דף הבית   מפת אתר   צור קשר
 
 
 
 
 

אליהו שייד מנהל מושבותיו של הברון רוטשילד בארץ ישראל

 

תודה לזקני זכרון יעקב ויתר המושבות לעזרה בכתיבת המאמר

הקדמה

אליהו שייד יהודי שנולד בחבל אלז בצרפת,פיקח שאף משך ידו בכתיבת ספרים היסטוריים,שימש בתחילה כממונה על מוסדות הצדקה של הברון רוטשילד בפריז, שם צבר ניסיון בניהול,לאחר שהברון החליט לקחת את המושבות בארץ ישראל תחת חסותו,מונה אליהו שייד כמנהל מושבותיו של הברון רוטשילד בארץ ישראל, מקום מושבו היה בלבנון.

חלק מעבודתו הייתה מינוי פקידים לניהול המושבות ואנשי מקצוע,היה מפשר בסכסוכים בין האיכרים לפקידיו במושבות,נקט בפעולות גרוש איכרים שסירבו ללכת בתלם שהתווה (האריסות),קבע את מדיניות חלקות הכסף לאיכרים ורכישת הציוד לצרכי החקלאות,הבתים אך בעיקר שימש כמוציא דברו של הברון כמוסר המידע למתרחש במושבות הברון.

אליהו שייד היה אדם ריכוזי ,שהתווה את הדרך, שקבע את החוקים והדרך לביצועם,בלא לאפשר סטייה ואפילו קלה מהוראותיו וחוקיו,את עבודתו ניהל במעיין אפוטרופסות שבה דאג לעושי שלומו וההולכים בדרכו ,מעשה שגרם לו ולפקידיו ,בריבוי מעשי השחיתות על חשבון כספו של הברון.

אלייהו שייד הגיע לביקור במושבות פעמיים בשנה,בסוף שנת 1883מגיע אליהו שייד לחיפה, כנציגו של הברון רוטשילד במושבות, לאחר פניית איכרי זכרון יעקב, כדי להסדיר את העברתה הפורמאלית של זמרין (בהמשך זכרון יעקב) לחסות הברון.

בתחילה ערך אליהו שייד סיור באדמות שנרכשו בזמרין בידי אנשי העלייה הרומנית,מידי הקונסול הצרפתי מפרנסיס ג'רמן ,שרכש את האדמה מידי הערבים ואף בנה על השטח בית אבן למגוריו,בתום הסיור חזר אליהו שייד לחיפה ולמקום מגוריו הזמין את נציגי המתיישבים לפגישה.

בפגישה דורש שייד לקבל לידיו את רשימת האיכרים ובני משפחתם ,ומוסר להם דף ריק שעליו חייבים כול האיכרים במושבה לחתום בלנקו,על הדף הלבן יוסיף שלאחר מכן את דרישות הברון רוטשילד בהסכם התמיכה.

מיד פרצה מחלוקת בין נציג הברון שייד ,לבין האיכרים, שחלקם טענו כי טובה להם חרפת רעב מחרפת שיעבוד ,הדרישה הברורה של שייד ,הייתה כי נדרשת חתימה כוללת של האיכרים,בטרם יגיע למשא ומתן כאשר הוא מוסיף ,כי מי שלא יחתום לא יקבל תמיכה,כאשר הגיעו פרטי המשא ומתן לרוטשילד ,הוא הורה לשייד,לצרף גם את סרבני החתימה להסדר התמיכה החודשית ,על מנת שלא ירשם על מצפונו מוות כתוצאה מרעב של חלק מהאיכרים.

בישיבה שערכו האיכרים ושלאחריה חתמו מרביתם על הדף הלבן,הטריגר שדחף אותם לחתום,היו הדיבורים של חלק מהמשתתפים באספה,שבה הביעו את דעתם שהברון לא ישליכם לים לאחר חתימתם ומוטב שיקחו את כספו ישלמו את חובותיהם הדחופים,ישכרו מגורים משופרים לבני משפחתם שהתגוררו בשלב הראשון בחיפה ,עד שהוקמו הצריפים שהוזמנו עבורם .

לאחר קבלת תנאיו של הברון רוטשילד בידי האיכרים, להשתלטותו על רכוש ואדמות המושבה זכרון יעקב,בתמורה לתמיכה חודשית ,גילו האיכרים שחתמו ,כי אמנם הם זכו להכנסה חודשית קבועה,של שנים עשר פראנקין לבוגר וששה פרנקים לילד במשפחה,דבר שהרחיק את בעיית הרעב הקבועה,אך תנאי עבודתם הקשיים ,בעבודה היום יומית לא השתנו או הוקלו.

למעשה הכנת שטחי הזריעה והנטיעה ,כללו עבודה קשה בסיקול האבנים,הכנת השטחים שכללה גם חריש וזריעה ,בוצעו בשיטות פרימיטיביות בסיסיות,אך עיקר הבעיה הייתה תנאי המגורים הירודים שבהם חיו האיכרים ובני המשפחות, למרות שבעבודת הכרמים הוכנסו פועלים ערבים שהברון שילם את שכרם.

אליהו שייד ,יצא לקונסטנטינופול על מנת לקבל רשות מהשלטון העותומאני לקבל רשות לבניית בתי אבן לאיכרים במושבה,פקידות השלטון העותומאני סרבו לבקשה,אך הוא המשיך בדרכו לרומניה ,ששם הזמין שישים צריפי עץ בעבור איכרי המושבה,על תעודות המשלוח ששלח באונייה בשנת 1884,ציין אליהו שייד כי הוא שולח מטען של עצים,שיעודם בניית רפתות.

בהמשך במושבה הוקמו בתי מלאכה שטיפלה בתיקון גלגלי העגלות,נגרייה שהכינה חלונות ודלתו לבתים ,ברצענייה הכינו את הרתמות לבעלי החיים בעת החריש וההובלות,וסנדלר החל את עבודתו ביצור נעליים לעובדים ולאיכרים.

בשנת 1885 החליט שייד ,כי יערכו מדידות לסימון גבולם של חלקות האיכרים,כאשר הוא מקצה לכול איכר כעשרים דונם של אדמות,חלקם ליד נחלותיהם וחלקם בעמק ממזרח למושבה לכוון טנטורה,כאשר הוחלט על ידו כי האדמות שעל ההר יוקצו לגידול כרמי ענבי יין ובאדמות האחרות יגדלו האיכרים חיטה וסוגי תבואה נוספים.

לשלושת אלמנות האיכרים שנותרו במושבה ,נמסרו עסקי חנויות הבגדים,הבניין ומחסן הפרודוקטים והמזון ,לחמשת ילדי המושבה הובא מורה על מנת שיקבלו השכלה,צריפי העץ שנשלחו על ידו לנמל שבחוף טנטורה ,מובלים באמצעות בעלי החיים למושבה .

בשנת 1885 מוסר פקיד המושבה יהודה לייב וורמסר, את בניית צריפי העץ שהגיעו מרומניה למגורי איכרי המושבה,לבנאי אנשי המושבה הגרמנית בחיפה ,מסירת עבודה זאת יוצרת קרע נוסף בינו לבין האיכרים במושבה.

בערב פסח 1885, יצאו איכרי המושבה לחגוג עם משפחותיהם בבתיהם ששכרו בחיפה,מיד לאחר החג ,החלו בני משפחות האיכרים להגיע למושבה זכרון יעקב ,למגורים בצריפי העץ שהוכנו בעבורם במושבה, שכללה כשבעים מבנים למגורים,על מספר זה יש להוסיף את בתיהם של הפקידים היועצים ובעלי המקצוע שעבדו במושבה ,מספרם של התושבים לאחר מעבר המשפחות מנה מעל לשלוש מאות ושמונים תושבים.

מעט מסיפורי אלייהו שייד

אליהו שייד היה אדם ריכוזי ,שהתווה את הדרך, שקבע את החוקים והדרך לביצועם,בלא לאפשר סטייה ואפילו קלה מהוראותיו וחוקיו,את עבודתו ניהל במעיין אפוטרופסות שבה דאג לעושי שלומו וההולכים בדרכו ,מעשה שגרם לו ולפקידיו ,בריבוי מעשי השחיתות על חשבון כספו של הברון.

יש לזכור ,כי בזכות השתלטות הברון על נכסי המושבות והתלות המוחלטת, שיצר לתושבים בהם בשכר ששילם להם בעבור עבודתם,אנשי שלומו ופקידיו ,דאגו לקבל את פניו בעת שביקר במושבות,בסגנון קבלות הפנים השמורות למלכים,מכוח שלטונו,הוא שלט ברצונם של תושבי המושבות,ברצונם לשפר את מעמדם ובעיקר את רצונם להעניק לילדיהם הזדמנות להשכלה גבוה,או לרכישת מקצוע שישפר את מעמדם ,על מנת שלא יהיו אריסים חסרי כול כמו הוריהם.

סיפור שליחת הבנים והבנות ללימודים והכשרה בפריז ובארצות בעולם

חלק מהאיכרים למדו להתחנף ולנסות להשתמש בקשריהם עם פקידיו במושבות עת מנת להגשים חלומות ורצונות בהבטחת עתיד טוב יותר לילדיהם,או בשיפור מצבם הכלכלי בהענקת סכומי כסף לנחלותיהם ברכישת אדמות או ציוד משופר לעבודה.

בנים או בנות שנשלחו על חשבון כספי הברון ,בהחלטות של עוזריו, ללימודים גבוהים בפריז שם התגוררו במבנה של הברון ,או שנשלחו לרכישת מקצוע במדינות אחרות,חזרו לאחר שנחשפו לתרבות האירופאית ,לחיי העוני של הוריהם במושבות,הצטרפו מיד לחלק השלטוני ומצבם הוטב להפליא בזכות ההתחככות בצמרת השלטונית ,הן מבחינת המעמד והן מהבחינה הכספית,דבר שהיטיב עם משפחותיהם במושבות.

מגרעת רצינית שנוספה לסממני השחיתות,הייתה הקשרים עם הנשים (הבנות) שנשלחו הן בידי אליהו שייד והן על ידי חלק מפקידיו ,שלמדו את היכולות משייד , בנות שנבחרו לא רק בזכות יופיים ,אלא בזכות התמורה הגופנית שנאלצו להקריב ,תמורת הזכות להישלח ללימודים על חשבון הברון באירופה, לפני במהלך ולאחר שחזרו לארץ ישראל בסיום ההכשרה(בימינו אנו נקרא הדבר ניצול מרות של מנהל לכפופים מתחתיו).

כיוון שהסחף לקבלת הפרי האסור השתרש והתיאבון גבר ,בבחינת הקלות שבה הושגה המטרה ,בדרך ההפקר בקרב חלק מהפקידים,המהלך הבא היית הניסיונות להתחיל עם נשים נשואות במושבות ,בתמורה להטבות מפליגות ושיפור מצבם הכלכלי, שהיה נחות עקב הקשיים במושבות.

תאוותם של הפקידים לנשים, גרמו לסכסוכים וניסיונות של חיסול חשבונות בידי הבעלים המרומים,מצב שגרם למשפחות להתפרק או לעזוב את נחלותיהם לטובת מגורים במקומות אחרים בארץ ישראל.

יש לזכור כי לא רק הבנות המלומדות זכו להטבות ,במסירה של מקומות עבודה וניהול מוסדות לימוד במושבות,או בהנהלת בתי הפקידות כמזכירות,בזכות בנות אלו זכו משפחותיהם להטבות מפליגות ולייחוס טוב יותר ,בידי הפקידים שהשתמשו בסחורה שלקחו בזכות כוחם השלטוני והכספי.

מאגדות אליהו שייד במושבות ובעיקר במושבה זכרון יעקב כמשל

האגדות בזכרון יעקב, מספרות על היתומה מתילדה, שנשלחה להכשרה מעבר לים בידי שייד ,שאף קשר (ולא אפלטוני בינו לבינה) יש הטוענים כי נסע מספר פעמים לפריז ,לבחון את כישוריה ואף המשיך את קשריו עמה ,לאחר שחזרה למושבה וקבלה תפקיד כמורה לצרפתית,לאחרר מכן מונתה כמפקחת על בית הספר, מעל זאב יעבץ שהיה מנהלו האגדי של בית הספר,כאשר צווה יעבץ ,לפנות אל המפקחת בתואר המנהלת (הר דירקטור), סרב יעבץ להוראה זאת והתפטר מתפקידו כמנהל.

האגדה העסיסית המפורסמת של סיפורי שייד ,הייתה כאשר סיפר למאזיניו ,שהכשרתו כוללת לימוד רפואה בסורבון ברפואת נשים,(כיצד הופך היסטוריון לרופא נשים), ליושב במרומים הפתרונות).

בעת ביקוריו במושבות לאחר שבחן את הסחורה בעיניו,החליט כי מראה האישה ולא משנה מעמדה כנשואה או לא,היה פונה לנשים ומספר להן כי על פי אבחנתו הרפואית, שיש להן בעיה רפואית,באותו מעמד היה מציע את עזרתו החינמית לאבחון מחלתה,כמובן שהצעה כזאת מפיו של הנושא במשרה של חצי האלוהים,הייתה מתקבלת והייתה מתבצעת מאחורי דלתות נעולות,לרוב הדיאגנוזה הייתה תשישות פיזית,שהביא לכתיבת מרשם של כתיבת סכום כסף הנדרש לצורך ההחלמה של הנבדקת שהוצא מקופת הברון בבחינת "על חשבון הברון".

השכילו ולמדו ,חלק מפקידיו הממונים ובסגנון החיזור ואהבה הצרפתית , החלו לחקותו בגורמם ליתר שנאה ומרי כנגדם במושבות, כאשר ויתר הברון רוטשילד בשנת 1889-90על עסקיו ומושבותיו בארץ ישראל,בעקבות המסקנה כי פקידיו נהנו ממנעמי השלטון על חשבונו.

פקידים שהשתמשו בבזבזנות בכספו כאילו להגשמת חזונו,שלא הביאה את התוצאות שאליהם חתר ,פוטר אליהו שייד ויתר מרעיו שמינה למנגנון הניהול,כתוצאה מאובדן שליטם במושבות,נעלמו גם המינויים שלהם למשרות, שאינם קשורים להשכלתם אלא לכישוריהן האחרים.


 
 
 
בניית אתרים - שרקור