דף הבית   מפת אתר   צור קשר
 
 
 
 
 

תחילתה של המושבה האמריקאנית ביפו

 

סיפורם של המתיישבים האמריקאנים ,מתחיל בשנת 1865 ,כשנה  לפני שקבוצת הנוצרים המורמונים ,הגיעו לישראל לצרכי עלייה,מייסד הכת גורג אדמס וחברו אייב מקנזי ערכו סיור מקדים בישראל , בעת הביקור בחלקה הצפוני של העיר יפו מצא חן בעיניהם פרדס שהיה מחוץ לחומות, אדמס פנה ליהודי מומר הרמן לוונטל שהיה בדרכו למינוי כקונסול אמריקה בישראל , פנייה זאת הייתה לרכוש דרכו את הפרדס על מנת שיוכל להביא את הקבוצה להתיישבות, הכסף נמסר ואדמס הפליג להביא את מאמיניו.

בהגעת ספינת המפרש נלי ציפין בשנת 1866 לאחר מלחמת האזרחים האמריקאנית ,שעל סיפונה הפליגו קרוב למאה שישים נוצרים מורמונים בני כנסיית המשיח ,אוהבי ארץ ישראל ממדינת מיין בארצות הברית, בראש במאמינים ניצב יוזם וסוחף הרעיון להתיישב בארץ ישראל היה ראש קהילת משיח גורג אדמס .

על גבי הספינה הועמסו ציודים וחומרים שלדעתו יהיו נחוצים להגשמת ההתיישבות בישראל,הציוד כלל צריפי עץ חלקם בני שתי קומות, מבני צבור , ציוד חקלאי וזרעים, ציוד רפואי , בין המתיישבים היו בעלי מקצועות חופשיים, מורים ובעלי מלאכה .


כאשר הגיעה הספינה לנמל יפו , קידם המומר היהודי הרמן לוונטל  את פניו של אדמס ובפיו בשורה קשה , שכיוון שהשלטון התורכי אסר למכור אדמות מחוץ לחומות העיר לתושבים שאינם מוסלמים , לא הצליח לקבל את הרישיון לרישום הקרקע על שמם של בני הכת,אדמס שהבעיה הונחה על סף דלתו , הסתיר את האמת המרה ממאמיניו.

הוא החליט על הקמת מחנה זמני על חוף הים עד שיוכל בדרך כול שהיא לפתור את הבעיה,למחנה הזמני העבירו בני הכת את הציוד, הבעיה החריפה כאשר מחוסר מידע מיקום המחנה הזמני היה ליד בית הקברות שהוקם לקבורת חללי מחלת הכולירע שפגעה קשות באנשי יפו.

קרבה זאת לבית הקברות גרם לפטירת שלוש עשר מחברי הקהילה במהלך החודשים הראשונים להגעתם,אך מותם של אלו ,עדיין בשלב הזה ,לא מנעו מיתר בני הקהילה האמריקאנית הנוצרית, מלהקים את מבני העץ ולנסות להקים את ההתיישבות במושבה האמריקאנית באזור יפו.

בתקופת זמן קצרה הצליח הרמן לוונטל לרכוש חלקה בקרבת מקום, כאשר השתמש בטריק של רישום החלקה ,על שמו של נתין מוסלמי, בני הכת החלו בבניית שכונתם ,תכנון הראשוני כלל את רחוב אורבאך של היום,ורחוב מקביל קצר , שני הרחובות יצרו את צורת הצלב, מהירות הבנייה כללה כעשרה מבנים ראשונים מעץ רובם בני שתי קומות,מבנה אחד נבנה מאבן, הבנייה כללה חנות מצרכים ומרכז ההתכנסות העדתית, בהמשך נבנה מבנה בן שלוש קומות בידי האחים דריסקו למטרת בית מלון שנקרא גראנד הוטל , לאחר רכישתו בידי הטמפלרים בשנת 1870הוסב שמו למלון ירושלים.

תלאות הקהילה האמריקאנית לא חלפו אלא העצימו , בניסיונם להקים אזור חקלאי החלו המתיישבים להתמודד עם מעשי שוד של שכניהם הערביים,לחץ השלטונות העותומאניים בנושאים מנהל ,גם כספם של בני הכת אזל, נתווסתו להם סכסוכים פנימיים,לאורך ציר הזמן המחלות המשיכו להכות באנשים שגופם לא חושל להלחם בתנאים הקשים של התברואה בארץ, כחומר נוזלי לבערה , נסתבר כי מנהיגם גורג אדמס התמכר לטיפה המרה בנוסף להטפותיו והבטחותיו הריקות מתוכן כנביא שקר בפני אנשיו.

 

קשיים בירוקרטים, סכסוכים שפרצו בין המתיישבים לבין עצמם, מחלות ומגיפות שפקדו אותם ויבול מועט מהמצופה, הביאו עד מהרה את מרבית המתיישבים לקשיים כלכליים ולחצים שלא יכלו לעמוד בהם, ומרביתם חזרו למולדתם בשנים 1867-1868, בתוכם אף אדמס עצמו. אחרון המתיישבים שנשאר במושבה היה רולה פלויד, שהביא עמו כרכרה מאמריקה, ופתח סוכנות משגשת של תיירות והובלה. הוא נשאר בארץ עד מותו, וביתו נמצא היום, ברחוב בר-הופמן 17.

 

אנשי הקהילה בשנים 1867-68 ,החלו לעזוב ובייאושם מכרו משפחות המתיישבים את רכושם בסכומי כסף מגוחכים על מנת שיוכלו לרכוש בכסף כרטיסי נסיעה בחזרה לביתם באמריקה ,בין העוזבים היה מנהיגם אדמס, מעט מבני הכת נשארו בארץ ,בין הנשארים שנחשב לחלוץ מורי הדרך בישראל רונה פלויד הקבור בבית הקברות המשיחי במושבה הגרמנית בירושלים, בעת שהגיעו לישראל בני הכת .

רונה פלויד הביא כרכרה להסעת צליינים בין יפו לירושלים, אלא שהדרך לעגלות וכרכרות לירושלים נבנתה שלוש שנים לאחר הגעתו לישראל, אך הוא הצליח להגיע לירושלים הראשון עם כרכרתו שנה לפני שהסתיימה הדרך לירושלים בימי התורכים,ביתו של רונה פלויד קיים עד היום ברחוב בר הופמן 17, בהמשך דרכו חתם על הסכם תיירות עם חברת קוק והיה סוכנה בארץ, עד אשר פרש מהם והקים סוכנות פרטית לתיירות והדרכה לאתרים נוצריים בארץ ישראל כולה.



 
 
 
בניית אתרים - שרקור