דף הבית   מפת אתר   צור קשר
 
 
 
 
 

שרונה בית הספר החדש של המושבה שנחנך בשנת 1931 (מילים לזכרו והאגדות)

 

תודה למשפחת פרופסור פרייזר בעזרה לכתיבת של חלק מהמאמר.

האגדות טוענות שבשנת 1929 החלו שיתופי פעולה ארוגניים ומוניציפאליים בין המושבות של יפו ושרונה,שלוותה בפריחה כלכלית של החקלאות והמסחר,רווחה שהביאה את שתי המושבות לשנס מותניים ולבנות בית ספר חדש יסודי ותיכון במימון של ממשלת גרמניה במקום בית הספר היסודי שהתקיים בבית העם הישן עד שנת 1930.

טקס הנחת אבן הפינה לבית הספר החדש נערך במחצית שנת 1930,תכנון המבנה נמסר לידיו של תאו בנו של הוגו וילנד, היה בנו העשירי מאשתו השנייה מריה,בטקס ההנחה נאמו בכירי המועצה הטמפלרית ,הסוחר הנודע גוטהילף וגנר .

את המבנה המקורי תכנן הוגו ויילנד כמבנה בן שלוש קומות בצורת האות העברית ריש,שני האגפים יצרו התאמה סימטרית ,בחיבור האגפים כלפי חוץ ,יצר האדריכל את הכניסה והמבואה למבנה , באולם הכניסה תוכנן פרוזדור עם דלת כניסה שהוליך לחדר המנהל,בקיר הפרוזדור הוטמע גוש השיש שמאחוריו הוטמן גליל הברכות לאבן הפינה של המבנה,לפרוזדור הזה הייתה כניסה נוספת בקיר החזית ושורת מדרגות לכניסה הפרטית לפרוזדור חדר המנהל.


לאחר הקמת בית החולים ליולדות במבנה בית הספר החדש הטמפלרי,נוצרו ביקושים לחדרי רפואה נוספים כתוצאה מגידול מספרם של תושבי תל אביב והסביבה,החליטה ההנהלה ומשרד הבריאות,כי יש לבנות ,להוסיף ולהרחיב אגפים ישנים ,למבנה המקורי נוספו מבנים בעלי שתי קומות חלק מהתוספת הזאת חסמה את הכניסה בחזית המבנה לפרוזדור ההנהלה.

(מפעלו של הוגו ווילנד ליצור מרצפות ואלמנטים לצרכי בניית מבנים,תחילת דרכו כיבואן של מלט ממפעלים בגרמניה,ובהמשכו בשנות העשרים כאשר התקין מכונות ומכונת דחיסה   ליצור בתבניות מרצפות ,רעפי מלט ורכיבים יצוקים לבנייה מתועשת, כמו משקופים,צינורות למערכות הולכת מים וביוב).

תוכניות הלימודים הותאמו לרוח הקדמה שנשבה בעולם ובארץ,אך גם נלמדו בבבית הספר מקצועות קלאסיים ,במוסד נלמדו : פיזיקה,מתמטיקה,גיאוגרפיה,מסחר,תנך ודת ברמה גבוהה, גיאוגרפיה,התעמלות ברמה גבוה,טבע ,ושפות כמו אנגלית צרפתית,ערבית וגרמנית עוד נלמדו היסטוריה גרמנית,יוונית ורומית, הבנות למדו גם משק בית,תפירה וגידולי ירקות.

הלימודים בבית הספר נוהלו ביד רמה ובקשיחות ייקית טיפוסית ברוח המולדת,עונשי הלקאה סטירות באו להכניס את כולם ובמיוחד את הסוררים לתלם הלימוד והציות למבוגרים ,כאשר החלה לנשב רוח הרעיון הנאצי במולדת הגרמנית,מיד החלה הקניית התורה החדשה בקרב צעירי המושבה,

ניתן הדגש לרוח החינוך הספורטיבי והדגשת הכושר הגופני והחוסן כמו המולדת ,החלו להתקיים פעילויות ספורטיביות במפגני ספורט ומחנות קיץ לצעירים,בשלוב הטמעת הרעיון והאידיאלים כמו בתנועות הנוער בגרמניה, בתקופה זאת החלו הכינוסים ברוח האהדה לרעיון הנאצי,תוך שימוש בהצדעות,הנפת דגלים והשמעת שירים נאצים מהמולדת,

בית הספר החדש פעל במשך תשע שנים ,עד שנסגר בשנים 1940-1 ,בעקבות המעצר והגרוש,בטרם גורשו הספיקו צעירים רבים ובוגרים לחזור לגרמניה ולשרת בצבא הגרמני למבנה שננטש הוכנסה מפקדה של הצבא הבריטי וחלק מחדריו שימשו את הנוטרים היהודים תחת פיקוד בריטי ,ששמרו על מחנה המעצר שרונה.

כיוון שבסמוך לבית הספר החדש ,הוקמה מפקדת המשטרה הניידת הבריטית,שפעלה כנגד הישוב היהודי הוחלט במה שאנו מכנים ליל המשטרות ,שבו הותקפו ארבע מפקדות ומשטרות של הממשל הבריטי, נקבע כי את מפקדת המשטרה הניידת בשרונה יתקפו כוח של ההגנה,ההתקפה נחלה הצלחה חלקית אך נהרגו בה ארבעה מחיילי הכוח התוקף,שגוויותיהם הושארו בשטח ,לאחר שנמסרו המתים לידי הקהילה היהודית ,נערכה להרוגים הלוויה המונית בתל אביב, על שמם קרוי רחוב הארבעה המסמן את גבול שטחה של שרונה.

ספור ההמשך לבית החולים ליולדות בקריה

לאחר קבלת המבנה בשלהי מלחמת השחרור לידי ארגון ההגנה ,התמקמו במבנה מפקדות של צה"ל,המבנה נמסר לידי עיריית תל אביב בעלת הנכסים ,על מנת להקים בשטחו בית חולים,שנפתח בשנת 1951,כמחלקת יולדות שהועברה מבית החולים הדסה הישן בתל אביב (בית החולים ליולדות בקריה) בניהולו של פרופסור אשרמן.

בשנות החמישים גברה העלייה והעיר תל אביב התרחבה ,כתוצאה מגידול במספר תושביה,במצב זה הוחלט בבית החולים, להוסיף מרפאות טיפולים נוספות כמו : מכון רנטגן,מעבדות,ארכיב ובנק דם,חדרי ניתוח,מחלקת פגים ואגף מנהלה,בית החולים שימש את תושבי תל אביב והערים הסמוכות.

עקב גידול באוכלוסיית הנולדים החלו להתפתח מחלקות ילודה בבית חולים נוספים בתל אביב ויפו :אסותא,שיב"א ,בלינסון וצהלון ביפו,אגף הילודה בבית החולים התרחב ,בשנות השבעים הוחלף שמו של בית החולים לשמו של יוסף סרלין שהיה שר הבריאות ונפטר באותה תקופה.

בית החולים בשל תנאיו הפיזיים הקשים התפנה לבית החולים ליס החדש במחצית 1997,המבנה נשאר נטוש עד שנת 2002 ,המבנים שעל השטח הושטחו ונעלמו לעד,על חורבות בית הספר הטמפלרי ובית היולדות הקריה ,הוקם מגדל המפקדה הנקרא מצפה המכיל את מפקדות הצהליות הראשיות ומשרד ראש הממשלה, על הגג נבנה מנחת הליקופטרים ,כתוצאה מהבנייה החדשה נמחקו גם מבנים שהיו ברחוב עין דור הסמוך שבעבר שימש כעורק מעבר בין רחוב עין דור לרחוב קפלן.

אגדת מציאת הגניזה של טקס אבן הפינה לבית הספר החדש בשרונה יוני 1930

חלק מדברים שנתגלו בשרונה מקורו בשינויים וחפירה להרחבת מבנים או שיקומם במושבה שרונה,אגדה זאת למציאת מגילת היסוד להקמת בית הספר החדש מתחת לאבן הפינה ,שהוטמנה בשנות השלושים .

בשנות החמישים בעת שמבנה בית הספר הטמפלרי החדש בשרונה,הפך להיות בית חולים ליולדות הקריה,האגדה מתחילה בפרוזדור שהוביל למשרד מנהל מחלקת היולדות שהחל באולם הכניסה לבית החולים,בפרוזדור לחדר המנהל הוצב ארון גדול לטפסים שהוצב בתקופת היותו בית חולים,ארון שהפריע את המעבר בחיי היום יום.

כיוון שכך פנה פרופסור פרייזר שהיה באותה העת מנהל בית היולדות ,לבדוק מה מאוחסן בארון המפריע ,לאחר בדיקה הסתבר כי בארון נמצאו מסמכים ריקים חסרי ערך, המנהל שפייזר נתן הוראה לסלק את הארון,שניצב לאורך הקיר אך לא חובר אליו.

כשסולק הארון נתגלה מאחוריו לוח שיש בולט תלוי על הקיר,מבקרים בשעות השעמום נהגו לצייר ציורים וכתובות על גבי לוח השיש,בייאושו מהמלחמה במשחיתים,נתן המנהל פקודה לתחזוקה להסיר את לוח השיש מהקיר,כאשר החלו לנסות להסיר את לוח השיש ,נתברר כי בקיר שקוע גוש שיש שעוביו קרוב לחצי מטר .

עמל רב הושקע בפעולה לסלק את גוש השיש מהקיר ,כשהוצא הגוש נתגלה מאחוריו צינור שהונח על תעלה ,בתוכו בצבץ גוף גלילי מאבץ אטום,כאשר נפתח הגליל נתגלה בתוכו לוח נחושת מגולגל שעליו נכתב בכתב גותי ,כעשרה העתקי התוכניות המקוריות שתוכננו בידיו של תאו בנו של הוגו וילנד.

בנוסף נמצאו בתוף הגליל גם מטבעות מתקופת המנדט שיוצרו בסוף שנות העשרים,המטבעות הארץ ישראליות המנדטוריות הראשונות שנוצקו בארץ ישראל,המטבעות נשתמרו כחדשים בזכות עטיפתם בנייר שהוטבל בפרפין.

הממצאים שנמצאו בתוך גליל האבץ האטום שבאבן הפינה,הוכנסו למסגרת ונתלו כתמונה בחדר ההנהלה בבית החולים,מתוך עשר התוכניות המקוריות שנמצאו אף הם בגליל ,נעלמו שמונה ושתים נותרו לזיכרון.

פינה משעשעת באגדה המשפחתית של משפחת פרייזר ,גלומה במסמך שצאצאי פרופסור פייזר,מציגים ,כתעודת הלידה שניתנה בידי קונסול גרמניה בארץ ישראל, שמקום מושבו היה בבית הקונסול ביפו, של הפרופסור פייזר שנולד בשנת 1931 ,וכעבור חמישים שנה מונה למנהל בית החולים ליולדות בקריה.



 
 
 
בניית אתרים - שרקור