דף הבית   מפת אתר   צור קשר
 
 
 
 
 

מנזר בית ג'מאל לנזירים

 

מנזר ממוקם לצד הדרך בין בית שמש לבין צומת האלה,לאחר שעוברים את בית שמש, וממשיכים עוד כשני קילומטרים עד לשילוט המפנה לבית גמאל מנזר נמצא מצד שמאל של הכביש.

ביקור ללא תשלום

טלפון 02-9917671 - 02-9918931 פתוח בימים  ב- ש 8:30 - 11:30 ו 15:30 - 16:30 סגור יום ראשון.

 

המנזר הקתולי האיטלקי,של המסדר הסלזיאני ,שהוקם בשנת 1881 לאחר שאדמתו נרכשה בשנת 1860 מידי תושבי האזור הערביים,הממוקם בראש  גבעה מיוערת,לדעת החוקרים, נבנה המנזר על שרידי כנסייה ביזנטית, כהוקרה לקדוש סטפאנוס הנחשב לנוצרי הראשון שמת על קידוש דתו,לדעת חוקרים פרוש שמו של המקום בית גמאל הוא בית היופי, ואולי נובע משמו של רבן גמליאל .

    מתחם מנזר בית ג'מאל כולל :מבנה מנזר הגברים,מנזר הנשים,וכנסיית סטפנוס הקדוש שנבנתה השנת 1930 ,(סטפיאן) שנחשב לנוצרי הראשון שסוקל למוות משום אמונתו בתורתו של ישו,במנזר הקימו הנזירים האיטלקיים בית ספר לחקלאות שבו לימדו את ילדי הפלאחים את תורת החקלאות על מנת שיוכלו לחזור לכפריהם ולפתח חקלאות מודרנית ,כמו כן למדו הנערים לסקל ולהכין חלקות לגידולים חקלאים,שימוש בחומרי הדברה ודישון על מנת להעלאות את כמות היבול.

 

בסוף שנת 1954 ערכו הנשיא שז"ר ורעייתו רחל ינאית וסגן שר הדתות ורהפטיג ,ביקור במנזר שבראשון האב סבירדון ובבית הספר החקלאי הצמוד למנזר ,בראשות מנהלו הנזיר דין ג'ואני, בית הספר שהוקם לילדי הפלאחים באזור,את המנזר ביקרה רחל ינאית לראשונה,בעת שערכה סיור ברגל ,עם ידידיה בני העלייה השנייה, תלמידי בית הספר לאומנות בצלאל,בתחילת המאה העשרים .

 

מעט היסטוריה למנזר בית ג'מאל

 

אב המנזר ומנהל בית הספר החקלאי הקתולי בשנת 1929 היה האב סאשיטי ,שחבר לאנשי ארץ ישראל בתקופת המנדט ,על מנת לייסד את הארגון שנקרא "אנשי האילנות" שעיקרו ליצור קרן שתאסוף כספים על מנת לייער את ארץ ישראל לאחר נזקי השלטון העותומאני בכריתת עצים להכנת פחם להנעת קטרי הרכבות העותומאניות.  

 

ארגון אנשי האילנות נוסד בידי בקר ששימש כמנהל מחלקת החקלאות בארץ ישראל מטעם שלטונות המנדט, מטרתו הייתה לנטוע עצים בארץ ישראל,חברי האגודה שילמו דמי חבר בסך 550 מ"יל לשנה ,בנוסף  התחייבו חברי וועד הנאגודה לאסוף כספים למורת הייעור הן בארץ והן מחוץ לגבולות הארץ.

 

בין חברי הוועד האגודה נמנו :פטרון האגודה שימש הנציב העליון צ'נסלור,מזכיר האגודה הקולונל לוק,סגני מנהל האגודה היו :המופתי הירושלמי ששימש כראש העיר ירושלים,הפטריאך הלטיני,הבישופ האנגלי,מנהל האוניברסיטה העברית,מנהלי המחוזות בארץ ישראל,מנהלי מחלקת החינוך ,מנהלי משרד החקלאות ,מנהלי בתי ספר ומן היהודים נתמנו : י.אטיטנגר,ל.בבלי,ע.חזנוב,רחל ינאית ועוד.

 

במחצית 1938 נמצא אב מנזר בית ג'מאל הרוג בערוץ למרגלות המנזר,אב המנזר נרצח עקב סירובו לשלם שוחד לאנשי הכנופיות הערביות באזור,שלטונות המנדט החלו בחקירת המקרה.  

 

כיום בעת שנכנסים במנהרת הכניסה המקורה ,שבדופנותיה ממוקמות חנויות למכירת יין דבש ושמן , ,כיום נזירי המקום מעבדים שטחים חקלאיים לתצרוכתם ולמכירה המוצרים המוגמרים בחנותם ,כולל מיקבי אפרת ומיקב הכרמיזאן .

 

ניתן לפוש על שספסלי העץ המונחים לאורך קירות המעבר,אך לא תמיד שמשו חנויות אלו למכירת תוצרת המנזר,בשיחה עם זקן הנזירים המעביר הרצאות בכנסיית סטפנוס הקדוש,סיפר לי מאגדות המקום לשרות הרפואי שהוגש לתושבי האזור בידי רופא טמפלרי גרמני.

 

על ספסלי העץ שכיום יושבים עליהם המבקרים, ישבו בעבר פלאחים מהסביבה והמתינו לתורם להיכנס למרפאתו של הרופא הגרמני, שטיפל בהם במכאוביהם ובמחלת המלריה כיוון ששמו התפרסם ועבודתו הייתה נחוצה בקרב תושבי האזור,התעלמו שלטונות המנדט בעת מלחמת העולם השנייה מהיותו נתין אויב ,בעת שאסרו את חבריו הטמפלרים במחנות ושחלקם הגדול גורש,הרופא הגרמני נטש את מרפאתו בתחילת מלחמת השחרור ,כאשר אזור המנזר הפך לעמדות שישבו בהם חברי הכנופיות והצבא המצרי.

 

לקראת סוף שנת 1948 , החליטו בצבא הישראלי שבדרך ,"במבצע ההר "לכבוש את מוצבי המצרים ששלטו באזור,אחד היעדים היה כבוש מנזר בית ג'מאל שישב  על גבעה רמה ,במתחם הציבו המצרים סוללת תותחים שהפגיזה את ההתיישבות היהודית באזור הר טוב, מבצע זה נועד גם לכבוש את הדרך לבסיסם החשוב של המצרים בבית ג'וברין.

 

אמונות הקשורות במסורת למנזר בית ג'מאל

 

על פי המסורת והאמונה הנוצרית המתבססת על חיזיון, שנתגלה לאחד הנזירים שגרו במנזר בתקופה הביזנטית, על פי החיזיון נתגלה לעיני הנזיר שכלל מפגש עם רבן גמליאל ,במפגש זה סיפר רבן גמליאל שהוא ובנו גמליאל השני ,קבורים במרתף מנזר בית ג'מאל, חיזיון זה מצטרף לאמונת הנוצרים כי בית ג'מאל הינו למעשה היישוב גמלא,שבו נקבר הרבן גמליאל הראשון על פי הכתובים ,לאחר ששימש כנשיא הסנהדרין בעקבות סבו הלל הזקן .

   

עוד ממשיכים הנזירים לספר ,כי על פי האמונה הנוצרית,שימש רבן גמליאל כמורהו של השליח פאולוס ,בטרם הפך לנוצרי שנדד בעולם והעביר את תורתו של ישו, במנזר קבור גם הקדוש סטפאנוס  שהיה הנוצרי הראשון שנסקל למוות בשל אמונתו בנצרות ,על פי חזיון מהמאה החמישית של אדם שנקרא לוסיאן ,שעל פי חזיונו התגלו לעיניו עצמותיו של הקדוש הקבורים במנזר בית ג'מאל.

 

מיד לאחר הכניסה בחלקה השמאלי של הרחבה ,ממול למבנה הראשי של המנזר ,ניצב מבנה נוסף ששימש את הנזירים, כפנימייה וכבית ספר לחקלאות ,בעבור נערים יתומים בסוף המאה התשע עשר,בהמשך השתכלל בית הספר ונלמדו בו שיטות חקלאיות מודרניות בענפי החקלאות,בית הספר נסגר בשנות השמונים של המאה העשרים ואחת.

 

בחזית בית הספר ,שקירו האחורי מפריד כיום בין מנזר הגברים למנזר הנשים,ניתן לראות דגם של גת ועקלים ששימשו לדריכת ומעיכת ענבים , במרכז הרחבה וגן המנוחה שבחזית המבנה הראשי ניתן לראות תחנה מטאורולוגית לבנה למדידת משקעים,שהוקמה בתחילת המאה העשרים,למרות שבית הספר נסגר,ממשיכים הנזירים במדידת טמפרטורה,משקעים ומעבירים את הנתונים למכון המטאורולוגי .  

 

כאשר עוקפים בצד ימין את המבנה הראשי שבחזיתו גינה,עוברים הן ברחבת תצפית לכוון העיר בית שמש ,בקומת הממסד של של הקיר צד ,קיים אולם הקונצרטים שבו נערכים מופעים בימי השבת.

 

כאשר ממשיכים לחלקו האחורי של המנזר המשמש למגורי הנזירים,במחציתו קיימים שירותים לנוחיות המבקרים,וכניסה לאגף המגורים האחורי של המנזר.        

 

ממול לחלקו האחורי של מבנה המנזר ממוקמת כנסיית סטפאנוס הקדוש,מבנה בן שלושה חלקים ,מרפסת הכניסה ,אולם התפילה כולל האבסיס בחצי עגול בראש הכנסייה,גגה של הכנסייה מכוסה ברעפים אדומים ,בצידה האחורי של הכנסייה ,נמצאת מרפסת וספסלי אבן למנוחה בעבור המבקרים ובעבור הנזירים בעת קבלת שעורי דת והתכנסות.      

 

בעת הביקור בכנסיית סטפאנוס ניתן לראות ציור קיר גדול ,המספר את סיפורו של הקדוש וסקילתו כעונש בעבור אמונתו,עוד על הקירות והתקרה ציורי קיר ואלמנטים חוזרים כדוגמת ציורי פסיפס בנוסף לציורי הקדושים,אך אין הם באמת אבני פסיפס בציורים,אלה הם ציורים המתחפשים לפסיפס, כאשר מתבוננים על ציורי חלונות הוויטראז ,ניתן לראות את דון בוסקו מייסד המסדר הסלזיאני .  

 

קירות אולם התפילה המחולק לאולם מרכזי ושני אגפים ,מכוסות בציורי קדושים הקישוטים מופיעים גם על תקרת הכנסייה הקשתית,המעברים בין האגפים באולם התפילה נתמכים בעמודים שעליהם קישוטים התומכים בקשתות שמתחת לתקרה הקשתית  ,גם הם מעוטרים באלמנטים קישוטיים ובציורי קדושים כמו בממצאים הארכיאולוגיים של הפסיפס שנמצאו במנזר אמאוס,בשל גובהה הרב של הכנסייה ,קיימים שתי קומות לחלונות הוויטראז הקשתיים הפעורים בקירות המחדירים את האור לכנסייה.  

 

מתחת לכנסייה נמצאת הקריפטה ,דרך מערכת מדרגות צרה,בקריפטה נמצאים על פי האמונה הנוצרית ,קבריהם של רבן גמליאל והקדוש סטפאנוס, הקברים מסומנים בכתובות פסיפס , בקריפטה גם קבורים אבות המנזר .

 

בחפירות שנערכו במנזר ,נתגלו מערות קבורה שחלקם מוערך שנחפרו בסוף המאה ה 18

בחפירות נוספות שנערכו בתחילת המאה העשרים במתחם הכנסייה ,נתגלו שרידי כנסייה מהתקופה הביזנטית ,שעיקרם רצפת פסיפס עם כתובות ביוונית.

 

בחזית מרפסת הכנסייה בעלת שלושת הפתחים הקשתיים ,מוצגים אלמנטים ארכיאולוגיים שנאספו באזור ובחפירות שנעשו בממזר כולל קטעי פסיפסים כמו במנזר אמאוס, מיד שנכנסים לכנסייה נמצאת חנות הכנסייה

 

התיאטרון הנוצרי מוסלמי הערבי בירושלים

 

אפיזודה מעניינת התרחשה בשנת 1966 בעת שחניך בית הספר במנזר בית ג'מאל לשעבר ששמו יוסף אל חייק ,ששימש כפקיד בקונסוליה האיטלקית בירושלים,יוסף החליט להקים תיאטרון ירושלמי ולהציג את ההצגה באולם ימק"א בירושלים המערבית ,ששחקניו הם ערבים נוצרים ומוסלמים ,כאשר תוכן והווי ההצגות ישאב מהחיים במגזר המוסלמי.

 

בעת שהחליט יוסף להיות במאי ללא הכשרה בימתית,אך בכוח רצון עז העלה את ההצגה הראשונה שנקראה שמש היום (שאמס אל נהאר) ,קומדית אוהבים בארמונו של כליף ערבי,ההצגה הועלתה בעזרת עשרים שחקנים מתנדבים (תוך חודשים וחצי של חזרות) מתנדבים שהיו מוכנים לקבל על עצמם ,עול של שחקנים בהצגה ערבית ,בעבור הקהילה הנוצרית מוסלמית הערבית בירושלים וברחבי ארץ ישראל .

 

עיריית ירושלים תרמה כאלף לירות להעלאת המחזה,ואף שיחררה אותם מתשלום מיסים,את בגדיהם תפרו השחקנים בעצמם ,את התפאורה הכין יוסף אל חייק שהיה צייר חובב .

 

יקב בית ג'מאל

על תוויות בקבוקי היין שמיוצרים במנזר בית ג'מאל ,מודבקות תוויות הכתובות בעברית בעבר הדבר קומם את משרד הדתות ,שטען כי היין איננו כשר ושיש במעשה זה ,אפשרות למעשה הונאה כלפי הצבור היהודי בארץ, לכן דרשה מחלקת ההכשר ברבנות בשנות החמישים והשישים , להוסיף את הכתובית שהיין אינו כשר ושהו יוצר במנזר ,מלחמה זאת ביקב המנזר ,נערכה בשנים שקדמו למלחמת ששת הימים.  

כיום בחנות המנזר נמכרים יינות וברנדי שמיוצרים ביקב מנזר כרמיזאן שמעבר לקו הירוק, דבש ושמן ,שתי מנהרות שנחפרו בעבר למרגלות הכנסייה והמנזר ,משמשות כאולמות אכסון לחביות היין מהעץ.


 
 
 
בניית אתרים - שרקור