רחובות הכפר הערבי אל-קוביבה (שכונת אבן גבירול ברחובות)

עקב רצוני לקדם ולדחוף את רעיון הקמת פארק או שמורת טבע באזור , חקרתי את סיפור האזור והכפר קוביבה ששרידיו הם מתקופת הברונזה , באזור ממצאים ארכאולוגיים שאסור שייאבדו , כמו בית הקברות המוסלמי של הכפר מהמאות ה 13-16 לספירה ועוד.

סיפורו של הכפר

שטח הכפר הערבי קוביבה שננטש בידי תושביו הערביים , סופח לעיר רחובות בסוף שנות החמישים, ושמו שונה לשכונת אבן גבירול בחלקה המערבי של העיר.
השם קוביבה הגיע מפרוש המילה בערבית כפה קטנה או קציצה ,הכפר קוביבה ננטש וחלקו פונה מידי תושביו הערביים במלחמת השחרור ,כיון נותרו שרידים מועטים מכפר זה שהבולטים שבהם שייכים למשפחת מוסא שהין החקלאים העשירים ,מבנים שהיו מוקפים במטעים ופרדסים שהיו ברשותם.

בני שבט שהין התיישבו באזור קוביבה במאה השלוש עשר, על שרידי כפר מתקופת הברונזה, ממצאים מחפירות ארכיאולוגיות שנעשו במקום ,גילו כי בהמשך ניצבה על השטח אחת מערי הלווים עיר שנקראה אלתקה ,על שטח של שבט הדן .

בני שהין היו חלק משבט פלאחים, שהגיעו בנדודיהם מחצי האי ערב, לאחר בואם התיישבו במקום נטעו פרדסי פרי ומטעים והקימו את בתיהם כאשר בתי מכובדי השבט נבנו בראש גבעות שולטות על השטח החקלאי שמסביבם, חלקים נוספים התיישבו במצרים, עירק וירדן.

השרידים הבולטים שנותרו מאחד עשר אלף הדונמים של בני משפחת שהין ערב מלחמת השחרור, נותרו הווילות בראשי הגבעות כמו הווילה (הארמון – קאצר ) של מוסה שהין העליון והווילה הקטנה יחסית של אחיו רפעת ,מיקומי בתיהם נבחרו במכוון על שטחים שולטים שמעל לשטחיהם ואף לזכות במשב רוח מרענן בימי החום , בני שהין נישאו לנשים מאצולת המדינות הסמוכות לארץ ישראל .

אל הווילה (הארמון) של מוסה שהין לאחר שננטש ,פלשה אליו משפחה מכפר העולים גבירול ,לאחר מכן פעל בו אולם אירועים ושוב פלישת משחה, אך המבנה פונה בידי הממונה על הרכוש הנטוש כוון שהיה שייך למדינה, מכוון שהיה מיועד לשימור ולא ניתן להרסו הגיע מי שהגיע לרעיון הבומבסטי ושלח כארבעים משאיות בטון ,שפרקו את מטענם הבטון חלק גדול מהמבנה ואת מדרגות הכניסה (חלמאות לשמה) למניעת פלישה נוספת .
הווילה של מוסה שאין כללה שבעה חדרים שמסביב למבואה החילווה, ואכסדרת העמודים הקשתיים בעלי פיתוחי הקישוט בחזיתה שאליה הוליכו שורת מדרגות , חידוש גדול היה שבתוך המבנה נבנו שירותים ומקלחת כמו בבתים עירוניים ,ואפילו בריכת שחייה פרטית לידה ניתן לראות במבנים של הפועלים והמשרתים של המשפחה.

ממול לווילה של האח רפעת שהין על הגבעה, שכיום ניצבת עליו בריכת המים ,שימשו שיפולי הגבעה כבית הקברות של השבט ,בעבר ניצב על הגבעה קבר עם כפה של השייך ג'נדה , במחצית המאה התשע עשר בעקבות רעב במצרים הגיעו אריסים מצרים לאזור והתיישבו ועבדו בשטחי בני משפחת שהין כפלאחים אריסים.

במהלך מלחמת השחרור במחצית מאי 1948 ,במסגרת מבצע ברק של חטיבת גבעתי גורשו או ברחו בני המשפחה ,חלקם בתחילה הקימו כפר אוהלים בחלקה הדרומי של יבנה כיום אך גם סולקו מהשטח ,הועלו על משאיות לכוון עזה וקווי הצבא המצרי והתפזרו בכול רחבי העולם.

בבתי התושבים הערבים הנטושים בכפר קובבה ,נכנסו להתגורר עולים שהגיעו מבולגריה לתקופה קצרה ,לאחר שהתפנו התגוררו במבנים בני הכשרת העולים שיועדו להקים את כפר הנגיד, כאשר עזבו בני ההכשרה ,הוכנסו לבתים למגורים ארעיים בני עליית תימן הסמוך לכפר גבירול ,לבתי הערבים הנטושים נוספו צריפים שנבנו בידי התושבים הנוספים ואוכלוסיית המקום צמחה לקרוב לשלוש מאות משפחות .

בשנת השלטון העותומאני רכשה הקק"ל כששת אלפים ושלוש מאות דונם מאדמות הכפר הערבי קוביבה ,ממערב למושבה רחובות , האדמה נחלקה לשלושה סוגי גידולים חקלאיים, אדמת סלג' המתאימה לגידולי מספוא, אדמת שלחין המתאימה לפרדסים ולגדול ירקות , אדמה לכרמים שהתאימה גם לבנייה.

השטח שחולק במידת תשעה דונם למשפחה ,חולק בחלקו לגידולי מספוא, חלק של אדמת שלחין לירקות או מטעים, והחלק השלישי אדמת בעל בשלושה מקומות שונים בגוש האדמה, התלוננו התימנים שיש לחלק לשני חלקים על מנת שהתימנים העובדים לפרנסתם בפרדסי הסביבה ,יוכלו בסוף יום העבודה לטפח את חלקתם ולא יצטרכו להתרוצץ בחלקים שונים של הגוש על מנת לעבד את חלקותיהן השונות.

בשנת 1926 החכירה הקק"ל כשלושת אלפים ושמונה מאות דונם לבני העלייה השנייה שעלו מבולגריה, כאלף ארבע מאות דונם ,הוקצו לבני העלייה התימנית ועוד כשש מאות דונם לבני איכרי נס ציונה ועובדים חקלאיים שעבדו בשטחי החקלאות באזור שנים רבות, קמו אנשי נס ציונה וסרבו לקבל את השטח שניתן להם ,בטענה כי קבלו את השטחים הגרועים בגוש .

בעקבות חלוקת השטח לתימנים מאדמת הכפר קוביבה ,החל ויכוח בין הקק"ל לבין ראשי העדה התימנית בארץ ישראל, ביחס למספר כפרי התימנים בארץ ישראל וכמות השטחים שהועמדו לזכות העדה התימנית, הקק"ל טענה כי בשנת 1928 היו בארץ ישראל שבעה כפרים של העדה התימנית שאחזו בשטח של יותר מאלפים חמש מאות דונם שנמסרו להם ולא נמכרו להם.

לעומתם טענו ראשי העדה התימנית כי בפועל היו ארבעה כפרים של תושבי תימן והשטח שברשותם היה כאלף שש מאות דונם, כתוצאה מכך לדברי התימנים ,העדה נמצאת במצוקת שטח להתיישבות חקלאית .
בניגוד לדבריהם ,טען יוסף ויץ כי שכונת שעריים ,קבלה כמאה שבעים וחמישה דונם לבניית בתים ועוד שבעים וחמישה דונם לחקלאות זעירה, מתוך שטחו של הכפר זרנוגה שנרכש בתחילת המאה התשע עשר, והקק"ל התחייבה לחפור באר מים בשטח.

באותה חלוקה קבל מושב מרמורק הסמוך שטח של 125 דונם לבניה , ועוד אלף ומאה דונם נוספים לחקלאות מאדמת זרנוגה למטעים, על מנת להשיב עליהם את התימנים שיישבו ליד המושבה כנרת , עוד התחייבה הקק"ל לחפור באר מים בשטח.

עוד על אדמות קוביבה של הקק"ל ,הוחלט בשנים 1930-31 ,להקים משק פועלות גדול על שטח של חמש מאות דונם והחלה התאמתו בחריש עמוק לשטחי משתלה, גידולי ירקות, מטעי בננות, פרדס ואף נחפרה באר והמקום חובר לרשת החשמל להפעלת המשאבות, אלא שבתחילה לא נבנו בתי מגורים והנשים התגוררו בנס ציונה.

בשנים 1930-1 נמסר שטח נוסף שמעל למאה שמונים דונם ,מאדמות קוביבה ליד משק הפועלות אדמות שנרכשו בידי הקק"ל ,לטובת הקמת הישוב בית עובד שגרעינו הוקם מפועלים שעבדו בפרדסי האזור והתגוררו בנס ציונה בהכשרה שהקימו בשנת 1923 .

בתחילה השנים 1930-1עלה גרעין של של 21 משפחות ,לשטח שניטעו בו עצי הדר לפרדס משותף שנה לפני כן על שטח של כמאה וחמישה דונם, הקק"ל חפרה באר בעומק של שלושה מטר ועוד מים היו בבאר בשטח שסיפקו מים להתיישבות ולפרדס ,במיוחד שהנקודה חוברה למערכת החשמל לצורך הפעלת המשאבות.

הבעיה העיקרית לנקודת בניית הבתים לישוב ,הייתה שהנקודה תוכננה בפזיזות באדמות הביצה ,שעליהן לא ניתן היה לבנות את בתי המגורים ולכן התגוררו תושבי ההכשרה בנס ציונה לתקופה שנערך חיפוש למציאת שטח לבניית הבתים בעת שהמתיישבים עיבדו את חלקותיהם באדמות הכפר הערבי קוביבה.

לבסוף הצטרפה ההכשרה של בית עובד ,לארגון שהתגורר בנס ציונה וביחד החליטו להקים את המגורים בשטחם , אלא שמחסור בכסף מנה באותה תקופה לרשום את הישוב בית עובד כישוב חי בממשל המנדטורי.
בשנות השלושים החל מפעל לייבוש ביצות אדמות הכפר קוביבה שרכשה הקק"ל בעבר כתוצאה מהליכי הייבוש והקפדה על תנאים סניטריים ,בהוספת כוח רפואי לאזור ,החל לרדת מספרם של הנפטרים מקדחת ושאר בישין שהביצות סיפקו למכביר.

כתבה שנכתבה בעבודה משותפת של עורכי האתר מלון בכול מקום

סרטונים

מיקום