם דמי מעבר ( דרבייה)  לגובי השלטון העותומאני בנוסף לתשלום שנלקח מהם בעבור הנסיעה מידי בעלי קווי הדיליז'אנס, על פי דרישות מושלי המחוזות שבדרך מהסמכות שהוענקו להם לתיקונים לתחזוקת הדרך ושיפוצה ,החניה בחאנים שבדרך הייתה בחינם .

הדרך ששימשה את הולכי הרגל והרוכבים על בעלי חיים, בין העיר יפו לירושלים ,הייתה דרך עפר צרה (שביל) לאורך השנים ואורכה כשישים קילומטר , אומנם הקטע בין העיר רמלה לשער הגיא ,הורחב בתקופת בית אומיה במאה השמינית .  

לאורכה של הדרך הרומאית מהשפלה לירושלים, הוצבו אבני מייל במרחקים קצובים , לאורך הדרך הוחלפו חלק מאבני הדרך (אבני המייל) ,שעליהם היו כתובות בכתב לטיני מהתקופה הרומאית, באבנים חדשות של מושלי האזור ,על אבנים אלו נחרטו משפטים המשבחים את המושל באזור על תחזוקת הדרך ושיפוצה. 

רוב אבני הדרך הרומאיות שהוחלפו או הושמו מחדש, בדרך שלאורך וואדי עלי (באב אל וואד) ובהמשך בנחל אילן , נתגלו בידי החוקרים מרוכזים בערמה אחת ,לאחר שרוכזו בעת השיקום ושיפוץ הדרך החדשה בתקופה העותומאנית. 

תהליך העבודה בקטע השביל בין שער הגיא לירושלים ,להרחבת השביל והפיכתו לדרך רחבה למעבר כרכרות ,שנמשך 38 יום בעבודות בכפיה של תושבי האזור על מנת לאפשר לכרכרתו של הקיסר לעבור בדרכו לירושלים. 

תהליך העבודה לעבירות כרכרות ודיליז'אנס  התבצעו בשנים 1867-9 ,באותה תקופה אף הוקם חאן הדרכים בשנת 1869 , שטחו של החאן גדל לאחר שיפוצו והרחבתו בתוספת מבנים בשנת 1873 כפי ששרידיו נראים כיום.  

אבני המייל לאחר שנעקרו מתושבותיהם לצידי הדרך ורוכזו לערמה אחת, יש הסוברים בנוסף לסברה הראשונה כי אבני המייל נעקרו בידי שודדי הדרכים באזור ,על מנת לטשטש את דרכם של העולים לירושלים ולבלבל את אומדן שארית הדרך ,דרך שארכה בין תשע שעות לארבע עשר שעות מיפו לירושלים .

עם סלילת מסילת הברזל לירושלים בשנת 1893 ,החלה תקופת הדעיכה של  חאן באב אל וואד   מחוסר ביקוש ,עקב קיצור זמן הנסיעה של הרכבת לירושלים בזמן של ארבע שעות ,אל מול זמן הנסיעה בדיליז'אנס ,שערכה בין תשע לארבע עשר שעות ,הזמן שהיה תלוי בזמן המנוחה בין תחנה לתחנה ובתנאי מזג האוויר וכמובן בשעות היום או הלילה של המסע .

במהלך העלייה לכוון ירושלים ,אחרי שחולפים על פני מבנה משאבת המים (ברוך גמילי) רואים את קברו של השייך אימם עלי ולידה מערת הצדיק ,השמורה הקטנה כלואה במרווח בין הכביש העולה והיורד לירושלים, באי התנועה ממוקמת שמורת טבע שבה ניתן לראות שילוב של עצי זית ואלון עתיקים , אלא ששמורה זאת נהרסה בשריפה שכילתה את רוב עצי השמורה ובמקומם ניטעו עצי אלון חדשים. 


 
 
 
בניית אתרים - שרקור