דף הבית   מפת אתר   צור קשר
 
 
 
 
 

גשרי הירקון סיפור הקמתם

 

הצורך לחבר את קצוות נחל הירקון למעבר ,בין השנים 1918 – 1974 הוקמו בין גדות הנחל ארבע גשרים, מתוכם שנים נהרסו והוקמו מחדש ושנים עדיין פעילים מיום הקמתם, עד הקמת הגשרים לאחר מלחמת העולם הראשונה ,נהגו אוניות לעגון בשפך הירקון ולהעביר ולהעמיס את סחורתם על סירות ששטו משפך הירקון והעבירו את הסחורה במעלה הנהר עד שהוקם נמל תל אביב .

באותה תקופה השתמשה העיר תל אביב שהוקמה בשנת 1909 בשרותי נמל יפו הערבית, כמכשיר החמצן לקבלת ומשלוח סחורות, לנמל יפו הגיעו גם אנשי העלייה היהודית והנוצרית, צליינים ותיירים , אומנם כבר בשנת 1914 החלו רינונים לבנות נמל בתל אביב ,אך מלחמת העולם הראשונה קטעה רעיונות אלו, כאשר הגיעו הבריטים למדינה ,החל שוב הרעיון לנקר בראשי התל אביבים, אך השלטון הבריטי סרב לאשר הקמת נמל עברי בחוף של קצה רחוב אלנבי בתל אביב.

בחופי תל אביב וכמובן בנחל הירקון ,קמו אגודות ספורט ימי על מנת לחנך ולהקנות אהבת ים לצעירים יהודיים, חלק מהמתיישבים היהודים אפילו חשבו להקים נמל חדש ומודרני , בשיתוף עם הערבים להקמת נמל שישרת את האזור ,כצומת מסחר מרכזית בארץ.

הדרך ששימשה את החפצים לעבור בין שתי גדות הירקון היו מעבורות שהיו על הנחל ,או שנאלצו לעקוף את הגדה המזרחית ,להמשיך עד למקורות בסמיכות לתל אפק בנקודה שמים היו רדודים.

כאשר התקדמו הבריטים בכיבוש ארץ ישראל לאורך מישור החוף בטור המערבי שלהם, נאלצו הבריטים לבנות רפסודות לצליחת הירקון ,משום שהתורכים השמידו את המעבורת בעת שהתבצרו בעמדות הגדה לאורך הגדה הנגדית.

תוך מהלך הקרב בנו הבריטים שני גשרי חביות ומעליהם פסי עץ, על מנת ליעל ולעבות את מספר חייליהם התוקפים אל מול מתחמי ביצורי ההגנה התורכים בגדה הצפונית ,גשר חביות אחד נבנה ליד מה שאנו קוראים לו מתחם שבע התחנות, הגשר השני הוקם בעיקול הנחל באזור רחוב אבן גבירול .

לאחר ההפוגה שבקרבות ,הקימו הבריטים לקראת חידוש הלחימה צפונה, גשר שהורכב מסירות ועליהם הונחו לוחות עץ, גשר שקיבל את שמו כגשר מוניס, על שם השכונה הערבית שייך מוניס ,שהדרך על קו החוף נסללה דרכו, אל הגשר הוליכה דרך חדשה שנסללה לאורך קו החוף, גשר זה החזיק כול עוד לא ירדו גשמים שהציפו אותו ,על גשר הסירות המשיכה התנועה להתנהל תוך סגירתו לעיתים קרובות לצרכי תיקונים .

מצבו הרעוע של גשר הסירות ,גרם לשלטון המנדטורי לפנות לאנשי סולל בונה בשנת 1927 על מנת שיבנו גשר בטון על חורבותיו שאורכו כארבעים מטר על מנת שיעמוד בתקופת הגשמים בעת ההצפות.

גשר הבטון ששכן ליד שכונות ערביות ,גרם לכוחות ההגנה להשתלט עליו בשלהי המלחמה ולהציב עליו מחסום ,למניעת מעבר כוחות וכנופיות ערביות הבאות להתנכל לשכונות היהודיות באזור.

הקמת גשר הירקון השני בשנת 1926-7

חברת סולל בונה בעקבות פניית השלטון המנדטורי הקימה גשר בטון במקום גשר הסירות היישן והבעייתי, העבודה בוצעה בעזרת חברי הגדוד העברי שישב בתל אביב, אורכו של גשר הבטון היה כארבעים מטר.

אגדת הקמת גשר הירקון השני בשנת 1956

תודה ל י.כפרי לעזרתו בהכנת המאמר

בשנת 1951 לאחר 33 שנים של קיומו של גשר הבטון שנבנה בידי הבריטים שקע הגשר בעקבות גשמי זעף כעשרה סנטימטר ,נזדעקו האחראים לנושא, במדינה הצעירה שבה הכול מתקדם בשיטת הסמוך, כתבו הררי תיקי ומסקנות והתיק נרדם עד שנת 1954 .

עד מחצית 1955 עסקו בהכנת תכנית ביצוע להקמת הגשר החדש החליפי, בסוף 1955 זכתה סולל בונה במכרז להקמת היסודות והתשתית לגשר החדש שמעל לגדות הירקון ,את קשתות הברזל המהוות קירות לגשר, הוחלט בתחילה לרכוש מכספי הפיצויים בגרמניה, אלא שרוח העבודה העברית זעקה וסוכם שרק חומר הגלם הפלדה ,יגיע והיציקות יבוצעו בישראל.

מהנדס פרויקט הכנת היסודות שנבנה בידי סולל בונה, היה משה רוגטקה ומנהל העבודה היה מרדכי שרייבר, שפיקחו על הקמת הגשר החדשני מעל לגדות נחל הירקון.

האגדה לבניית הגשר קשורה לשישים וארבע הכלונסאות ששימשו כיסודות הגשר הבטון שהוקם בשנת 1956 ,מעל לשתי גדות הירקון על פי תכנית עבודה הנדסית חדשנית בארץ ישראל, לגשר תוכננו ארבע רגלים שתים בכול גדה שהמרווח בינם היה 22 מטר, שהורכבו מאגד של שש עשר כלונסאות שהוחדרו לקרקע הנחל וחוברו בראשם במשטח בטון .

בין רגלי הגשר שבין הגדות ,בהמשך הונחו קורות בטון ועליהם הוצמדו קשתות ברזל שאורכם 53 מטר ,בבסיס מבנה קשתות הברזל חוברו ברזלים ועליהם נוצק הבטון שהווה את כביש המעבר, על הגדה הצפונית הנמוכה יותר ,נאלצו מהנדסי הפרויקט לבנות חצי אי הבולט לנחל .

במשטח החדש שנבנה ,הוכנסו רלסים של פסי פלדה ,על מנת לחזקו במיוחד , על מנת שיוכלו להציב עליו את הציוד הכבד שכלל את המנופים ומגדל מנוף הדחיסה להחדרתם של  הכלונסאות לתוככי הקרקע, על הבליטה נמתחה מסילת רכבת ,שעליה יוכלו לנוע המכשירים ששקלו כמאה טון על פי דרישת העבודה.

ספור החדרת הכלונסאות

ה כלונסאות שנועדו לחסוך חפירת בורות ,שבהם נדרש היה לצקת את היסודות, אורכם 30 מטר ,הם חולקו לשני חלקים החלק הראשון שהוחדר היה בן 18 מטר והשני בן 12 מטר, ברגע שהחל תהליך ההחדרה של החלק הראשון הוצב מעליו החלק השני בהלחמת משטחי פלדה מסביב לנקודת החיבור.

הכלונסאות שרוחבם 40 סנטימטר נוצקו במקום מבטון מזויין ,לצורך החדרתם כיסודות למעמקי האדמה נבנה מגדל שגובהו קרוב לשלושים מטר ,שכלל מנוף ואת פטיש ההלמנייה שהיכה בראש הכלונסאות המגדל נע על מסילת הברזל שנבנתה על חצי האי בגדה הצפונית.

למגדל היו שני תפקידים אחד להניף את הכלונסאות ולהציבם אנכית בנקודת הנעיצה, לאחר מכן היה מתיישב ומקיף את ראש הכלונסאות הפטיש ההולם ,שגובהו כארבע מטר ומשקלו מעל לתשעה טון.

הפטיש היה מתרומם בעזרת המנוף ,משתחרר בבת אחת ומכה את ראש הכלונסאות בדרכם בנעיצה למעמקי האדמה, קצב החדירה היה בממוצע שני מילימטר למהלומה, בחשבון פשוט נדרשו כחמש עשר אלף מהלומות להחדרת כלונסה אחת למקומה המתוכנן.

במקומות שהאדמה הייתה רכה יותר, הצליחו להחדיר את המוט כחמישה מטר במהירות רבה יחסית ,אלא שבהמשך החדירה, יש והיו נתקלים הכלונסאות באדמה הקשה יותר והבלתי חדירה, על פי מדידות ההחדרה ,היו מקצרים את הכלונסאות לגובה אגד הכלונסאות של רגל הגשר.

בחלקה השני של השלמת הגשר, לאחר סיום פרק התשתית, זכתה שוב סולל בונה במכרז, על פי התוכנית אורכו של הגשר יהיה כחמישים ושלושה מטר, רוחבו כעשרים ושתים מטר, על הגשר יהיו שני נתיבי תחבורה של שבעה מטר כול אחד, בינם יהיה אי תנועה ושתי מדרכות רחבות להולכי רגל מצדדיו.

האגדות טוענות כי הזמן המאורך להקמת הגשר משלב התוכניות , נגרם מחוסר הניסיון של זוכי המכרז בביצוע פרויקטים דומים בישראל ,אך מנגד הושמעו טענות לעיכוב בסיום, בידי החברה שבנתה ובידי מהנדס הפרויקט משה רגוטקה ,בעיריית תל אביב באיחור בהנחת צינור המים והתאורה , ובחברות החשמל והטלפון בהקמת ובהנחת התשתיות שעוברות בגשר.


 
 
 
בניית אתרים - שרקור