דף הבית   מפת אתר   צור קשר
 
 
 
 
 

זכרון יעקב ספור המגורים בקצרה

 

לאחר העלייה על הקרקע, השאירו האיכרים את המשפחות לגור בדירות ששכרו בחיפה,הגברים עצמם התגוררו בחושות של הערבים ובמבנה האבן ששימש את פרנסיס ג'רמן הקונסול הצרפתי , האיש שמכר את האדמה לאיכרי המושבה,

לאחר בקשת האיכרים העובדים במושבה,לאליהו שייד בשנת 1884,החליט שייד לנסוע  לביקור ב קונסטנטינופול בירת השלטון העותומאני,על מנת לקבל אישור מהשלטונות לבניית בתי אבן לאיכרי זכרון יעקב ,כאשר השלטונות העותומאניים סרבו לבקשה,המשיך אליהו שייד לרומניה .

ברומניה רכש אליהו שייד, כשישים צריפים שנרכשו ועל שטרי המשלוח נכתב כי ,אלו הם גזרי עץ המיועדים לרפתות בעבור האיכרים, לאחר שהובאו בשנת 1884, כשישים צריפים לנמל טנטורה ,משם הועברו גזרי העץ ,בעזרת עגלות ופרדות למושבה שם נבנו הרפתות שנהפכו ביד נעלמה לבתים.

בערב פסח 1885, יצאו איכרי המושבה לחגוג עם משפחותיהם בבתיהם ששכרו בחיפה,מיד לאחר החג ,החלו בני משפחות האיכרים להגיע למושבה זכרון יעקב ,למגורים בצריפי העץ שהוכנו בעבורם במושבה, שכללה כשבעים מבנים למגורים,על מספר זה יש להוסיף את בתיהם של הפקידים היועצים ובעלי המקצוע שעבדו במושבה ,מספרם של התושבים לאחר מעבר המשפחות מנה מעל לשלוש מאות ושמונים תושבים.

עוד נבנו במושבה כמבני אבן : בית הכנסת ,בית הספר,בית הפקידות,ביתו של הפקיד יהודה וורמסר,שבו בקומת הקרקע נבנה בית המרקחת,מולו בית היועץ והגנן דיגור,לידו בית הרופא,בית מרחץ מאבן ומסביב מוסדות אלו נבנו, 54 צריפי מגורים וארבעה בתי אבן של איכרים.

כול צריף הועמד על משטח בטון ,גגו חופה ברעפים אדומות מתוצרת מרסיי,כול צריף כלל שני חדרים,מאחורי הצריפים נבנה מבנה מאבן ששימש כמטבח,לידו בחצר נבנתה הרפת והאורווה שתוכל להכיל מספר פרות ועיזים,ובפאתי החלקה נבנה תא העץ לחדר הכבוד,מסביב לבית הוקמה גינה במיוחד בחזית שרוחבה הייתה חמשה מטר ממדרכת הרחוב,הרחוב עצמו היה ברוחב של כעשרה מטר,(כמרחק שפרדה ועגלה יכלו לסוב לאחור בסיבוב אחד, המרחק בין בתי הנחלות נקבע לשמונה מטר,אורכה של  החקורה (החצר האחורית) היה כמאה ושלושים מטר .


 
 
 
בניית אתרים - שרקור