דף הבית   מפת אתר   צור קשר
 
 
 
 
 

זיכרון יעקב מפעלי בית אל של אמה ואלזה ברגר

 

מתחם בית אל השייך לעדת הנוצרים שהוקם בידי אמה ברגר בשיפולי הכניסה לזיכרון יעקב מפעלי בדרך אבשלום 1 (מול היקב) בזכרון יעקב ,בשנת 1963 החליטו האחיות אמה ואלזה הגרמניות מהעדה הפרוטסטנטיות בגרמניה,להגיע ולהתיישב תוך כדי רכישת כשש מאות דונם באזור זיכרון ובינימינה,אמונתם כוללת את זכותם של היהודים כעם נבחר שמושבו בארץ ישראל,אמונתם כוללת את חזרתו של ישו לארץ.

סיפורה של המשפחה בנטוויץ – לנגה

המשפטן האנגלי הרברט בנטוויץ בעליה של אחוזת כרמל באנגליה ,הרבט ורעייתו היו ציוניים שרופים לרעיון הציוני , למשפחת בנטוויץ היו אחד עשר צאצאים שקיבלו חינוך ציוני ,מוזיקאלי ואומנות מילדותם ,חלק מילדי המשפחה והרבט בנטוויץ בעצמו ,הגיעו לגור בארץ ישראל .

משפחת בנטוביץ התפרסמו בקושרם את גורלם בארץ ישראל ,הבת השנייה ניטה בנטוויץ לימים לנגה והבת התשיעית  בסדר הלידה 11( שנה לאחר מכן )תלמה לימים תלמה ילין ( הבית הראשון ברחביה בירושלים),הבן נורמן לימים היועץ המשפטי בתקופת המנדט הבן יוסף שנישא לבתו של דוקטור הלל יפה (בית החולים בחדרה) .

האב  המשפטן האנגלי הרברט בנטוויץ ,היה ציוני ועסקן יהודי שנסחף לציונות בזכות היותו עורך דינו של סר משה מונטיפיורי ,לימים אף שימש כיועץ לתנועה הציונית והיה מעורב בניסוח הצהרת בלפור , בשנת 1897 ביקר  הרבט בנטוויץ  בארץ ישראל ,בעת ביקורו התלהב   הרבט בנטוויץ  מאזור הכרמל ומהנוף הסביבתי .

ביקור זה של הרבט בנטוביץ ,גרם לו להחליף את שם אחוזתו בחבל קנט באנגליה ,לשם " חצר כרמל ",  הרבט בנטוויץ  עצמו עבר להתגורר בארץ ישראל וגר באחוזת לנגה – כרמל לאחר שעלה בשנת 1929 בהיותו בן 73 , הרבט חי באחוזה עד שנפטר בשנת 1932.

סיפור משפחת מיכאל וניטה לנגה

מיכאל לנגה בנם של משפחת סוחרים עשירה שהתגוררה בגרמניה, הגיע בשנת 18 ללמוד משפטים באוניברסיטת קמבריג באנגליה , בשנת 1910 נישאו ניטה ומיכאל לנגה ויצאו לחופשת ירח הדבש בארץ ישראל, שני בני הזוג התאהבו באזור הכרמל ובמושבה זיכרון יעקב בפרט,בתום חופשתם חזרו לאנגליה .

בשנת 1912 חזרו בני הזוג לנגה לארץ ישראל ורכשו כשבעים דונם מאדמות זיכרון יעקב, עד שהסתיימה בניית ביתם בשנים 1912-14 ,בני הזוג בנו מבנה בן שתי קומות שכלל חצר גדולה בחצר נבנו מגורי המשרתים ואורוות סוסים לטיפוח הגזע ,רפת ומחלבה ליצור גבינות וכמובן ערוגות פרחים וגידולי ירקות .

מבנה האחוזה הראשי נבנה בשלוב סגנון אירופאי ומזרחי,כל משקופי החלונות ודלתות הכניסה ,נבנו עם קשתות, מאחורי המבנה הוקמה חצר גדולה ובה אורווה, מגורי העובדים וחדר מכבסה, מתחת למבנה נבנו מרתפים לאכסון יינות וגבינות.

תקופת מלחמת העולם הראשונה

בשנת 1914 עזבו בני הזוג את אחוזתם משום נתינותם האנגלית ,כבני מדינת אויב לתורכיה במלחמה, מיכאל התגייס כקצין לצבא האנגלי ורעייתו ניטה למדה חקלאות על מנת לפתח חקלאות ארץ ישראלית בהשפעתם של משפחת אהרונסון שהיו ידידיהם בתקופה שקדמה למלחמת העולם הראשונה .

בשנת 1917 לאחר מלחמת העולם הראשונה , חזרו ניטה ומיכאל לאחוזתם, אז נתגלה להם  כי המקום נבזז בידי התורכים, בתקופה שהוחרם וששימש כבית אירוח לקצינים גרמניים ותורכים ,בני הזוג לנגה  שיקמו את הגינות , הרחיבו את המבנים והשלימו את הרכוש שנבזז.

לאחר ששוקם המבנה ,המשיכה המשפחה לארח ולקיים ערבי תרבות באחוזתם,רבים מצמרת הישוב העברי ,כמו: אושיסקין,ויצמן ,אם עליית הנוער הנרייטה סאלד, נהגו לפקוד את המקום ,גם אנשי הממשל הבכירים האנגליים, בימי המנדט הבריטי נהגו להתארך בביתם של בני הזוג לנגה,אפילו הרבט סמואל המושל ,שהיה קרוב משפחה של ניטה התארח בביתם.

בעת שמלאו לניטה שלושים ושמונה שנים, החלה נינה לחוש בכאבים בבטנה , לצורך שיכוך הכאבים נהגה ליטול מורפיום , תשלובת הכאבים והמורפיום גרמו למותה של נינה בשנת 1922 ,לבני הזוג לנגה לא היו ילדים ( תזכורת : ניטה הגיעה ממשפחה שהיו בה אחד עשר ילדים, לאחותה הבכירה ליליאן היו שישה ילדים) , הלשונות הרעות והאגדות השחורות מספרות כי היא התאבדה כיוון שמיאנה להשלים, עם העדר היכולת ללדת ילדים.

לאחר מותה של רעייתו ניטה באחוזתם בזיכרון יעקוב , ומצערו הגדול ,סגר מיכאל לנגה את ביתו וחזר לאנגליה, כיוון שהיה בדיכאון עקב מותה של רעייתו נזקק לטיפולים פסיכואנליטיים לשיקומו,לאחר הטיפול בשנת 1925 ,חזר לאחוזתו בזיכרון יעקב , שם חטף דיכאון מהזיכרונות  ובתאריך 24 באוגוסט  1925 , יצא לחורשה ליד האחוזה ושם קץ לחיו בירי , בני הזוג . קבורים בבית הקברות בזיכרון יעקב, לצדם קברם נקברה אחותה הבכורה של ניטה, ליליאן פרידלנדר, שנפטרה ב-31 באוקטובר 1954.

סיפורם של ישראל וליליאן פרידלנדר

ליליאן בתו הבכורה של המשפטן האנגלי הרברט בנטוויץ, נולדה בשנת 1882 , לאחר ששודכה לישראל שהיה פעיל ציוני,רב וחוקר תנך, נישאה ליליאן לישראל בשנת 1905 נישואיהם נמשכו עד שנרצח ישראל בשנת 1920, בתקופת נישואיהם  נולדו להם ששה ילדים.

כיוון שליליאן הייתה רגילה להתמודד מול קשיי הגידול והחיים ,התאבלותה הייתה קצרה כאשר הבינה כי נדרש ממנה להמשיך את חייהם ובמיוחד לדאוג לילדיה היתומים,חלומו הגדול של בעלה ישראל היה לעלות ולחיות בארץ ישראל ולכן בעת שאחותה ניטה ,פנתה אליה לעלות לארץ ישראל נפלה בקשה זאת על אוזניים קשובות.

בשנת 1936 התקבל דניאל פרידלנדר להמשך לימודיו בנגינה על פסנתר ,בבית הספר הגבוה למוסיקה     ג'וליארד בניו יורק , לשם הוא יצא עם אימו ליליאן ,לאחר שהשכירו את המתחם לדורה שוורץ להקמת פנסיון טבעוני .

המשך סיפור אחוזת לנגה (פנסיון בית החלמה דורה שוורץ )

כאשר החלו לנשב רוחות התורה הנאצית בגרמניה ובאוסטריה, עלתה בשנת 1933 האם דורה שוורץ ובנה הוגו והצטרפה לשני ילדיה שעלו שנים אחדות לפנייה לארץ ישראל, עקב היותה ציונית (בני משפחתה הקדימו אותה והגיעו לארץ ישראל בשנות העשרים והתיישבו בבנימינה) דורה החליטה להתיישב בזיכרון יעקב, לאחר סיפוח אוסטריה לגרמניה בשנת 1938 הוחרם רכושו של האב הבעל וולטר שוורץ והוא מצא את מותו במרתפי המעצר.

האם דורה שהייתה מכורה לטבעונות וצמחונות ושמירה על גוף בריא, פתחה במושבה פנסיון ברוח הצמחונות בזיכרון יעקב ,זאת לאחר ששכרה את אחוזת לנגה ,לפנסיון קראה האם  דורה "בית החלמה דורה שוורץ ", פנסיון שהתפרסם בזכות המגמה הבריאותית שבו והמיצים המיוחדים שהוגשו שם למתארחים, שועי הארץ ואנשים רבים פקדו את הפנסיון בעיקר מאנשי העלייה השלישית העלייה היקית.

לאחר שרווח לה רכשה דורה שוורץ עוד שטח אדמה בזיכרון יעקב ובנתה עליהם בתי אירוח , למבנים העניקה את שמות שלושת ילדיה, כאשר חזר הוגו שוורץ לארץ ישראל בשנת 1962 ,דרש מאימו דורה שוורץ בעלת פנסיון דורה בזיכרון יעקב להעביר אליו את ניהול בית ההבראה של אימו,לאחר לחץ כבד העבירה לו האם דורה את הניהול.

אלא שהוגו לא היה דורה וחסר היה לו המגע האישי ואת יכולות הניהול של אימו ,גרם לבריחת לקוחות מהפנסיון וליצירת חוב גדול בניהולו הכושל,בעת שעבר על הארץ מיתון כבד ניסה הוגו שוורץ להשכיר את הפנסיון לשוכר,אלא שהשוכר החדש , רצה לשפץ ולפתח את הפנסיון מחדש בפיתוח ובנייה מודרניים ,מועצת זיכרון יעקב דחו את תוכניות הפיתוח החדשות לפנסיון ,שלא תאמו את האווירה הכפרית של המושבה ודחו את האישור לבנייה.

כיוון שכך נותר המקום שומם עם חובות גדולים ,גם כאשר ניסתה האם דורה ,למכרו ונכשלה דבר שגרם למקום להיסגר סופית והמקום נותר בשיממונו שנים רבות, החלק המקברי מצטרף כרגע לסיפור, כאשר מנהיגת כת נוצרית אמה ברגר המאמינים בביאת ישו הנוצרי בעבודה בארץ ישראל ,החלה לרכוש מאות דונמים בשטח זיכרון יעקב במחיר נאה,וחלק מתושבי המושבה שמחו לקבל סכומי כסף יפים בעבור אדמתם, החליטה להקים מקום ישוב לבני הכת הגרמנית,היא רכשה את שטח הפנסיון והקימה בו את מרכז העדה הנוצרית גרמנית .

עדת הנוצרים הפרוטסטנטים של אמה ואלזה ברגר מפעלי בית אל ביכרון יעקב

לתאום ביקורים במתחם הקהילה בזכרון יעקב יש להתקשר למתאמת הביקורים הגברת מרים פרנר ,טלפון 04-6299950,נייד 052-9405336, מפעלי תעשיות בית אל ממוקמים ברחוב אבשלום 1 בעלייה לכוון ,גן הנדיב וזכרון יעקב.

מתחם בית אל השייך לעדת הנוצרים שהוקם בידי אמה ברגר בשיפולי הכניסה לזיכרון יעקב מפעלי בדרך אבשלום 1 (מול היקב) בזכרון יעקב ,בשנת 1963 החליטו האחיות אמה ואלזה הגרמניות מהעדה הפרוטסטנטיות בגרמניה,להגיע ולהתיישב תוך כדי רכישת כשש מאות דונם באזור זיכרון ובנימינה,אמונתם כוללת את זכותם של היהודים כעם נבחר שמושבו בארץ ישראל,אמונתם כוללת את חזרתו של ישו לארץ.

בתחילה התייחסה המדינה בחשדנות יתר להתיישבות החדשה של אמה וברטה ברגר ולקהילה הנוצרית הנוצרת בארץ,בני הקהילה ,ערכו חוזה דקדקני עם מדינת ישראל, שעיקרה התחייבות שלא יעסקו במיסיונריות,לא ינסו להשפיע על בני העדה זהיהודית להמיר את דתם בני העדה הסכימו לקיים בדקדקנות את חוקי ישראל ,לראיה נישואים של צעירים (נשואי תערובת) ,בני הזוג אינם רשאים להתגורר בתחום הקהילה,כשם שאדם שאינו בן עדם ,אינו ראשי להתגורר אף הוא בתחום מושבתם ,שאותו הם מכנים קבוץ.

עוד התחייבו בני העדה כי ילדיהם יתחנכו על פי תוכניות משרד החינוך,ולשם כך נשלחו בני קהילה ללמוד הוראה בבית ספר למורים,כיוון שבתחילה שהו בני העדה בתוקף אשרת תייר,עד אשר בעיית רישום ילדיהם עלתה על הפרק,הסכימה המדינה לתת להם תעודת תושבים ותעודות זהות ישראליות,ובתמורה מתגייסים הבנים לשרות צבאי.

על פי אמונתם בני העדה מאמינים ברוח הברית החדשה והישנה,אלא שלטענתם הם אינם נמנים על הכת הפרוטסטנטית או הקתולית,אלא שהם כת בתוך הנצרות ,המאמינים באהבת הזולת והבורא,עוד מוטיב חשוב באמונתם הפנימית היא העזרה לעם היהודי במדינת ישראל,באומרם כי מי שיברך את מדינת ישראל הוא יבורך בעצמו.

על פי אמונתם ,האמונה באל ובחזרתו של ישו לארץ ישראל ,הן מוטיב מרכזי בדתם , יש לזכור ,כי המצטרפים לעדה מוכרים את כול רכושם והכסף מועבר לקופת המשותפת של העדה,כיום מפוזרות קהילות של בני העדה ברחבי העולם.

כאשר שאלתי מדוע יש קהילות של העדה בכול רחבי העולם,או הצדקה להקמת קהילות נוספות ברחבי העולם ,הסותר את המוטיב המרכזי באמונתם ,שהעלייה לארץ ישראל ולהתיישב בה היא העיקר,קבלתי תשובה :כי בני העדה הנמצאים בקהילות אחרות בעולם חיות בצורה שונה (אינן במודל של הקבוץ השיתופי)ולמעשה כול אחד מבני הקהילה חיי בביתו ורק אחת לשבוע או יותר מתקיים כינוס של בני העדה במקום התכנסות .

בהשפעת הדת היהודית,מתכנסים בני העדה בזכרון יעקב ביום השבת בבית העם,לתפילה ולקריאה בספרי התנ"ך והברית החדשה,בני העדה לומדים עברית וחלקם ממשיך בלימודים באוניברסיטאות בארץ.

סיפורם של בני עדת בית אל הגרמנית שבראשם עמדו האחיות אמה ואלזה ברגר

בני העדה המונים כיום כשמונה מאות מאמינים בוגרים ,על מספר זה יש להוסיף בין 160-180 ילדים,כיום בני העדה מגדירים את עצמם כקיבוץ שיתופי,שהוקם על פי ערכי תנועת הקיבוצים,המשכורת שמקבל כול חבר בקהילה,אינה מושפעת ממעמדו או תפקידו,מנהל כול שבעת המפעלים בארץ משתכר בסביבות אלף שקל כמו עובד המטבח או המסגרייה,תוספת שכר למשפחה ,ניתן על פי מספר הנפשות במשפחה הגרעינית.

בני העדה שומרים על ריחוק,ומסתגרים בדלת אמותיהם בחיי הקהילה שקיימת כבר בדור השלישי,באמונתם בני העדה נמנעים מקריאת עיתונים,מתנזרים משידורי טלוויזיה ורדיו השימוש במחשבים ובאינטרנט הוא נטו עסקי לצרכי העבודה והשיווק לחברות ומוסדות ברחבי העולם, למרות הצלחת המפעלים שברשותם ,בני העדה מחויבים להתנהג כאורחי המדינה ולא כבעלי בית.

חברי הקהילה מתרכזים במוטיב העיקרי "עבודה למען הזולת" ,המתבטא ביצור במפעלם תיבת נוח ,מסנני האב"כ , מפעל המוכר ברחבי העולם למערכות ביטחוניות של ניתור וטיהור אוויר במקלטים,כולל במערכת הביטחונית הישראלית,לצורך הכשרת עובדים מקיים המפעל בית לימוד לעבודות מתכת ומערכות סינון, בסך הכול עובדים במפעליהם של בני העדה, כאלף מאתים עובדים,כשבע מאות הם שכירים ישראלים והשאר נמנים על בני העדה.

מפעל האב"כ , מעסיק כחמש מאות עובדים חציים ישראלים ,חיי הקהילה מתקיימת במסורת היקית, השותפות הקהילתית במסגרת מעגל יצרני וכלכלי סגור , באורך חיים המזכיר מעט את הדגם של הקיבוץ הישראלי או קהילה חרדית יהודית.

בני העדה ,הקימו שלושה מוסדות ,המלמדים דורות חדשים של עובדי כפים ,בתחום המכאניקה ועיבוד שבבי מדויק (מכשירנות מדויקת),שיעבדו לאחר הלימודים בעבודה במפעליהם,במוסדות אלו לומדים גם חיילים משוחררים על מנת לקבל תעודת מומחים לעיבוד שבבי.

בנושא חיי היום יום ,הקימו בני העדה אולם כינוסים ובית עם,בתי ספר לילדיהם שבו מלמדים גם מורים ישראליים ומורים מבני העדה שלמדו בבית ספר למורים בישראל,בית אבות לזקני העדה ,במתחם הקימו בני העדה רפת של כמאה וחמישים פרות,שאת תוצרת החלב מספקים לצרכיהם וביתרה הקימו מחלבה לייצור חמאה וגבינות (מפורסמת גבינת הקממבר)

מתחם בית אל באזור זיכרון יעקב שהקימו בני העדה כולל: מפעל למסנני אב"כ,נגריה,מסגריה ,מפעל   לייצור קווי ייצור למחלבות,מפעל לשמיכות וכריות ממולא בפלומת אווזים , מאפייה וחנות לממכר מוצרי מזון חלקם מן הטבע,מפעל לשוקולד, תחת המותג כרמל.

במאפייתם הנקרא גם כרמל (שבה שותפים ישראלים בעלי חברת דודות המייצא את סחורתו ברחבי העולם) ) מן הסיבה שאינם רוצים להתחרות ביצרנים ישראליים,את הלחמים ודברי המאפה אופים בני העדה במתכונות כפי שאפו במולדת הגרמנית,מתכונים שהוסבו ליצור מסחרי לאחר פתיחת השותפות עם הישראלים,שהחליפו את הייצור בסגנון המשפחתי.

לבני העדה מכוורות המייצרת דבש והנמכר בחנות המאפייה,קיים גם מפעל לייצור אטריות ופסטה מקמח מלא,כול מוצרי המזון המיוצרים במפעלי בני העדה הם על טהרת ההכשר היהודי,כאשר החליטו להקים מפעל לריבות כמו שהכינו בעבודת יד בביתם,הם החליטו להקים מפעל לריבות ברמת הגולן ,שבו הם רוכשים את עודפי הפירות ממטעי החקלאים בגולן והגליל ומכינים מהם ריבות ומרקחות מעולים.

בסך הכול לבני העדה שבעה מפעלים המפוזרים בארץ ישראל והם: באזור התעשייה גלבוע מחזיקים בני העדה את מפעל GTI   ליצור שבבי וחריטה של מוצרים לתעשיית החלל והמטוסים בעבור מטוסי האירבוס ,שלוחה של מפעל קנדי של העדה הנמצאת בקנדה ,מפעל ליצור פילטרים לסינון אוויר הנקרא מערכות מיגון בית אל,מפעל שחק טק להזרקת מוצרים מפלסטיק,קווי יצור למזון בעיקר מן הטבע,מפעל לתרופות וחומרי חיטוי רפואיים,מפעל השמיכות והכריות,המאפיה וחנות המכירות .

חנות המוצרים והמאפייה

החנות והקונדיטוריה פתוחים בימים א-ה בשעות 09:00-13:00 ובשעות 14:00-18:00 בימי שישי בין השעות 09:00-14:00, טלפון 04-6399847 או 04-6299999 .

במאפייה נאפים לחמים במתכונת כפרית גרמנית,כמו לחמי שיפון,קמח מלא,לחם משולב בפירות יבשים וזירעונים,מוצרי מאפה באריזות,לידם בחנות נמכר דבש וריבה תחת המותג ענת ברטה,שמיוצרת בידי בני העדה,אטריות ופסטה מחיטה מלאה ובל נשכח את הבייגלה הנקרא בשפתם פרצעלך .

הלחם הנאפה יום יום במאפית בית אל, נאפה בטעמים שונים נארז בתנאי היגיינה מחמירים בין הריבות ניתן לרכוש ריבת תאנים,ריבת פובידל שזיפים מיובשים ,פירות יער פטל אפרסקים ועוד,דבש ומעדנים בניחוח אירופאי.

חנות בית קפה אנט כשר

חנות מפעל ובית קפה שלוחה של מפעלי בית אל הנוצרית, ממוקמת ברחוב המייסדים 48 בזיכרון יעקב,פתוח בימי א-ה בשעות 10:00-19:00 ביום שישי בשעות 9:00-15:00 ,סגור בשבת טלפון 04-6293181 .

בין המוצרים שניתן לרכוש בחנות-בית הקפה,שמיכות כריות,ומעדנים של דבש,ריבות מוצרי מאפה ,מוצרים המשלבים את המסורת הים תיכונית עם המסורת והניחוח המערבי היקי ועוד.

     


 
 
 
בניית אתרים - שרקור