דף הבית   מפת אתר   צור קשר
 
 
 
 
 

גידול ענף התרנגולות והברווזים במושבה הגרמנית הטמפלרית

 

לצד בתי התושבים במושבות הטמפלריות הוקמו משקי עזר לתצרוכת בני הבית ושווקי הסביבה ,דרך גידול ענף התרנגולות על פי אפיונים לגידולם שהובאו מהמולדת גרמניה על מנת לשפר את טיב הבשר וכמות הטלת הביצים למאכל ורביה,כול זאת במסגרת משק חקלאי סגור המספק את תצרוכתו מהגידול ולא מרכישה.

ברור היה לחקלאים הטמפלרים ,כי יש להתאים ולאקלם זנים ,שיוכלו לעמוד בתנאי ארץ ישראל,לכן בתחילת הדרך החלו החקלאים לגדל אפרוחים ופרגיות צעירים שרכשו מהפלאחים המקומיים,במבחן התוצאה נתברר כי זני התרנגולות המקומיים אינם מעלים בשר על גופם ,בשרם יבש מחוסר שומן וכמות הביצים שהטילו עופות אלו היה דל.

המתיישבים הטמפלרים מיהרו לייבא אפרוחים ופרגיות מהמולדת ,אך זנים אלו לא הסתגלו לתנאי מזג האוויר החם בארץ ישראל,אי לכך הבינו החקלאים במושבות כי יש לפתור את הבעיה בשני מישורים : במישור הראשון יש לשנות את תנאי הגידול לגידול ושיטות מבוקרות שנלמדו מרחבי העולם,שבהם יש לבנות כלובי גידול והטלה ומדגרה על מנת לגדל את העופות בתנאים משופרים ובל נשכח את גידולי הירק להאבסה במטרה לשפר את טעמם של הבשר והביצים.


הדבר השני לייבא זנים של עופות ממדינות בעלות מזג אוויר דומה באירופה לערוך הכלאות ולהתאימם לדרישות טעמם של בני המושבה והתושבים האירופאים בארץ ישראל , הכלאות אלו נועדו לגדל עופות בעלות מבנה שומני יותר בניגוד לזנים הגרומים של המשק הערבי,בד בבד להגדיל את תפוקת הביצים לרבייה ואכילה.

כלובי העופות עם תאי הגידול שנבנו הונחו תחת עלוות עצים ,על מנת להצל על מנת להצל ולקרר את העופות מהשמש המקפדת,ההכלאות נעשו בפיקוח ורישום מדויק ,על מנת למצוא את הזנים הראויים לגידול ,כאשר בקו הסיום היה הרצון להתפרנס מגידולים אלו. מעבר לתצרוכת הפנימית שלהם.

ענף האווזים והברווזים שהובאו מהמולדת בעיקר,צמח וגדל ללהקות גדולות שממנו הפיקו תעשייה של נוצות לתעשיית הכריות והשמיכות,ביצים למאכל והעיקר לצרכי מאכל הבשר, להקות אווזים אלו ,שגודלו בגדרות והוזנו בירק שגודל עבורם ועבור משק החלב,עלו ושגשגו והביקוש בתוך המושבות עלה וצמח, תושבים אירופאים שהיו רגילים למזון שונה מהפיתה והזעתר ,נהרו למושבות על מנת לצרוך את העופות כמזון שהיו רגילים אליו מביתם באירופה.



 
 
 
בניית אתרים - שרקור