דף הבית   מפת אתר   צור קשר
 
 
 
 
 

זכרון יעקב סיפורה של מושבה 3

 

החיים במושבה ערב מלחמת העולם הראשונה

עד שהחלו ההכנות למלחמת העולם הראשונה ,התקיימו יחסי שלטון ,שלוו בשימון כספי נרחב מרצון ומחוסר רצון של תושבי המושבה שכלכלתם הייתה בקו עלייה ושיפור,למרות שבתחילה התגייסו שחלק מצעירי המושבה מרצונם לעזרת הצבא העותומאני ,הגיוס בכפיה של צעירים יהודיים בארץ ישראל החל ממש בתחילת המלחמה,יחסם של העותומאני אל מגויסים אלו בתחילה עבר על מי מנוחות ,אך בהמשך התחלף היחס לחשדנות טוטלית של העותומאניים המוסלמים אל הכופרים ,ומכאן הגיע ההתייחסות וההכבדה על מגויסים אלו שהביאה גם לשינויים וחשדנות בכללי ההתנהגות ,כלפי אנשי המושבה ויתר המושבות היהודיות בארץ ישראל.

קשיי המלחמה והאספקה,המצור הימי הבריטי על חופי ארץ ישראל,הביאו את השלטון העותומאני בארץ ,להשתמש בכוח רב כנגד הישוב,מעשי החרמות,שוד וגזל הפכו ללחם חוקו של השלטון העותומאני,לחוסר האונים הזה הצטרפו פגעי הטבע שהכו ביבולים החקלאיים של איכרי המושבה ,במו מכת הברד של שנת 2014 שהשמידה יבולים רבים ומכת הארבה הנוראית בשנת 1915 שלא הותירה כמעט תוצרת חקלאית ,הביאו את האיכרים במושבה אל פת לחם.

אנשי השלטון העותומאני שהתרגלו לקבל את חלקם בבקשיש וההוצאות הרבות שנגרמו להם עקב המלחמה ,לא רקחו את לבבם ,בדרישתם הבלתי הגיונית ,לקבל את המיסים והשלמונים שהתרגלו אליהם,מצבם של איכרי המושבה הדרדר לאחור, כעגלה ללא בלמים בעת החלקתה, למרות זאת הצליחו תושבי המושבה ,לפדות חלק ממגויסי המושבה (הסוכרה) .

חלק מהמגויסים נמלט ומסתתר ברחבי ארץ ישראל,חלקם נעלמים בלהט המלחמה וחלקם מת ממחלות ומעבודה קשה , אנשי הצבא העותומאני ,ממשיך במעשי השוד וההחרמות ובמיוחד קשה החרמתם של בהמות העבודה ששימשו את החקלאים בשטחי עבודתם .

מצע זה של ייסורים ,אטימות וסבל מהצד העותומאני ,קטע את  מרקם היחסים הסביר, שהיה בין השלטון העותומאני לבין איכרי המושבה ,חלק מצעירי המושבה החליט למרוד ולעזור לבריטים במלחמתם ובמיוחד בעזרה מודיעינית ,שתעזור להם לכבוש את הארץ ולשחררם מעול העותומאנים.

התארגנות הצעירים שהקימו את ארגון ניל"י ,נבעה מהכרה שאין עתיד ליהודים במושבות בארץ ישראל, מתחת לשלטון הכפוי טובה של העותומאנים,במיוחד לאחר שצפו בהשמדת הארמנים בידיהם,אלא שהתארגנות זאת קרעה קרע עמוק בין תושבי המושבה ,במיוחד בים האבות המייסדים לבין הדור הצעיר.

לאור לקחי העבר מנקמתם של העותומאניים ,הבינו המתנגדים למחתרת כי יש מחיר לגילוייה של המחתרת והשלכות חמורות כלפי יתרת התושבים במושבה,השלטון העותומאני החשדן ששנא לפתע את הכופרים היהודים ופחד מבגידה ,החל בפעולות סיקול וגילוי תוך שימוש באמצעים קשים כנגד התושבים במושבה,במיוחד זכורים המעצרים וההגליה למקומות מרוחקים מהמושבה ,של אנשי הוועד ומדור המייסדים הקשישים ועינויים, על מנת להפחיד ולמנוע מעשי בגידה בשלטונם.

לאחר שהתגלה לשלטונות על מחתרת ניל"י במושבה,החלו אנשי הצבא התורכי במעצרים המוניים,בעינוי קשה של העצורים,על מנת שיסגירו את חברי ארגון המחתרת,הנתפסים נעצרו ועונו ,משפחות של מבוקשים לחקירה שנתקפו פחד,החלו להסגיר את בני המשפחה המבוקשים לידי השלטונות ,משפחות התפוררו והיחידות המשפחתיות נסדקו לעולמי עד.

פרק זה שטלטל ופילג את אנשי המושבה, השאיר בתושבים צלקות שלא התאחו עד היום, ותיקי צאצאי איכרי המושבה ממאנים לספר עד היום את הסיפורים המשפחתיים וההסגרות שנבעו מפחד ומייצר הקיום האישי שעבר עליהם בימי האפלים והמחלוקות בינם לבין עצמם.

פרק קשה נוסף עבר על המושבה זכרון יעקב כאשר הקרב התקרב לפאתי תל אביב יפו,אז גרש הצבא העותומאני ,את תושבי הערים היהודים מבתייהם,בצר להם התמקמו חלק מהמגורשים במושבות ובמקומות ישוב יהודיים,מגורשים אלו שחלקם בעלי תעודות ממדינות שאינם חברות מדינות הציר, כולל תושבי המושבה ,הועלה על אוניות וגורשו למצרים .

פגעי הטבע מהשנים 1914-15 גרמו להידלדלות המזון והגרעינים שנאגרו במחסני המושבה,תוספת מסת המגורשים ,שהתיישבו במושבה ונעזרו לכלכלתם במלאי המזון, שנותר לאחר ההחרמות ומכות הטבע בידי איכרי המושבה,הלך ואזל מחלות שפרצו גם הם דיללו את מספרם של המגורשים ואנשי המושבה (יעידו מספר המצבות בבית הקברות שהוקמו בבית הקברות של המושבה זכרון יעקב).

מעט כספים לצורך כלכלתם של המגורשים,נתרם מקרן הזהב הסודית, שנתרמה בעבר בידי יהודי אמריקה למלחמה בשלטון העותומאני,רק הכיבוש הסופי של ארץ ישראל בידי הבריטים הוא שהביא להקלה מסוימת ולהתחלת פרק חדש בחיי המושבה.

התקופה שלאחר מלחמת העולם הראשונה,תיזכר בזכות תנופת השיקום ,תושבים שהוגלו חזרו והחלו לשקם את משקי החקלאות ביחד עם חבריהם המייסדים ,חיי המסחר עברו שיקום והמושבה החלה שוב לעלות על דרך המלך וההצלחה.

במיוחד יזכרו אין ספור בקבוקי היין ,הגזוז והבירה ,שנלגמו בלהיטות בידי אלפי החיילים הבריטיים שהוצבו בארץ ישראל ,גם בתקופת מלחמת העולם השנייה,לעומתם בעת שהחלו לנשב רוחות הקמת המדינה היהודית והמרד בבריטים, נזכרו אנשי המושבה בתקופת ניל"י ושוב הוקמו סליקים,במקומות נסתרים התאמנו חברי מחתרות והמושבה הצטרפה לרעיון סילוק הבריטים מארץ ישראל.


 
 
 
בניית אתרים - שרקור