דף הבית   מפת אתר   צור קשר
 
 
 
 
 

פתח תקווה ליאון שטיין איש משאבות המים

 

בשנת 1926 נקבר בבית הקברות הישן של חיפה ליאון שטיין ,בלווייתו השתתפו קומץ מתלמידיו חבריו ורעייתו, לבני הזוג שטיין לא היו ילדים , חבריו אלו תמכו באלמנתו עד יום מותה, מסביב הקימו חבריו סבכת גדר מברזל ועל קברו הניחו את המצאתו המפורסמת פילטר המים למשאבות בארות המים.

שלושים שנה לאחר מותו הציבה הקרן שהוקמה לזכרו מצבה על קברו וקבר רעייתו בבית הקברות הישן של חיפה, יחודו של ליאון שטיין בהמצאותיו למען בארות המים בארץ ישראל אדם ללא השכלה פורמלית.

בשנת 1887 בגל העלייה הראשונה, בגיל 23 שנה עלה ליאון שטיין לארץ ישראל, בעקבות הזמנת אחיו מנחם שטיין האמיד שהתיישב בשכונת נווה צדק החדשה שמחוץ לחומות יפו העתיקה, שם הקים בעזרת כספו של אחיו עם שותפו זאב סמילנסקי ,את בית החרושת חרושת הברזל והפחחות.

שותפות זאת התפרקה לאחר שסמילנסקי החליט להגישם את ייעודו כסופר, אחד מתלמידיו המפורסמים של ליאון שטיין במפעל בנווה צדק, היה אבא נאמן שפתח מפעל למנועים ומשאבות בפתח תקווה, מפעל חרושת ה ברזל והפחחות של ליאון שטיין התרחב וגדל וזכה להצלחה והסיק בתחילת המאה העשרים קרוב למאה וחמישים עובדים.

להצלחה זאת יש לרשום את מחלקת יבוא המנועים לתעשייה ושאיבת בארות המים שפתח במפעלו ,מנועים אירופאיים אלו שנבנו לשימוש בארצות קרות, עברו הסבה והתאמה לתנאי האקלים והחול של ארץ ישראל.

מנועיו ששימשו להעלאת מים מבארות שנחפרו בעומקים רבים ,שאבו את המים אלא שבעלותם לפתח הבארות, ספחו אליהם חלקיקי חול ובוץ שסתמו במהרה את המשאבות, לפתרון בעיה זאת המציא ליאון שטיין את הפילטר למשאבות שסינן את העמים מהספחים והזרים את המים למאגרים.

כתוצאה מפיתוח הפילטרים, ניתן היה להפיק שאיבת מים מרובה יותר, דבר שאפשר לנטוע עוד פרדסים ולספק להם כמות מים רבה יותר, שאפשר תעסוקה רבה יותר של עבודה עברית ואפשרויות לפרנסה רבה יותר ליהודים בחקלאות, טרם מלחמת העולם הראשונה ובתקופתה.

ממש ערב מלחמת העולם הראשונה כאשר מחירי דלק הקורוסין (הנפט המזוקק) ואספקתו צומצמה ,הצליח ליאון שטיין להסב את הפעלת מנועי המשאבות בדלק של פחמי אבן ,פסולת הגפת של חרצני פרי הזית וגזם עצים ,שאז נקראו מנועים אלו גזוזנראטורים ,כתוצאה מכל מחיר ההפעלה של המשאבות הוזל משמעותית .

דבר שהקל על החקלאים והמשתמשים במים ,במיוחד בתקופה הקשה של מלחמת העולם הראשונה ,בתקופה העותומאנית בארץ ישראל, אלא שכשרונו הגדול בפיתוח המצאות לא עמדו לו לניהול עסקיו, מבחינה כלכלית הוא לא ידע למנף את מפעלו לרווחיות ועסקיו התמוטטו וקרסו כלכלית, עד שאיבד את פרי עמלו וזכויותיו בהמצאותיו.


 
 
 
בניית אתרים - שרקור