דף הבית   מפת אתר   צור קשר
 
 
 
 
 

פתח תקווה סיפור הקמת המושבה

 

המושבה פתח תקווה (אומלבס) ,שהוקמה בפעם הראשונה ראשונה בחודש יולי בשנת 1878,בתחילה נרכשו כשלושת אלפים דונם מידיו של האפנדי הנוצרי סלים קאצר שהתגורר ביפו ,אדמות אלו נרשמו ברובם על שמו של הנתין האוסטרי דוד גוטמן, בהמשך בעזרתו של אמזלג סגן קונסול בריטניה ביפו נרכשו עוד כתשעת אלפים דונם ,מידיו של האפנדי טאיאן שישב גם הוא ביפו, בחלק הביצתי וקרוב לגדות נחל הירקון , החלטת המתיישבים החדשים  שתבססה על מקורות המים הרבים שבמקום לפתח אתהחקלאות והן את דייג בלא לפקוח עיניים למצב בשטח ,אמנם אז המים עדיין היו סבירים, אדמות אלו ברובם נרשמו על שמו של סגן הקונסול אמזלג.

לפני הרכישה של אדמות אומלבס, ניסו אגודות יהודיות לרכוש אדמות באזור יריחו (ניסיון שכשל) ,נעשה ניסיון נוסף לרכוש את אדמות דוראן (אזור העיר רחובות של היום) , וניסיון לרכוש אדמות באזור חברון ולבסוף הצליחה רכישת אדמות המושבה פתח תקווה (א' מלבס)

לצורך רכישת אדמות פתח תקווה, הוקמה האגודה "חברת עבודת האדמה וגאולת הארץ" שחלק מאנשיה היו יואל משה סלומון ,דוד מאיר גוטמן ויהושוע שטמפפר ,האדמות שנרכשו בתחילה ועליהם התיישבו המתיישבים הראשונים בשנתיים הראשונות בשתי נקודות ,בחלק העליון על הגבעה התיישבו בעלי הממון בנקודה שכונתה "רמתים" .

שכונת רמתים פתח תקווה

 

פתח תקווה שכונת הירקונים

חסרי הממון התיישבו בשיפולי בגבעה על גדות הירקון שכונתה "ירקונים" על שם נחל הירקון או "מעמקים", בחלק הביצתי וקרוב לגדות נחל הירקון , החלטת המתיישבים החדשים  שתבססה על מקורות המים הרבים שבמקום ,לפתח את החקלאות והן את דייג בלא לפקוח עיניים למצב בשטח ,אמנם אז המים עדיין היו סבירים .

בתחילה בנו המתיישבים שלושה בתי אבן, ששה מבני חמר ואפילו אברהם דוד ובתו הקימו את בייתם במערה ,הצרה הגדולה של האזור הייתה מחלת קדחת הביצות שנגרמה בידי היתושים במקווי המים הגדולים באזור.

המתיישבים החדשים לא שעו לאזהרות המתיישבים הוותיקים באזור למחלות וכבר לאחר תקופה קצרה חלו רבים וחלקם מתו מן המחלה ,צרה נוספת הייתה בעיית הצפת המים של השטחים הסמוכים לנחל הירקון בתקופת החורף ,בעת ההצפה נהרסו שדות הגידול ובתי החמר נמסו במים, בעיית המים נבעה הן מהכמויות שנאספו ומבעיית חוסר החלחול הגרועה ראו את עצי האיקליפטוס הרבים המפוזרים בשטח . 

הצפות אלו מוטטו את בתי המתיישבים בירקונים והשילוב של המוות ממחלת קדחת הביצות גרמה לצעירים אלו להרים ידיים ולנטוש את נקודת ההתיישבות ,חלקם נטשו לירושלים חלקם ניסו את מזלם שנית בהקמת הישוב יהוד, במקום נותרה אנדרטת זיכרון להנצחת זכרה של ההתיישבות והחלוצים. 

פרט היסטורי מעניין מראה כי חלק מרוכשי האדמה הן בפתח תקווה והן בירקונים בכלל לא גרו במקום ,אלא עיבדו את הקרקע בעזרת עובדי אדמה פלאחים ששכרו לצורך זה ,רוכשי אדמות אלו התגוררו בירושלים וחלקם ביפו והגיעו מדי פעם לפקח על השטחים, עובדה נוספת היא מחסור בתיעוד מספק בנושא מחלת הקדחת בירקונים ,שיעיד על העזיבה של הנקודה כסיבה העיקרית

סיפור פארק מקורות הירקון אנדרטת הזיכרון להתיישבות ירקונים

סיפור פארק מקורות הירקון

סיפור פארק מקורות הירקון בית הבטון

סיפור פארק מקורות הירקון הפילבוקס

יוון שאדמות פתח תקווה ננטשו לאחר כשנתיים כתוצאה מבעיית המחלות שנבעה מחוסר חלחול המים שבם קיננו יתושים ושאר מחלות שגרמו לתמותה רבה בקרב המתיישבים החדשים.


 
 
 
בניית אתרים - שרקור