דף הבית   מפת אתר   צור קשר
 
 
 
 
 

אגודת אנשי האילנות בארץ ישראל

 

תודה לאתר עיתונות יהודית ולזקני העיר בעזרה בכתיבת המאמר.   

תזכורת קטנה השלטון העותומאני בעת ששלט בארץ ישראל ובמיוחד בתקופת המלחמה כרת את חלקם הגדול של עצי היער וכעשירית מעצי הפרדסים על מנת להניע את הרכבות שלו בארץ ישראל.

תובלת הפחם בתקופת מלחמת העולם הראשונה,בדרך הים לארץ ישראל ,הייתה חסומה בידי אוניות הצי הבריטי, התורכים החלו לנסות תחליפי פחם להפעלת הדוודים , בלבנון הפעילו התורכים מכרה פחם ,אך החומר שהופק והוכנס לדוודים לחימום ,פעל בצורה שהזיקה לדוודים והקטרים הושבתו,אז פנו התורכים וניסו להכניס לדוודים גושי אבנים ממרבץ אבנים שליד מסגד נבי מוסא בדרך ליריחו מירושלים,אך גם דרך זאת לא צלחה.  

 

החליטו התורכים להסיק את הדוודים בעץ, ומנין יגיע העץ כמובן מיערות ומחלקות עצי הפרי בארץ ישראל , עצי אלון ,חרוב וכול מה שלא זז והיה מעץ ויעל הכורת ויכרתום, והוגש על מזבח רעיון הרכבת לקהיר,לאחר שהוכחדו עצי היער, החל תורם של הפרדסים ועצי הנוי בערים בצו עותומאני שיצא למסור כול עץ עשירי למולך הקיטור.

לאחר כריתת העצים נוצרה בעיה כיצד לשנע אותם ולהיכן,ונוצר הצורך להקים על קווי המסילה מנסרות ידניות שבהם הועסקו אריסים ושבויים שהובאו מהשמדת העם הארמני וכך עמדו האנשים וניסרו בשעות היום את העצים שהובאו לקוביות קטנות שיוכלו להיכנס לפתחי הדוודים.  

 

כיוון שהתמנו יהודים לניהול הכנת העצים ,ובאין מנועים חשמליים להפוך את המטלה הידנית למכאנית ,המציא לנו אחד המוחות היהודיים להשתמש בקטרים שעבר זמנם ,ולהעמדתם על משטחים קבועים ,לאחר הסרת גלגליהם ועל גלגלי התנופה, נמתחו רצועות הפעלה שסובבו משורים והרי לכם מנסרות .

 

כמומחה על עיבוד העץ והתאמתו לדוודי הקטרים,נתמנה אברהם קריני'צי   , שהיה נגר מומחה ,ובהמשך איש גדוד העבודה שעלה לירושלים ,בנה את הצריפים הראשונים ברחביה והמשיך את דרכו לאחר פרוק הגדוד הירושלמי, עבר לעיר רמת גן פתח נגריה ולימים שימש גם כראש העיר שלה.

 

בתקופת עבודתו כיועץ העץ להסקת הקטרים, התגורר אברהם קריני'צי בקרון רכבת ,ונדד על המסילות ובין תחנות הצטיידות המים ומחסני העץ שיועד לפחמים בעבור הרכבות, חלק שימש כאדנים לפסי הרכבת וכך נע ונד לאורך פסי הרכבת ברחבי ארץ ישראל.

 

ספור אגודת אנשי האילנות

 

אגודת אנשי האילנות נוסדה בארץ ישראל בפבואר 1929 ,בעזרת  "ריצ'ארד בייקר " איש היערות הבריטי,שלמד את מלאכת היערנות במשך שלוש שנים בקנדה,שהקים את אגודת האילנות באנגליה ובעוד ארצות באירופה כולל מפעל שיקום מדבר סהרה,המתנדב ריצ'ארד פגש את סר ג'ון  צ'נסלור, ,בתקופה שמונה כנציב השלישי לארץ ישראל,בפגישתם לפני שיצא לשליחותו כנציב,הזמין את ריצ'ארד בייקר לסיע לו בנושא היעור בארץ ישראל.

 לאחר שריצ'ארד בייקר ,הגיע כיועץ מטעם שלטונות המנדט לנושא הייעור ,במשרד החקלאות והיעור המנדטורית,הוחלט בעזרת הקולונל לוק סוויר ,מנהל מחלקת החקלאות המנדטורית בארץ ישראל להקים בארץ ישראל שלוחה של אגודת האילנות.

לאסיפת ההקמה של אגודת האילנות ,שהתקיימה בחודש אפריל 1929,בעקבות ההמלצות לייעור בארץ ישראל בעזרת חבר ייעור שיאספו תרומות בארץ ישראל ומחוץ לה ,על מנת להשתמש בכסף זה לייעור,כאשר הסיסמא שהציב בקר הייתה : לפתח חוש אזרחי של כול אזרח לטובת האילנות,לאמץ ,לנטוע ולאהוב את עצי ארץ ישראל.

באספה שנערכה ,נקבע עוד כי כול חבר ישלם חמש מאות מיל כדמי הרשמה ,וישלם עוד חמש מאות מיל כתשלום שנתי לחברות באגודת האילנות,עוד נקבע כי צעירים שגילם פחות משמונה עשר ישלמו 100 מיל כתשלום שנתי.

באספה נקבע על ידי הנאספים ,כי יש צורך לאסוף כעשרת אלפים לירות לא"י (מתוכם אלף לא"י בארץ ישראל) לשלב הראשון ,היוזמים הבריטיים טענו כי ניתן לאסוף סכום זה לטובת המטרה ,לצורך זה פנו ביולי 1929,במודעה בעיתונות הבריטית בבריטניה ,במודעה נתבקש הציבור הבריטי,לתרום כסף לאגודת האילנות הארץ ישראלית ,על הודעה זאת חתמו גם הלורדים :מלצ'ט ואלנבי.

נערכה הצבעה ונקבעו המשרות ,התפקידים של חברי הנהלת האגודה ,כחבר הכבוד והפטרון ישמש סר ג'ון  צ'נסלור,הנציב השלישי העליון בארץ ישראל ,כמזכיר האגודה ישמש הקולונל לוק סוויר,בתפקידי סגני הנשיא ישמשו: המופתי הירושלמי ששימש כראש עיריית ירושלים,הפטריארך הלטיני,הבישוף האנגלי,מנהל האוניברסיטה העברית והקולונל קיש.

חברי הוועד המנהל נקבעו : שלושת המושלים הבריטיים לירושלים,הצפון והדרום,מנהל מחלקת החינוך,מנהל מחלקת החקלאות והקרקעות,נבחרי ציבור ערביים ויהודים : ראש עיריית עכו הערבי,ישמעאל ביי חוסייני הירושלמי,אחמד חאלדי מנהל בית ספר תיכון הממשלתי בירושלים,חליל טוטן מנהל בית הספר לבנים בחברון,דוקטור סמפל מנהל בית הספר הממשלתי של המיסיון הסקוטי,סאשימי מנהל בית הספר החקלאי במנזר בית ג'אמל.

מטעם האישים היהודיים נבחרו : י. אטינגר,ל.בבלי,ע.חזנוב,רחל ינאית – בן צבי,א.קרואזה,י.וויץ, כמזכיר אגודת האילנות נבחר טיר וכגזבר נבחר  אנשי משרד החקלאות הממשלתית הבריטיים .

ספור אגודת האילנות לאחר ההקמה

אלא שהביקורת כנגד אגודת אנשי האילנות בארץ ישראל, החלה לבצבץ בשנת 1931 כאשר הוברר כי בפועל,כי בוועד האגודה שמנה 19 חברי וועד הופיע רק נציג יהודי אחד עמיהוד גרזובסקי,לעומת ששה חברי ועד ערביים,היתר אנשי ממשל בריטיים וראשי העדות הנוצרים השונות, עוד טענו וביקרו היהודים בארץ ישראל , כי הנטיעות של העצים בוצעו רק ליד ישובים ערביים ולא ליד ישובים יהודיים.

אפילו מספר התורמים הערביים עלה על מספר התורמים היהודיים,אגודת האילנות קבלו שטח שהייה שייך למנדט באזור הכפר הערבי סירס,ונטעה עליו סוגים של עצי יער שונים בשנים 1929-30,השקיעה האגודה על הנטיעה בחלקה מעל למאה לא"י ,תרומה של דונם אדמה לייעור באזור ענתות ,נמסרה לאגודה בידי תייר בריטי שרכש אותה והעבירה לאגודה,עוד נידונה ההצעה לייער את אזור הר הזיתים .

סכום הכסף שנאסף מתרומות בארץ היה בסביבות מאה עשרים לא"י,ומבריטניה נאספו כחמש מאות ושמונים לירות ,כאשר התורמת מרווין הריסון האנגלית תרמה לבדה כחמש מאות לירות מתוך סכום זה.

אגדת האזרח היהודי פנחס נסיך

האגדות ממשיכות בספור משנת 1954, על האזרח פנחס נסיך תושב ראשון לציון שעלה והתיישב בעיר בשנת 1926 ,שהיה צמחוני בעקבות ביקור בהודו בצעירותו,שטען שמטרות אגודת האילנות בבריטניה ובארץ ישראל צריכות להשתנות.

לטענתו של פנחס נסיך,יש לנטוע עצי פרי בצידי הדרכים , בניגוד לרעיון נטיעת העצים לנתינת צל ומחסה ,רעיונו ללהפנות את המשאבים והרעיון ,לנטיעת עצי הפרי ,על מנת לספק פירות בחינם לעניי ארץ ישראל בתקופת הצנע, ובמיוחד ליד מחנות של עולים שהוקמו בארץ, עוד מוסיף לרעיונו פנחס נסיך ,שיש למסור את אחזקת עצי הפרי לידי משרד החקלאות.

אגדת "גן המושל בירושלים"

ההתלהבות מהקמת אגודת האילנות בארץ ישראל ,השפיעה  על הנציב העליון סר ג'ון  צ'נסלור שעמד בראשה,גרמה לו להחליט במאי 1929, להקים גן שיקרא "גן המושל בירושלים" ,הגן המרכזי הגדול באזור רחוב כורש של היום ,שאמור היה להיות מוקם בעזרת ראש העיר החדש ראג'וב ביי ,לראשות העירייה בירושלים .

כך לפחות הצהיר הנבחר בטרם נבחר,אך התוצאה הייתה שלאחר בחירתו נשכחה ההבטחה,לא חסכו עיתוני ירושלים בכתבותיהם להזכיר לראש העיר החדש שנבחר גם בקולות תושבי ירושלים היהודיים,לקיים את הבטחתו ,הגדיל לעשור איתמר בן אבי בהצקותיו בנושא.

בייאושם פנו העיתונאים  לכנסייה הארמנית, בכדי לסייע לקבל מהם חלק מהאדמה שבאזור רחוב כורש בחינם ,על מנת להקים עליה,את  הגן המרכזי בירושלים, בפנייה זאת בקשו מראשי הכנסייה הארמנית ,שאדמה זאת הייתה בבעלותם,לוותר על חלקה לטובת הקמת הגן המרכזי.

להצעה זאת הוסיפו העיתונאים כי הגן יקרא אולי גן אררט ,לזכר ההר המפורסם שלמרגלותיו התקיימה קהילה ארמנית גדולה ולזכרם של הנופלים בטבח הארמני,על מנת ליצור אחוות עמים בין הציבור בירושלים לבין העדה הארמנית.

למרות שהכנסייה הארמנית מילאה את פייה במים ולא השיבה להצעה ,עמד הנציב העליון סר ג'ון  צ'נסלור והצהיר כי ינסה לעזור לרעיון הקמת הגן,אך משבוששה העשייה,קמו אנשי העיתונות לנציב הבריטי ,שאולי כדאי שייקח פטרונות כשם שנתן לאגודת האילנות ,זמן קצר לפני זה,עוד הוסיפו שאולי רעיית הנציב,תיתן חסות על הקמת הגן ,ותעמוד בראש וועדת הקמה שתקום להקמת גן המושל,אך כמו שנאמר הכלבים נבחו והשיירה עוברת.


 
 
 
בניית אתרים - שרקור