דף הבית   מפת אתר   צור קשר
 
 
 
 
 

שכונת נווה שלום ספור הסוחר הפרוון האנגלי זרח ברנט וספור השכונה

 

זרח ברנט נולד בליטא בשנת 1843,לאביו שהיה סוחר בפרוות,בצעירותו למד בישיבת סלובודקה, עד אשר הגיע סוחר הפרוות האנגלי יצחק הכהן שנולד אף הוא בליטא ,ובקש לשדך לזרח ברנט את בתו לאה ,למרות שחזונו של זרח היה לעלות לארץ ישראל ,זרח ברנט הסכים לשידוך ועבר לעבוד עם חותנו בפרוונות באנגליה ,כאשר מטרתו הייתה לאסוף ממון רב ,על מנת שיוכל בסופו של דבר לעלות לארץ ישראל.                                             

לאחר שלמד את מלכת הפרוונות ,הקים מפעל משלו והרוויח הון עתק מהפרוונות,לאחר שהתבסס, ביקר זרח ברנט כתשע פעמים בארץ ישראל בעת שהתגורר בלונדון,רק בביקורו התשיעי בארץ בשנת 1890 ולאחר קבלת האזרחות האנגלית,החליט זרח ברנט לרכוש את האדמה להקמת ביתו בשכונת נווה שלום ,לאחר שהיה מעורב בעבר בהקמת שכונת מאה שערים בירושלים  בייסוד המושבה פתח תקווה ביחד עם חבריו במיוחד יואל משה סלומון .

רק התערבותו של זרח ברנט במימון רכישת הקרקע (שאמורה הייתה להיות השכונה הראשונה שהוקמה מחוץ לחומות יפו) והתיישבותו עליה עזרה להגשמת הקמת שכונת נווה שלום בשנת 1890כשכונה השנייה שמחוץ לחומות ,זרח ברנט אף דאג לחפירת בור המים בשכונה על מנת להקל על התושבים בשכונה            


1872 ישב זרח ברנט ביפו לאחר שירד נמל חיכה שבועיים לשיירה שתעלה לירושלים שם עזר בהקמת שכונת מאה שערים, ניסה להקים עסקים וכשל ,חזר לעסקי הפרוונות שלו בלונדון, צבר שוב כספים

בשנת 1874 היה בין מקימי עשרת הבתים ראשונים בשכונת מאה שערים ,שם הלווה לחבריו הבונים כספים לבניית בתיהם, אך הם לא החזירו לו את כספיי ההלוואות והוא נאלץ שוב לחזור ללונדון לעסקיו במשך שנתיים ,על מנת לצבור שוב כספים להגשמת חזונו ליישב יהודים ולהתיישב בארץ ישראל.

בשנת 1877 חזר ברנט עם ממון וסחורה שיוכל למכור בשווקי ירושלים ,כולל מספר חביות דגים מלוחים שנמכרו כלחמניות לתושביה האשכנזיים של ירושלים, כאשר לאחר מכן חבר לחבריו גואלי אדמות פתח תקווה ,ובנה את ביתו, סירבה רעייתו להצטרף אליו למדבר השממה ואף ביקשה להתגרש ממנו, לבסוף נכנעה לרצונו והצטרפה אליו .

בעת מגוריו בפתח תקווה אזל כספו של זרח ברנט והוא נאלץ למכור את תכשיטי רעייתו ,על מנת שיוכל לרכוש כרטיסי הפלגה בחזרה לעסקיו בלונדון, על מנת להשיג ממון נוסף לחזונו בעת שהייתו בלונדון ,היה גח לתקופות קצרות לפתח תקווה בניסיון לעבד את אדמותיו, כאשר ננטשה פתח תקווה משום המחלות הקשות שתקפו את התושבים ,נטש את ביתו בפתח תקווה והעביר את רעיון התיישבותו בארץ ליפו ומשם לבניית שכונתו ובייתו בנווה שלום השכונה השנייה שהוקמה מחוץ לחומות יפו בידי היהודים.

בשנת 1890 מכר את כול רכושו באנגליה ובתיו בארץ ישראל ,רכש מידי הערבים 15,000 דונם מידי האפנדים הערביים במחיר של פראנק לדונם, בעבור הרכישה כתב שיק על סך 15,000 פרנקים , אלא שהמוכרים הערביים רצו כסף מזומן, לכן עלה לבנק של וולירו בעיר העתיקה בירושלים ,פדה את השיק תמורת מזומנים, תפר לעצמו כיס נסתר והעביר את הכסף המזומן למוכרים, את חייו סיים זרח ברנט בביתו בשכונתו נווה שלום בשנת 1936 בגיל   93 שנה .

בשנת 1890 לאחר שבע שנים ולאחר שקיבל את האזרחות אנגלית ,החליט זרח ברנט למכור את נכסיו ורכושו באנגליה ,ולהתיישב בארץ ישראל,הוא רכש את שטח האדמה מידי אהרון שלוש והוסיף עוד רכישות אדמה מסביב מידי הפלחים הערבים (בעזרת חברו יהודה כרסנתני) שהיה נתין צרפתי ובעל קשרים טובים עם הקונסול הצרפתי ביפו, כתוצאה מחברות זאת ,נוצרה בידו השפעה גם על מושלה התורכי של יפו, השפעה זאת נוצלה על מנת לרכוש עוד אדמות מערבים , על מנת להגדיל את שטח שכונת נווה שלום.

בניגוד לאחותה שכונת נווה צדק שהייתה מתוכננת יחסית, סמטאות שכונת נווה צדק היו צרות ומעבר לטורי הבתים שבנה זרח ברנט בתחילה, רוכשי הקרקע בשכונה בנו את בתיהם על פי טעמם וללא התייחסות לתוכנית אב מובילה,ניכר היה הבדל גם בבניית בתי הספרדים לעומת בתי האשכנזים בשכונה.
 
הספרדים בנו בתים בסגנון המסורתי שהיה בארצות שמהם הגיעו,חצר מוקפת בחומה שבטבורה בית מגורים ובור מים, גגות הבתים תוכננו לאפשרות של עלייה וישיבה אל מול הבריזה של הרוח מהים, גם חייהם בשכונה היה בסגנון מסורתי דתי.
 
לאחר רכישת הקרקע הקים זרח ברנט,שני טורים של בתים מאבן כורכר, שבינם הפרידה סמטה צרה רוחבית מצד צפון לדרום, בתחילה התקשה זרח ברנט לשכנע אנשים לבוא להתגורר בשכונה שמחוץ לחומות יפו ,בהמשך הוקמו בשטח השכונה למעלה משמונים עסקים,בתי מלאכה ומפעלים.   
       .        

לכן מיהרה משפחת זרח ברנט להתיישב לבדם בתחילה בביתם בשכונה,מצב זה של התיישבות יהודית בודדת בשכונה ,הביאה להתנכלות השכנים הערביים שמסביב וכנופיות שודדים ערביים שפעלו בסביבה,אך רוחם לא נשברה והם המשיכו להתגורר במשכנם החדש.

למזלו של ברנט,חלתה רעייתו של נפתלי הרץ רבה הראשי של העיר יפו,מתנאי התברואה הירודים של יפו,ובהוראת רופאיה ,עקרה המשפחה לגור בשכונתו החדשה של זרח ברנט ליד חוף הים והאוויר הנקי ,האגדות מוסיפות כי צביונה הדתי של השכונה עזרה למשפחה בהחלטתה לעקור לנווה שלום, משפחת הרץ הייתה המשפחה הראשונה שעברה לבית בשכונה לאחר הקמת ביתו של זרח ברנט.

בעקבות מעבר משפחת הרב הרץ לביתו החדש ,הצטרפו אליו חסידיו ועקרו אף הם לשכונה והשכונה התאכלסה,בעיקר באנשים דתיים שצרכיהם בנושאי דת הביאה אותם לבנייה מואצת של בתי מדרש ובתי כנסת ,כמו בית המדרש שערי תורה ברחוב אלעזר 6 שהוקם בשנת 1896.

למעשה בית המדרש לתלמוד תורה "דגל התורה" החל את דרכו בתוך החומות לאחר שהוקם בידי חברת דגל התורה בשנת 1886 ומכיוון שבמהרה נתמלא בתלמידים ,דבר שהביא את בית המדרש להוצאתו מבין החומות , לבית המדרש החדש שהוקם על חלקת אדמה שמסר להם זרח ברנט בתחומי שכונתו.

בית המדרש ובית הכנסת שבתוכו נבנה,הן בכספו של זרח ברנט והן בעזרתו (גם כספית) ופיקוחו של הסוחר הדתי משה בצלאל טודריסוביץ ,שהתיישב בארץ ישראל על פי האגדה המסופרת ,משום שבנישואיו לא הצליחו הוא ורעייתו להביא ילדים לעולם, משה בצלאל האמין כי אם יגשים את רצונו לעלות לארץ ישראל ,יזכה לצאצא מפרי בטנה של רעייתו.

לאחר ששכנע את רעייתו באמונתו,קמו ועלו בני הזוג לארץ ישראל בשנת 1891 ושם אכן התגשמה אמונתם בעת שהתגוררו בשכונת נווה שלום, נולד בנם היחידי ,שנקרא דוד - ואנו ילידי הארץ הדבקנו את השם דוד תדהר הבלש העברי הראשון, בעת ששרת כקצין בצבא הבריטי בארץ ישראל.

משה בצלאל היה מחסידיו של הרב קוק ,יצא במשלחת לפולין על מנת לשכנע את הרב קוק לעלות לארץ ישראל ולהתיישב בשכונת נווה שלום ולהימנות כרב של בית המדרש דגל התורה שמשה עזר בבנייתו בשכונת נווה שלום

בית המדרש סוכת שלום שהוקם לאחר בית המדרש שערי תורה,בית הספר תחכמוני שנפתח בשנת 1907,בית הכנסת רחל על שמה של רעיית זרח ברנט, ישיבת אור זורח .

אחרית דבר

כיום התערבבו שכונת נווה צדק בשכונת נווה שלום והשכונה הערבית מנשייה, שכונות שהיו בעלות הדר וכבוד והפכו לאורך השנים מקום מגורים של אנשים קשיי יום וזקנים, פרוור תל אביבי מוזנח בעל רחובות קטנים שהיו בעבר תוססים והפכו לרחובות גוססים,שבעלי ממון רוכשים את בתיו בפרוטות ומקים במקומם בתי מידות.

 



 
 
 
בניית אתרים - שרקור