דף הבית   מפת אתר   צור קשר
 
 
 
 
 

דוד ולאה ווינדהולץ ז"ל סיפורם מותם של התאומים

 

רב הנסתר מהנגלה לפרשת הפצצת מסלול התעופה בשכונת גבעת שאול בירושלים  בתאריך 11.7.1948 ,בידי זוג ספיטפיירים מצריים (יש הטוענים למטוס אחד) בתום ההפוגה הראשונה שנמשכה חודש הפוגה שהסתיימה בתאריך 8,7,1948 ומיד לאחריה נערכו הקרבות בארץ ישראל המכונים קרבות עשרת הימים .

הגרסאות השונות להפצצה בקריית משה

בתקופת קרבות עשרת הימים שלאחר ההפוגה הראשונה ,ביום הרביעי של עשרת ימי הקרבות, הופצצה גם ירושלים בידי מטוסים מצרים (יש הטוענים על פי בקשת הצבא הירדני להפציץ את שדה התעופה שבגבעת שאול) ,על פי זקני ירושלים הוטלה פצצה אחת שפגעה פגיעה ישירה במקלט, שהיה בבית הרב משה המאירי ( אוסטרובסקי ) ברחוב שדרות המאירי 11 בקריית משה יש הטוענים כי פצצה נוספת פגעה בבית הסמוך של משפחת פוליטי, או בביתם של משפחת שור.

בזיכרונות זקני ירושלים טוענים שבהפצצה זאת הופצץ גם מושב הזקנים הספרדיים , אך אין עדויות לנפגעים בהפצצה זאת.

האגדות הירושלמיות הנסמכות על זיכרונות של זקני ירושלים ,מספרים על טעות של חיל האוויר הישראלי, שהתכוונו להפציץ את דיר יאסין ובטעות הפילו את שתי הפצצות על שכונות יהודיות – קריית משה ומושב הזקנים ברוממה, אך הטענה של הפצצה בידי מטוסים ישראלים זאת נדחית ,לאחר הצצה בדף הרישום ביומני חיל האוויר הישראלי שבדרך.

גרסה נוספת להפצצה , טוענת כי כוח אווירי מצרי הגיע להפציץ מטרות באזור ירושלים, על מנת לעזור לכוחות העירקים בניסיונם לכבוש את ירושלים ,בגרסה זאת מסופר על שלושה מטוסים מצריים ,שניסו להפציץ את תחנת המכ"ם (הרדאר) שהוצבה על הר אדר  שליד מעלה החמישה , המטוס השלישי מבין השלושה המשיך לירושלים להפציץ את שדה התעופה הקטן של גבעת שאול .

לצערנו בדפי ההיסטוריה נשתכחה פרשיית ההפצצה ,זיכרונם של זקני ירושלים נותר עמום בצרוף מעטה האפלה שהוטל על הידיעה בידי מנהיגי האומה דאז, גרסאות סותרות הופצו ברבות מהימים לשאלת  מי הפציץ את האזרחים על גבול שכונת קריית משה – גבעת שאול ואנו המשפחה נותרנו עם הכאב והילדים התאומים הקבורים.

לנו רק נותר לבחור באיזה גרסה אנו מאמינים.

הערה :

הרב משה מאירי היה חבר בתנועת המזרחי (עד שנפטר בחודש יוני 1947) אך אלמנתו המשיכה להתגורר בביתם בו, לעומתם יש הטוענים כי הפצצה נפלה במקלט בבית סמוך לבית הרב של משפחת שור, או שהפצצה פגעה בשני הבתים.

למעשה ביתו של הרב המאירי ,מוקם בתחילה בפאתי קריית משה, בעת הקמתה בשנת 1926,שם שימש כרב השכונה ,בהמשך עבר להתגורר ,בשכונת הפועל המזרחי החדשה שהוקמה בסמיכות לקריית משה בשנת 1936.

שמה של שכונת הפועל המזרחי, שונה בהמשך לשכונת מימון, על שמו של יהודה לייב מימון שהיה ממנהיגי הפועל המזרחי ,בעת שהקימו את השכונה החדשה, בהמשך נבלעה השכונה בתוך שכונת קריית משה .

ספור הפצצת המטוסים בתאריך   11.7.1948 בקריית משה

לצערנו בדפי ההיסטוריה נשתכחה פרשיית ההפצצה ,זיכרונם של זקני ירושלים נותר עמום בצרוף מעטה האפלה שהוטל על הידיעה בידי מנהיגי האומה דאז דוד בן גוריון, גרסאות סותרות הופצו ברבות מהימים לשאלה,  מי הפציץ את האזרחים על גבול שכונת קריית משה – גבעת שאול ואנו המשפחה נותרנו עם הכאב והילדים התאומים הקבורים.

על פי אחת הגרסאות שטוענים זקני השכונה ,נאמר שבפצצה שהוטלה מהמטוס ,נהרגו מידית שלושה ילדים וילד נוסף שנפצע, ילד שמת מפצעיו מאוחר יותר כך, בהפצצה נהרגו התאומים דוד ולאה לבית ווינדהולץ והילד דני שור שכונה דין דין ,עוד נפגעו הילדים דני שלמה ועידו אחיו ועודד ממשפחת פוליטי .

מלכה אמם של התאומים ההרוגים, נפצעה גם כן מרסיסים בהפצצה בראשה וגופה בעת שיצאה מן המקלט על מנת להכין ארוחה לתאומיה ,לעומתם הטענה שמהמקלט הוצאו שלוש גופות, יש הטוענים שמבין ההריסות הוצאו ארבעה גופות של ילדים, בפועל היו עוד מספר פצועים כולל מבית סמוך.

עובדות שאין עליהם עוררין

על גבול קריית משה וגבעת שאול ברחוב כנפי ישרים כיום, אכן היה מנחת מטוסים ששימש כמנחת מטוסים קלים להבאת אספקה מעטה לירושלים, מעבר לכך שימש המנחת גם להטסת קצינים ושרים לירושלים וממנה.

למחרת ההפצצה של ירושלים בידי מטוסים מצריים בתאריך 12.7.1948 ,החליט מטה הצלב האדום ששכן בבניין ימק"א לעזוב את ירושלים ,שבו השתכנו לאחר עזיבת הבריטים את ירושלים, ולבטל את אזור הביטחון שהקיף את המבנה, מנהלי ימק"א מהפחד של הפצצה נוספת ,ניסו להעביר את המבנה ,לחסות הקונסוליה האמריקאית ומתחת לדגלה בירושלים.

ראש עיריית ירושלים היהודי דניאל אוסטר, שלח בעקבות ההפצצה של ירושלים בפרט והפצצה למרות ההפוגה והפסקת האש ,מכתב מחאה למנהלת כוחות האו"ם בישראל ולוועד ההפוגה הקונסולרית של האומות, עוד הוסיף ראש העיר דניאל אוסטר, כי יש למנוע הפצצה ברברית של העיר הקדושה ,ראש העיר דרש ,שעל האומות למחות כנגד ההפצצה על מנת למנוע הפצצות נוספות.

במכתב המחאה טען דניאל אוסטר ,כי אפילו הנאצים במלחמת העולם השנייה לא העזו להפציץ את ירושלים הקדושה לכול העמים, לעומתם בהפצצת המטוסים המצריים פגעו במוסדות ציבוריים ובתי מגורים וגרמו למותם ופציעתם של אזרחים בירושלים.

גרסאות זקני ירושלים לחילוץ

במקלט הבית שהופצץ בעת ההפוגה שהו עדיין ילדים ,המקלט ספג פגיעה ישירה ,כתוצאה מכך התמלא המקום בשברי בטון ואבנים, השכנים שחשו לעזור נתקלו בעשן וריח אבק השריפה ,פתח המקלט החיצוני היה חסום ,ולא נותרה ברירה אלא לנסות להגיע למקלט אלא דרך חלל המדרגות הפנימי היורד למקלט.

הנפגעים שנותרו במקלט המופצץ בעיקר הילדים זעקו לעזרה, השכנים שחדרו בין ההריסות למקלט ,החלו גחים מהמקלט אחד אחד, בנושאם בידיהם פצועים והרוגים מתוכו, בחצר השכיבו המחלצים את הפצועים על הקרקע והחלו לנסות לטפל בפצועים ,בפינה אחרת הושכבו הילדים ההרוגים שכוסו במעטה בד.

מלכה אמם של התאומים לאה ודוד שנהרגו, ניסתה להגיע אליהם למרות פציעתה בראשה ובגופה ,אך השכנים הרחיקו אותה בכוח מלהגיע אל הגופות הזעירות, בטרם שהחלה ההפצצה ניצלה אמם מלכה של התאומים, את הזמן להכנת ארוחה לילדים ולא שהתה במקלט.

תחילה נקברו הילדים בבית הקברות שיך באדר ( שליד הכנסת כיום ששימש בעת המלחמה לקבורת הנופלים) כשתמה מלחמת השחרור, הועברו חללי המלחמה לבית הקברות האזרחי שנפתח בגבעת שאול, כיום קבורים הילדים התאומים דוד ולאה בקבר אחים אחד בחלקה ח' , ואמם סבתא רבא מלכה הצטרפה אליהם לכשנפטרה בקבר הצמוד אליהם.

   


 
 
 
בניית אתרים - שרקור