דף הבית   מפת אתר   צור קשר
 
 
 
 
 

רמת הגולן סיפורם בקצרה של הדרוזים ודתם

 

העדה הדרוזית הנקראים גם בני מערוף בני החסד  או אל מוחחדון ,שפרושו בעלי אמונת הייחוד - המשתייכת לתת דת שהתפצלה מהדת האסלאמית האיסמאעלית או השיעית במאה האחת עשר, שפתם ערבית הנובעת מניבים סוריים, לאורך ההיסטוריה התיישבו הדרוזים באזורים הררים על מנת להגן על עצמם מפני אויבים, אנשי העדה המונים כיום כמיליון מאמינים,מפוזרים בעיקר בקרב לבנון, סוריה וישראל, חלקם שומר אמונים למשטר הסורי.

למרות הטענה שמוצאם של הדרוזים ממצרים כיוון ששם התגבשו עיקרי דתם, שעל פי דעתם היא איננה דת חדשה אלה הזדקקות של אמונות פילוסופיות של העולם הקדום שלושת הדתות העיקריות והאמונה בגלגול נשמות, בני העדה מאמינים באל אחד שאיננו יכול להתגלות לבני אנוש רגילים, רק יחידי סגולה שמוגדרים כנביאי אמונה (המבשרים) היכולים לתקשר עם הישות העליונה, ולעזרתו של הנביא מתמנה יועץ סתרים ,המעביר בהכשרה ארוכה את עיקרי הדת של בני העדה.

בני העדה הדרוזית מתחלקים את העדה לשנים אלו שהגיעו מצפון חצי האי ערב הנקראים קייסים ומאלו שהגיעו ממרכז האי ערב הנקראים ימנים , מעיקרי דתם באמונה שהעולם נחלק לשבע תקופות שמתאחד לתקופת אמונה אחת, תקופות שבהם הנהיגו את העדה נביאים שהידועים ביותר הם : משה (מוסא) ויתרו (שועייב), והצמד השני מוחמד וחמזה בן עלי .

כיום לאחר מנהיגותו של אל-חאכם באמר אללה ,שחיי בסוף המאה העשירית והאחת עשר, ושנעלם בסוף ימיו ,על פי האמונה הדרוזית ,הנביא אל-חאכם באמר אללה יחזור (כמו המשיח שלנו) .

לאחר היעלמותו של אל-חאכם באמר אללה אפשר יורשו ,הזדמנות אחרונה לאורך כעשרים שנה ,המכונה תקופת ההטפה, להצטרף לבני האמונה הדרוזית, מספר שבטים ששמרו על עצמאותם והתלכיד השבטי ,שלא השתלבו בדת המוסלמית באורך מלא ושלא פגעו באחרים אלא באם תקפו אותם.

מאז תקופת ההטפה, אין אפשרות להצטרף לדת הדרוזית ( אל מוחחדון ) אלא אם נולדת להורים דרוזים ובנישואי תערובת הצאצאים אינם נחשבים לדרוזים אנשים אלו מוקעים לרוב מהעדה ומהמשפחה ,(מזכיר לנו במשהו את החוזרים בשאלה)בניגוד לאמונה ההלכתית הדרוזית הדת היהודית קובעת ,שצאצא שנולד לאם יהודייה נחשב ליהודי.

רק שכבה מצומצמת של משכילים וחכמים המכונים עוקאל ,רשאים לעסוק בנושאי הדת ולעיין בספרי רזי הדת הדרוזית, סודות הדת נשמרים בסוד ,חמשת ספרי סודות הדת והאמונה הנקראים אגרות החוכמה (חומשי הדת) ,הנכתבים ומועתקים רק בכתב יד על גוויליי קלף , שאר המאמינים   ובני הדת נקראים בורים.

בין יתר עיקרי האמונה הדרוזית שדלפה החוצה אני מבחינים : באמונה רק באל אחד,  אמונה בגלגול נשמות, אמונה בעשרת הדברות ואמונה בכבודם של הנביאים היהודיים והדרוזים שנתגלו בשבע התקופות.

בין המצוות של הדרוזים נמנים : העזרה לזולת לבני העדה במיוחד בעת צרה, שמירת הסודיות ומניעה מדבר שקר, מניעת עבודת אלילים והשטן ובמיוחד להימנע מרוע לשמו, קבלת הייחוד של האלוהים העדתי ,השלמה ואמונה בגורל ובנסתר, שמירה על הצניעות.

בית התפילה הדרוזי נקרא ח'לווה , מקום צנוע שאין בו כסאות ורהיטים ועל רצפתו מונחים שטיחים המשמשים לתפילה,בח'לווה מתפללים בעיקר רק המשכילים ( עוקאל) המצווים לשמור ולשמר את עיקרי הדת והאמונה בסודיות, על מנת לאפשר לצעירים להחליט באם להצטרף וללמוד את רזי הדת לעומק, ניתן להיכנס לח'לווה .

האמונה והדת הדרוזית מאפשרת למאמיניה לחיות כחילונים , מאפשרת לחזור בתשובה בהגבלה שכאשר האדם המאמין הופך לחילוני הוא ישמור את הסודות של האמונה הדרוזית שלמד ומכאן נובעת החשאיות ושמירת הסוד הדתי .

מכוון שבני העדה ואמונתם בידלו עצמם מיתר שכניהם בעיקר המוסלמים ,סבלו הדרוזים מרדיפות ויחס עוין של שכניהם, לצורך המשך החיים כלפי חוץ ,יצרו בני העדה פתרון חיים הנקרא תקייה , שעיקרה החובה בהסתרת האמונה בדתם בעת שחוו צרה גדולה, ובעיקר להשתלב חיצונית למראית עין בסביבה (זוכרים היהודים האנוסים) ,המסורת לנאמנות לשלטון, פרי כורח הסתגלות, תולדת המציאות, דבר שעזר להם להשתלב פוליטית במדינות שהתגוררו בהם .

אל הגולן הגיעו ראשוני שבטיט העדה הדרוזית במאות הארבע והחמש עשר , אך ההתבוססות של העדה התרחשה במאה השש עשר כאשר נוצר רצף טריטוריאלי בין השבטים שהתיישבו בדרום לבנון לבין אלו שהתיישבו והר הדרוזים בסוריה, אלא שהרדיפות אחריהם בסוריה במאות הקודמות גרמו להם להתפזר יותר ולהשתקע בגולן ,אך גם הם טמנו ידם בצלחת להתנכל לישוב היהודי בצפון.

הסיבות למרד כנגד השלטון הצרפתי

עקשנות ומרדנות כלפי השלטון המרכזי הצרפתי ,גרם לבני מג'דל שאמס למרוד במחצית שנת  1925 בשלטון הצרפתי, שקבל את שטחים בסוריה ורמת הגולן לאחר ההסכם לחלוקת השטח בין הצרפתים לאנגלים בצפון מדינת ישראל.

יש הטוענים כי בכדי לחפש את הסיבה למרד ,כדאי להתבונן בהתחלת אבדן השליטה של מנהיגי העדה ,ששלטו בחמולות על פי חוקים נוקשים של פאודלים בעלי נחלות, שקטעו כול סממן לרצון להדמות לשכניהם העירוניים ,שהקדמה חלחלה לאורך חייהם ,בתוספת הרצון של הנכבדים והזקנים ,לשמר את מעמדם כמנהיגים, וברצונם של מנהיגי הדת הדרוזית שלחמו ברצונות הצעירים להתבולל.

מגמות אלו של מרדנות ומאבק דעות בקרב המשפחה הסגורה ,הופיעו גם במבנה החמולה המשפחתית וגרמו לקרעים וחילוקי דעות בן בני המשפחה, עד אז כוחם של העדה הדרוזים באיחודם למרות המבנה השבטי ,בבדלנותם , אומץ לבם כלוחמים, וסתגלנותם לסביבה השלטונית, למרות היותם עקשנים בני עקשנים.

כבר מתחילת שלטונם של הצרפתים ,הם הבינו כי דרך ניהולם והשפעתם על השטח ,בשיטת הפרד ומשול ותחילת הבקיעים בין מנהיגי השבטים הדרוזיים ,לנושא המנהיגות תואמת את רצונם ,והניחו למנהיגי הדרוזים להרחיב את הסדקים בריבים הפנימיים שלהם.

השבט החזק של משפחת אל אטרש והשולט ,התפצל ונחלק למנהיג סלים אל אטרש ובן דודו סולטן אל אטרש ,שאף הצטרף למנהיגים הערביים בראשות של המלך פייסל בדרכו לכבוש את דמשק עם הגנרל אלנבי בימי מלחמת העולם הראשונה, בני העדה הדרוזית על פי עקרונות ההסתגלות השלטונית קבלו בתחילה בשקט את שלטונם של הצרפתים והבריטים.

השלטון השבטי הדרוזי בחר בחלקו ,לחיות תחת הממשל הצרפתי בדרום סוריה וברמת הגולן , בראשותו של סלים כמושל ממונה, אך בפועל שלטו על העדה כוהני הדת , גורם נוסף המשיך להתנגד למנהיגותו של סלים אל אטרש , הריב והסכסוך לובן בידי בן הדוד סולטן אל אטרש, מכוון שסלים אל אטרש לא העניק משרות וכבוד מספק לפלג משפחת אל אטרש בעת שלטונו .

סכסוכים אל התגברו לאחר מותו של סלים אל אטרש בשנת 1921 ,ומאחר ולא נמצא יורש למושל בקרב העדה הדרוזית עקב המחלוקות ,מונה מושל צרפתי לאזור בשנת 1924, שכבר מתחילת דרכו הכריז על רפורמות חדשות ופיתוח מסיבי של האזור, מאחר ולא היה כסף בקופתו להגשמת התוכניות ,החליט המושל הצרפתי על עבודות כפייה להגשמת הפרויקט.

בעקבות התוכנית והכפייה ,שבטי הדרוזים החליטו לשכוח מהסכסוכים העדתיים והתאחדו מחדש ,על מנת למרוד בשלטון הצרפתי ומטרותיו ,שיועדו לקרקר את חוקיהם ודרך חייהם בעדה הסגורה ,בעלת הדת הייחודית שלהם, למגר את שלטון הנכבדים ואנשי הדת ,תוך עקיפתם ופנייה ישירה לאנשים ועובדי האדמה שבעדה הדרוזית.

במלחמתם במנהיגי העדה הדרוזית, החלו הצרפתים לאסרם ואף להגלותם מארצם , הצרפתים הכריזו על מצב חרום צבאי, מינו שופטים צרפתיים ,והדירו את מערכת השיפוט השבטית הדרוזית ,בתוספת בשבירת המגמות הפוליטיות של ההנהגה הדרוזית, גרמו לכעס והאיבה של כול העדה ,כולל האנשים הפשוטים ,עקב נאמנותם השבטית לראשי השבט גרמה כאחת להתפרצות המרד בראשות מנהיגי העדה לאחר איחודם והתלכדותם כנגד השלטון הצרפתי.

שלב ההתארגנות השבטית לקראת המרד התרחש בין השנים 1921-24 , לאחר פרוץ המרד הגיעו כוחות צבא צרפתי לאזור ובמלחמה שנמשכה בין השנים 1925-7 הצליחו הצרפתים למגר את המרד ,לאחר שנחלו מספר תבוסות בקרבות עם הלוחמים הנועזים של הדרוזים, הצרפתים נעזרו ביחידות פרשים של העדה הצ'רקסית ובכוח לגיון הזרים הצרפתי שגויסו למלחמה ובסיוע מסיבי של תותחים שהפגיזו את הלוחמים הדרוזים ואת כפריהם ,ולאחר כיבושם החלו להחריב את הכפרים גורל זה עבר גם על מג'דל שאמס שנהרסה.

מלחמת ששת הימים והדרוזים בגולן

מלחמת ששת הימים טרפה את הקלפים של הרצף הטריטוריאלי בסוריה ,וארבעת הכפרים העיקריים שלהם ברמת הגולן : מג'דל שמס , מסעדה , בוקעתא ו עין קיניא וישוב נוסף שנהרס לאחר מלחמת ששת הימים ,משום היותו בעייתי מבחינה צבאית  ,אלו עברו להיות כפופים לשלטון הישראלי.
 

בידודם זה, גרם לדרוזים לחיות על פי קצב חייהם הכפרי החקלאי ,מצאת החמה עד צאת הנשמה, לעומת התושבים האחרים שהחלו להסתגל לעולם העירוני המתפתח ,בעולם שמחוץ לכפרים, במיקומם בצפון הגולן מונים כיום ארבעה ישובים , מג'דל שמס ,  מסעדה , בוקעתא  ועין קיניא .

חלקם של התושבים הצעירים במיוחד המשכילים ,שחזרו מדמשק ומרחבי העולם עם הדיפלומות ביד עובדים בישראל ,חלקם עובדי אדמה כאבותיהם וחלקם החל לפתח את נושא התיירות והמסעדנות בכפריהם.

על מנת לעזור לבני העדה בנושא : הנישואים, הלימודים   שווק תוצרת חקלאית ומים מסוריה למטעי הדרוזים בעמק יעפורי ועוד, חברו השלטונות הישראלים והסורי ופתחו מעבר מבוקר ובתאום בעיר קונטרה הסורית למעבר אזרחים וסחורה וגם כוחות האו"ם המוצבים בגולן.

הדרוזים בכפרים שברמה ,פיתחו את ערוץ תקשורת הצעקות בגבעת עין תינא, המרוחקת 200 מטר מהגבול, שם מתמקמות המשפחות הישראליות ובצעקות מתקשרים עם בני המשפחה שמעבר לגבול .

ממשלת ישראל העבירה חוק בכנסת בשנת 1981 ,להחלת החוק הישראלי על רמת הגולן כתוצאה מכך הכריזו הדרוזים בגולן על התעלמותם מהחוק והמשך נאמנותם לסוריה, באקט של מחאה שרפו רבים מתושבי הדרוזים של רמת הגולן, את תעודות הזהות הישראליות והחלו להחרים את עסקיהם ומשפחותיהם של מספר דרוזים שהמשיכו לגלות נאמנות לשלטון הישראלי בגולן.

דרוזים אלו אף סקלו את פרס בביצים בעת ביקורו במקום במחצית שנות השמונים, אלא שהמלחמה הפנימית בסוריה וניתוקם מהשלטון הסורי ,עורר אצלם מחשבה מחודשת לגבי מצבם , למרות שהם עדין נוהגים לציין מדי שנה שני אירועים מרכזיים הקשורים לתמיכה בעם ובשלטון הסורי : יום העצמאות הסורי ויום השנה לשביתה כנגד החלת חוק סיפוח הגולן לישראל בשנת 1981.

לצורך המשך החיים כלפי חוץ ופתרון בעיית הפרנסה והמשך חייהם תחת השלטון הישראלי משתמשים בני העדה בפתרון לחיים העתיק הנקרא תקייה , שעיקרה החובה בהסתרת האמונה בדתם בעת שחוויים צרה גדולה, ובעיקר להשתלב חיצונית למראית עין בסביבה (זוכרים היהודים האנוסים) דבר שהם מקווים יעזור להם להשתלב מחדש במדינת ישראל .

כעננה מרחפת מעל לראשם ,מצבם הקשה של משפחותיהם מעבר לגבול, והרצון להגיש בקשות לאיחוד משפחות לבני המשפחה ,בכדי למלטם מהתופת בסוריה לשטחי הכפרים ברמת הגולן.

       

                   

       

   


 
 
 
בניית אתרים - שרקור