דף הבית   מפת אתר   צור קשר
 
 
 
 
 

האחים ואגנר (Gebruder Wagner)

 

סיפורו של גוטהילף בן למשפחת וגנר שנולד בגרמניה בשנת 1887 ,מתחיל בעת עליית משפחתו לארץ במסגרת עליית הטמפלרים לארץ ישראל,אביו של גוטהילף התיישב במושבה יפו שם הקים את מפעלו הראשון ליציקות ושימש יבואן למכונות כבדות ובעיקר למנועים כנציג חברת דויטש הגרמנית, בשנת 1902 הצטרפה המשפחה ובנתה את ביתם במושבה וולהלמה החדשה ,בנוסף לביתם במושבה הקימו בני המשפחה את מפעל יציקת הברזל בן שלוש הקומות ,שנקרא "האחים ואגנר ליציקות",ברחוב אילת 61 לאחר מלחמת השחרור שימש המקום כבית החרושת נחושתן.             

מנועי הקורסין ובהמשך המזוט והבנזין שהמשפחה ייבאה מגרמניה, שימשו בעיקר לשאיבת מים ,מבארות שנחפרו ברחבי ארץ ישראל ובמושבות הטמפלרים גם כן,מפעל היציקות של המשפחה שימש הן למטרות אזרחיות והן למטרות השלטון העותומאני לאספקת ציוד צבאי,חשיבותו של המפעל בעת מלחמת העולם הראשונה, ביצור צבאי עבור הצבא העותומאני ,משכה את תשומת לבם של כוחות הברית ,ולכן יזמו הפצצה של המפעל מאונייה מהים בשנת 1916.    

בני משפחת וואגנר ,נעצרו בעת שהבריטים כבשו את הארץ והוגלו למצרים כיתר בני המושבות הטמפלריות בארץ ישראל,עד אשר הורשו לחזור לארץ ישראל בשנת 1920,אז החלו לנהל את מפעל המשפחה הבן גוטלהילף ואחיו אדולוף וג'יאורג ,משפחתו של גוטלהילף וואגנר הקימו את ביתם בגל השלישי במושבה שרונה,גוטלהילף   החל בפעילות ציבורית ובמהרה מונה כראש מועצת המושבה שרונה והמשך כאשר הבריטים איחדו את המושבות ביפו ושרונה למועצה משותפת הוא נתמנה לעמוד בראשה כראש המועצה .


כאשר נערך מפקד העובדים במפעלי התעשייה בשנת 1926 בידי אנשי ההסתדרות ,מנע גוטהילף את כניסת הסוקרים למפעל היציקה שלו , בשנת 1929 כאשר התקיימה תערוכת תוצרת הארץ ,השתתף המפעל בתצוגות תוצרתו ,על מנת להציג את החידושים בענף המתכת בזכות המיכון החדיש שהובא לארץ ישראל,כמו משאבות מים ומשאבות הידראוליות,מערבלים ומכבשים לבתי בד ליצור שמן ,עוד הציג גוטלהילף אוטומובילים (מכוניות) ששימש כיבואן שלהם,המפעל היה גאה במאה ושבעים עובדיו שרובם ערבים וחלקם גרמנים ויהודים.

בתחילת עליית הרעיון הנאצי במולדת בגרמניה בשנות השלושים ,אימצה המשפחה את הרעיון והצטרפו למפלגה הנאצית בארץ ישראל ,בהזדהותם לרעיון ולעליית השלטון הנאצי בארץ ישראל,נהייה זאת הביאה את גוטלהילף לקבל את תעודות המפלגה הנאצית ולשמש כראש התנועה בארץ ישראל ולרעיון זה ,צרף אליו את עובדיו במפעל היציקה להרשם ולקבל את תעודת המפלגה הנאצית.

כהיותו חבר בתנועה הנאצית ובשנאתו ליהודים,הצטרף לסייע לתנועת המרד הערבי בשנים 1936-9 בעזרה כספית וביצור נשק וציוד כספי עבורם במפעל היציקה המשפחתית שלו,כאשר השתלט היטלר ואנשיו על גרמניה, נקראו בני המושבה להצטרף לצבא הגרמני שעמד בפתח מלחמת העולם השנייה ,משפחת גוטלהילף שלחה את שני בניה להתגייס לצבא הגרמני במולדת.

השלטון הבריטי החליט בשלב הראשון לכלוא את אנשי המושבות הטמפלריות כדין אנשי אויב ,המושבה שרונה הוקפה בגדר תיל והפכה למחנה מעצר ,בהמשך הוגלו בני המושבה לאוסטרליה ,פרט לקבוצה של כעשרים תושבים שנועדו לשמר ולשמור על הרכוש החקלאי (הפרדסים) ומשק החיי של המושבות שרונה ווילהלמה .

משפחת גוטלהילף וואגנר (משום ששימש כראש המועצה הטמפלרית יפו שרונה ),נכללו בנשארים בארץ ישראל,למרות מעמדו ,נאלצה המשפחה לסגור את מפעל היציקה באפריל 1940,את המפעל החלו לנהל אנשי עבודה יהודיים והמפעל שינה את שמו לחברה ההנדסית האגדות מספרות כי בשנת 1944 עקב קשיים בתפעול המפעל תחת הידיים היהודיות,פוטרו כעשרים פועלים ,אלו התאגדו לתביעה משפטית בפני הממונה על העבודה בשלטון המנדטורי ,על מנת שישולם להם שכר בעבור השעות הנוספות שעבדו ולא קבלו שכר בעבורם.

בתום מלחמת העולם השנייה ולאחר חתימת הסכם הכניעה של גרמניה,ריככו השלטונות הבריטים בארץ ישראל את יחסם כלפי הטמפלרים הנותרים שנשארו לשמור על הרכוש , כיוון שהם חדלו להיות אויבים .

כיוון שהשלטון המנדטורי החל להתייחס בסלחנות מסוימת כלפי הטמפלרים ,החלו הנשארים הטמפלרים בארץ ישראל להציג דרישות כלפי השלטונות להטבת תנאיהם ובעיקר לאפשר להם לצאת ולעבד את החלקות החקלאיות שלהם וניהול עסקיהם ,יציאה זאת מתחומי מחנה המעצר בשרונה של הטמפלרים לוותה בשמירה צמודה של חיילים או שוטרים בריטים מהיותם עדיין עצורים,אך בפועל ניתן ליווי זה, להגנת הטמפלרים מפני פעולות נקם של היהודים בארץ ישראל לאור הזוועות וההשמדה של העם היהודי ,אשר אחיהם עברו בתקופת המלחמה בגרמניה ובארצות השכנות.

בתפקידו כראש המועצה הטמפלרית של יפו ושרונה,בעת שהחלה ההפשרה בתנאי מעצרם של הטמפלרים שנותרו בשרונה ,החל לדרוש גוטלהילף הקלות שונות בעבור אנשיו,כמו החלפת הנוטרים היהודים במחנה המעצר בשרונה בחיילים בריטים,רשות ליציאה ממחנה שרונה לעבודתם ועוד.

מובן שהתנהגותו השחצנית ועברו הנאצי של גוטלהילף ,משכה את תשומת לבם ושנאתם של תנועות המחתרת בארץ ישראל ,ניתנה החלטה להרגו ,על מנת שמותו ישמש אות אזהרה ליתר חברי התנועה הטמפלרית בארץ ישראל ,שאינם רצויים יותר במדינת היהודים לכשתקום .

בתחילת חודש מרץ בשנת 1946 , בוצעה פעולת חיסולו של גוטלהילף וואגנר בעת שנע במכוניתו מחוץ לתחומי מחנה המעצר בשרונה,רדיו המחתרות פרסם הודעה לסיבות הרצח למרות ניסיונות שלטונות המנדט למציאת המתנקשים ,לא עלה בידם לחשוף את זהותם.

האגדות לסיבות רציחתו של גוטלהילף טוענות,כי הבריטים בהתנגדותם ליהודים בעקבות ההתנגדות המזוינת של המחתרות כנגדם , ונטייתם לכוון הצבור הערבי בארץ ישראל,גרמה להם לרצות לשחרר את הטמפלרים העצורים בארץ ישראל ולאפשר את חזרתם של הטמפלרים שהוגלו ,בכדי למנוע הפקעת רכושם .

החלטות אלו גרמו להחלטה להרוג את ראש הנאצים ונציגם של הטמפלרים ,במיוחד על רקע התנגדותו למכור אדמות שהיו רכוש הטמפלרים לידיים יהודיות ,על מנת למנוע התפתחות והרחבה של ישובים יהודיים בארץ ישראל,התנגדותו זאת ליהודים ולרעיון הציוני ,גרמה להחלטה להורגו ,על מנת שיהווה סמל לאי רצונם של היהודים בארץ ישראל לראותם בקרבנו.



 
 
 
בניית אתרים - שרקור