דף הבית   מפת אתר   צור קשר
 
 
 
 
 

רמת הגולן התיישבות אגודת בית יהודה בכפר הצ'רקסי רמתניה

 

הכפר הצ'רקסי רמת'ניה שפרוש שמו מרעה הגמלים , מיקומו כ-2 קילומטר מצפון לכפר הנטוש ח'ושניה ברמת הגולן, בגובה של 831 מטר מעל גובה פני הים, בסביבות הכפר כאחד עשר מקורות שסיפקו מים לכפר ,אך אנו מציינים בדרך כלל את שני המעיינות ובריכות האגירה ברכת א רמתניה בחלקו המזרחי וברכת עין רמתניה בחלקו הצפוני.

הארכיאולוגים טוענים שהכפר הצ'רקסי הוקם על שרידי מבנים שהוקמו במאות הרביעית והחמישית לספירה בתקופה הרומית ביזנטית ואכן במקום נותרו שרידים שכוללים גם שרידי כנסייה וכתובות רומיות וביזנטיות .

את האדמות שמנו כחמש עשר אלף דונם משטח הכפר רמת'ניה שבמרכז הגולן, רכשו בשנת 1885 ,חברי אגודת בית יהודה מידי אנשי הכפר הצ'רקסי, בעזרת הנוצרי האנגלי שאהב יהודים סיר לורנס אוליפנט , אגודת בית יהודה, הוקמה בצפת בשם בית יהודה בשנים 1884-5, כשלושים וחמש משפחות התיישבו באדמות הכפר אלא שלאחר שנתיים של הקמת המושבה   בשנת 1887,כאשר נכשלה ההתיישבות במושבה אנשיה חזרו לצפת ,צרפו חברים חדשים החליפו את שם האגודה לבני יהודה .

לזכרם של מתיישביה היהודים בני צפת בכפר רמת'ניה ,הוקם לוח זיכרון במה שאנו קוראים כיום כהר בני צפת שברכס בשנית (חזקה),   הממוקם בערך כשלושה קילומטר בחלק הצפון מזרחי של שרידי הכפר ,וליד מאגר בני צפת, הממוקם כקילומטר בחלקו המזרחי של הכפר.

אנשי האגודה החדשים בני יהודה רכשו בכספם הפרטי ,מעל לשלושת אלפים דונם בנקודה שנקראה ביר א שקום ,שהיה מעל קבוץ עין גב של היום, באתר הישוב היהודי סוסיתא שבמרכז רמת הגולן, מידי שבטי הבדואים שהיו בעלי השטח, אנשי האגודה שמנתה בתחילה חמש משפחות ,התיישבו במקום והקימו בתים במושבה והחלו לעבד את הקרקע.

התושבים היהודים הראשונים בביר א שגום, גרו בתחילה בחושות ובתי בוץ כמו שכניהם שמהם למדו את החקלאות הפלחית בגידול תבואה ומשק חי ,כיוון שלא כול הקרקע נוצלו ומהפחד של מנהג הגיפטליק, לאדמה שאינה מעובדת בתקופה העותומאנית , השכירו את יתרת השטח לעריסים בדויים.

בני המושבה עברו תקופת מחלה קשה שבה מתו ילדים רבים,המתיישבים נטשו את המקום בשנת 1893, חמש שנים לאחר מכן בעזרת מוסדות יהודיים שבו המתיישבים לכפר ,אליהם הצטרפו עוד משפחות לגרעין ההתיישבות, לקראת מלחמת העולם הראשונה מרביתם של התושבים נטשו את הנקודה.

בהתיישבות ביר א'שקום לאחר הנטישה ,נותרה פרומה ברנשטיין ביחד עם שני בניה לשמור על שרידי המושבה ,אלא שבתחילת שנות העשרים בעקבות מרד ערבי כנגד השלטונות פרומה ובנה נרצחו והנקודה נעזבה ללא שוב , אדמות אלו הוחרמו בידי השלטון הסורי ואבדו עד מלחמת ששת הימים.


 
 
 
בניית אתרים - שרקור