דף הבית   מפת אתר   צור קשר
 
 
 
 
 

רחובות סיפור החקלאות במושבה

 

המתיישבים הראשונים במושבה לא עסקו בחקלאות או נטיעה בצורה מסודרת, את הנטיעות   התחילו בסוף הקיץ הפסיקו בתחילת החורף והמשיכו באביב, חגיגה גדולה נערכה בעת שניטע הכרם הראשון ,חגיגה שבה השתתפו מירושלים פינס וטיומקין ,את הגפן הראשונה נטעה ביתו בת השלוש של לוין אפשטיין .  

  בשנה השנייה ניטעו מעל למאה וחמישים אלף גפנים ליצירת יין ביקבי הסביבה, על מרבית השטחים החקלאיים ,אלא שמכירת היבול נתקלה בבעיה כתוצאה מכך הגיעו חלק מהמגדלים לפת לחם ואיבדו את רכושם, חלקם קם ועזב את הרעיון הציוני לחקלאות יהודית וירד מארץ ישראל לאוסטרליה, אנשים אלו מסרו את רכושם ליק"א תמורת כרטיסים למקום מושבם החדש.  

כתוצאה מהשתלטות אנשי הברון באמצעות ייקא על חלק מנחלות המושבה ,נוצרה תלות חדשה בכספו של הברון אך אנשי המושבה שמרו על עצמאות מסוימת בחיי היום יום, בשנת 1904 ניטע פרדס ההדרים הראשון בנחלת זלמן מינקוב, על שטח של כמאה וחמישים דונם פרדס המסמל את התחלת פיתוח ענף הפרדסנות במושבה רחובות והצמדת הכינוי לשמה של המושבה כמושבת ההדרים.

לאחר המשבר הכלכלי הראשון הוחלפו הכרמים בפרדסי עצי שקד, תאנים וזיתים, בעיית הפועלים לעבודה החקלאית של בעלי המשקים ,נוצרה מרצונם לחסוך בהוצאות ומחוסר מיומנותם של צעירי העלייה שנייה בעיקר בחקלאות, ולכן בתחילה הועסקו בעבודה פלאחים ערביים מכפרי הסביבה וכאלה שהגיעו ממצרים ,כיוון שמחיר תעסוקתם היה זול יותר והם היו מיומנים יותר בעבודת החקלאית הידנית בעיקרה. 

מהעיר ירושלים הובאו עשרות אברכי ישיבה ,על מנת שילמדו את תורת העבודה החקלאית חלקם הסתגל וחלקם ברח בחזרה לישיבות, על מנת לקבל דמי תמיכה למחייה, אז גם החלה מלחמת העבודה העברית הציונית וסילוק הפועלים הערבים במושבה לטובת הפועל העברי. 

לאורך השנים הוקם ברחובות בית האיכר שבו רוכזו המוסדות החקלאיים של איכרי המושבה כולל סניף הפרדס ששרת את ענף הפרדסנות, בנק ההלוואות לחקלאיים , סניפי האגודות והתנועות הציוניות ,הווי מקומי החל להיווצר בין צעירי המושבה ,ממעשי הקונדס המקומי היה להחליף שלטים בערב שמחת תורה . 

שלטים אלו שנתלו בחזית חנויות ועסקים הורדו והוחלפו בשלטים של עסקים אחרים ,מובן שלאחר זמן למדו בעלי העסקים על התעלול והיו אורבים לפוחזים ומלמדים אותם בהלקאה   על ישבנם את מורת רוחם מהמעשה ועומדים על כך שיחזירו את הגזלה למקומם.  

  ערב מלחמת העולם הראשונה והתקדמות הצבא האנגלי במסגרת כיבושיו וניצחונותיו בשדה הקרב, החלו התורכים לסלק יהודים מהמושבות והערים שהצבא האנגלי החל להתקרב אליהם, גם במושבה רחובות יצאה פקודה כזאת ,בתחילה היו אמורים להתפנות המבוגרים, אלא שצעירי המקום התכנסו והגיעו להחלטה לא לקבל את הגזרה, בעיקשותם החלה מחאת סירוב גם של המבוגרים לנטישה, אני סבור שקצב ההתקדמות המהיר של האנגלים עזר לתנועת הסירוב.  

ענף הפרדסנות החל לפרוח ביתר שאת לאחר מלחמת העולם הראשונה והסתלקותם של התורכים, על חלק גדול משטחי החקלאות של המושבה ניטעו פרדסי הדרים רבים ,הוקמו כתשעה בתי אריזה (מרכז אריזה גדול) חלקם בהמשך הפכו לבתי אריזה ללא מגע יד אדם ושינוע כארבעים אחוז מתוצרת ההדרים של ארץ ישראל לחו"ל, נעזר בתחנת הרכבת שהוקמה במושבה בשנת 1920 לנמל יפו.


 
 
 
בניית אתרים - שרקור