דף הבית   מפת אתר   צור קשר
 
 
 
 
 

אגדת המרגל פריץ פרנק

 

פריץ פרנק (איש הטבע והריגול) נולד במושבה הגרמנית בירושלים להוריו בעת שהוקמה בשנת 1873, פריץ פרנק היה קרוב משפחתו של מתיאוס פרנק טוחן הקמח, שרכש את אדמות המושבה הגרמנית בזכות כספו של   חתנו שהתכונן לעליה לירושלים ,לרוע מזלו נפטר המחותן בדרך והוא נותר עם חלקות רבות בעמק רפאים,בשלב הזה פנו אליו בני כת הטמפלרים בישראל ורכשו ממנו חלקות רבות.

בית הטוחן מתיאוס פרנק ורעייתו גרטרוד, נבנה באפריל בשנת 1873, הוא היה המבנה הראשון אשר הוקם בשכונת רפאים , לאחר רכישת האדמות מידי בעליה,שהי תושב הישוב הערבי בית צפפא ,הרכישה בוצעה בשנת 1872 בסכום העצום של גרוש וחצי לדונם, בעבור דונם.

קבוצת הטמפלרים שהקימה את המושבה הגרמנית בירושלים בשנת 1873,המושבה נבנתה בידי קבוצה שמנתה כשלוש מאות מתיישבים,שהתיישבה   על אדמות שנרכשו מידי הכנסייה היוונית ומתושב ערבי שנקרא עמוס בעל אדמות מהכפר בית צפפא ,רחובה הראשי של השכונה נקרא עמק רפאים ,מהמלה "רפאים" המוזכרת בספר התנ"ך, כיוון שרחובה הראשי של השכונה הוליך לכוון הכפר הערבי בית צפפא , שממנו נרכשו האדמות להקמתו ,לאחר מלחמת העולם השנייה הסבו הבריטים את שם הרחוב לדרך בית צפפא.


הטמפלרי מתיאוס פרנק , רכש בעבור ההתיישבות בעמק רפאים שטחי קרקע, הוא אף היה המתיישב הראשון שבנה את ביתו בשנת 1873 בשכונה (רחוב עמק רפאים 6 ) רכישת הקרקעות בירושלים לבניית השכונה נתן את הדחיפה לוועד הטמפלרים להתכנס ולהחליט להקים בירושלים את המרכז הרוחני של התנועה.

לאחר שפריץ פרנק בגר בתום לימודיו בבית הספר במושבה הגרמנית ,שבה שימש גם כמורה לטבע וצמחיית ארץ ישראל ,עבר פריץ להתגורר במושבה וילהלמה לאחר שהוקמה בשנת 1902 עם אמו שהתאלמנה ונישאה מחדש למנהיג המושבה וילהלמה קארל הפר ,אמו של פריץ פרנק ניהלה את בית המרזח במושבה .

כאשר פרצה מלחמת העולם השנייה ,התגייסו חלק מתושבים הטמפלרים לצבא הגרמני גם פריץ פרנק התגייס ושימש יועץ ואיש מודיעין מטעם הצבא הגרמני בצבא העותומאני,למרות שפריץ היה כבר בן 40 שנה,תפקידו היה יעוץ מודיעיני וסיור במציאת תווי דרך ובורות מים לקראת הלחימה העתידית באזור סיני, משום רצונם של התורכים לכבוש  את תעלת סואץ (ניסיון שנכשל) .

כאשר נסוגו הכוחות העותומאניים מחצי האי סיני,הושאר פריץ פרנק בשטח ושימש כאיש מודיעין וחבלה במרחבי האי סיני,הצבא הבריטי שהיה מודע לפעילותו ,הדריך את חייליו להיזהר מפני פעולות חבלה ומיקוש שעשה ביחד עם בדואים שגייס למשימה בתמורה לתשלום שוחד.

סיפור ידוע הוא מתקפת הארבה על ארץ ישראל בעיצומה של מלחמת העולם הראשונה בשנת 1915,שבה רכש קרוב משפחתו מתיאוס פרנק (מעדותו של סבא אליעזר ליפא ליפמן (שרייבר ) שהיה המנהל ולאחר זאת שותפם של משפחת פרנק בתחנת הקמח).

על פי העדות יצאו נציגי משפחת מתיאוס ,ניקולס שמיט בלוית פריץ פרנק (איש החקלאות) לעבר הירדן על מנת לרכוש יבולי חיטה על מנת לספק מזון למושבות שנקלעו למתקפת הארבה ויבולם הושחת, החיטה אוכסנה במרתף בבית שמידט ובטחנת הקמח שבבית פרנק, וממנה הוכן לחם שחולק בהקצבה לתושבי המושבה.

כאשר תמה מלחמת העולם הראשונה ובעת שהטמפלרים המגורשים הורשו לחזור לבתיהם במושבות ,הורשה פריץ פרנק לחזור רק בשנת 1927 (בעקבות פעילותו כנגד הצבא הבריטי במלחמה) והתיישב במושבה וילהלמה.

כאשר שב פריץ פרנק מהגלות,לאחר שהייה בגרמניה,שם למד והשתלם בהנדסה החל לעבוד כיועץ ומהנדס במושבה שרונה,ועבד כמהנדס לחיזוק המכון האוונגליסטי שהיה ממוקם במתחם אוגוסטה ויקטוריה בהר הצופים בירושלים.

בעת שעבד במכון ,ארעה רעידת האדמה הגדולה בארץ ישראל בשנת 1927,לאחריה נשלח בידי המכון לביצוע סקר ומחקר בשבר הסורי אפריקאני באזור הערבה וים המלח על מנת להבין את תזוזות הקרקע בניסיון להתכונן לעתיד,במחקריו באזור חקר גם את נושא המים והגידולים החקלאיים באזור.

להשלמת מחקרו על האזור הצחיח והאפשרות לגדל בו גידולים חקלאיים ,עבר פריץ פרנק להתגורר בגפו שנתיים באזור עין גדי בשנות השלושים למשך מספר שנים ,שם גם חקר ופרסם מספר מחקרים מדעיים הדנים ,בהשקיית גידולים חקלאיים באזור ים המלח וערבה בתקופות קדומות,במהלך עבודת המחקר נהג לשוט בים המלח בסירת עץ ממונעת שהביא עמו.

פריץ פרנק גידל בחוותו שחכר מהבדויים באזור באזור עין גדי,ירקות שונים,כרם ענבים,שקדים,את הגידולים שגידל והצליח לשמור אחרי פשיטות הגניבה של ערביי האזור,הוביל לשווקיי ירושלים ומכר את התוצרת במחיר גבוה.

אך אידיאל הגידולים והרצון להמשיך להתגורר ולגדל גידולים באזור עין גדי פסק לאחר שחורף קשה גרם לקיפאון הגידולים ולהשמדתם ,בנוסף למעשי השוד של שכניו הבדואים,אז נטש פריץ פרנק את האזור ועבר להתגורר בבית ששכר בהר הזיתים בירושלים.

בעת מחקריו בערבה ובאזור עין גדי כתב פריץ פרנק כי לדעתו מצא מרבץ של אורניום באזור,מסמך זה נמצא בארכיון המדינה מאז שנת 1969,הוא גם גילה וחקר שתי מחנות להתכת נחושת אחד מצפון הישוב איילות והשני מצפון לישוב באר אורה ,זאת לאחר שעזב את חוותו החקלאית עין גדי בשנת 1933.

במחצית שנות השלושים כאשר היה כבר למעלה משישים שנה ,החליט לבוא בברית הנישואים עם אוטלי בביתו אשר בהר הזיתים,כאשר נעצרו הטמפלרים בארץ ישראל הוא נעצר והוגלה לגרמניה בתום המלחמה.



 
 
 
בניית אתרים - שרקור