דף הבית   מפת אתר   צור קשר
 
 
 
 
 

פרק גרוש הטמפלרים מארץ ישראל לעולמי עד

 

כאשר הוכרזה מלחמת העולם השנייה ,החליטו הבריטים על סמך ניסיונם בעבר ,של שותפות המושבות הטמפלריות בארץ במלחמת העולם הראשונה, עם אויביהם הממלכה העותומאנית,ההבנה כי סוף כול סוף ,ניתן לגרש שוב את הטמפלרים ,שברובם תמכו באופן פעיל בגרמניה הנאצית והכנופיות הערביות, שמרדו בשלטון המנדטורי,גירוש מוחלט שלהם מארץ ישראל כדין אזרחי מדינת אויב

תחילה בוצע מעצר שבו הוקפו בגדרות תיל המושבות הטמפלריות החקלאיות בית לחם הגלילית,וילהלמה,וואלדהיים ובעיקר שרונה מעוז הנאצים , ותושבי השכונות הטמפלריות בערים יפו,ירושלים וחיפה,נכלאו בנקודות ומחנות מעצר שהוקמו למטרה זאת,חלקם בנקודות משטרה ,על נקודות המעצר הופקדו נוטרים יהודיים ומפקדיהם קציני משטרה בריטיים,כמו כן נכלאו אנשי כמורה נוצרים ממדינות אויב ממנזרים וכנסיות ברחבי הארץ.

לאחר הכליאה במחצית שנת 1940 נמסר רכושם לידי האפוטרופוס הבריטי בארץ ישראל,מבני הציבור הועברו לידי הצבא והמשטרה הבריטים לשימושם,בסך הכול נכלאו מבין המושבות הטמפלריות החקלאיות מעל לאלף תושבים,מתוכם בשרונה מעל ל 380 תושבים,וילהלמה קרוב למאתיים תושבים,ובמושבות וולדהיים ובית לחם הגלילית כשלוש מאות וחמישים תושבים.

כתשעים אנשי המושבה ביפו וואלהלה הועברו למעצר במושבה וולדהיים, סגל בית החולים הטמפלרי ביפו ,הועברו למגורים במכלאה בשרונה והורשו לעבוד בבית החולים בשעות היום, מצב זה נשאר עד סוף שנת 1940 ,אך כאשר צבאו של רומל התקרב לגבול המצרי , החליטה מפקדת המנדט לגרש את הטמפלרים מחוץ לגבולות ארץ ישראל בבחינת גיס חמישי.

כשש מאות וחמישים אזרחים טמפלרים ,הועלו על אוניות מעצר ונשלחו למחנה המעצר טרטורה באוסטרליה,כמאה וחמישים מתוך המגורשים היו בני המושבה שרונה,במתחם המגודר בתיל שמסביב לשכונה שרונה ,נותרו כמאה ועשרים טמפלרים שהמשיכו לעבד את שדותיהם ומשק החיי, בעזרת פלאחים ערביים.

אלא שבשנת 1944 החליטו השלטונות המנדט להפוך את שטח המושבה שרונה לבסיס צבאי שנקרא מחנה 4,לצורך זה פונו כשמונים תושבים למושבה ויהלמה ,הבריטים הותירו כארבעים תושבים להמשיך לעבד את הקרקע והותר להם להתגורר בששה מבני מגורים במושבה, שטחה של המושבה שרונה הפך ליעד מבוצר לכוחות המשטרה והצבא הבריטי בתל אביב.

כמובן שהמתחם המבוצר של מחנה שרונה הבריטי,משך פעילויות של המחתרות כנגדם ולא מעט ניסיונות ירי והטמנת מטענים נעשו באותה תקופה כנגד המחנה,במחצית חודש דצמבר 1947 פינו החיילים הבריטים את הבסיס בעת שעזבו את הארץ,המחנה הצבאי עבר לידי עיריית תל אביב, שמצידה העבירה אותו לידי כוחות ההגנה .

בפועל שטח הקריה בתל אביב (מרכז המושבה שרונה לשעבר) השתרע על שטח של כמאתיים וחמישים דונם,שגבולותיו הרחובות העכשוויים :דרך בגין,מתחם המזללות של רחוב הארבעה,שדרות שאול המלך ורחוב לאונרדו דה ויצ'י,התחלופות שחלו עליו מיום הקמתו כללו את המושבה הטמפלרית,מחנה צבאי בריטי עד סוף שנת 1947,מחנה ההגנה הראשי בשמו מחנה יהושוע,משרדי השלטון לאחר הקמת המדינה,והשארות הקריה כיום כמתחם מנהלת הצבא הישראלי.

סיום הפרק להתיישבות הטמפלרית בארץ ישראל התקיים כאשר במחצית חודש אפריל 1948 ממש לפני התחלת הקרבות של מלחמת השחרור,הועלו כשלוש מאות הטמפלרים הנותרים ,על אוניה וגורשו לאי קפריסין , שם שהו כחצי שנה עד אשר הועברו טמפלרים ללא עבר נאצי לאוסטרליה והשאר גורשו לגרמניה.

מדינת ישראל במקביל בעת המשא ומתן לקבלת כספי פיצויים ממשלת גרמניה, בעבור הרכוש היהודי שנבזז ,הושמד או נלקח והוחרם מידי היהודים בגרמניה,התקיים גם משא ומתן עם ועד הקהילה הטמפלרית לגבי רכושם ורכוש הכנסיות והמנזרים הגרמניים בשוויץ,מדינת ישראל והאמפלרים חתמו על הסכם להעברת כעשרה מיליון מרק לידי הוועד ובכך נסתמו התביעות הטמפלריות לנושא רכושם בארץ ישראל, סכום זה שולם מכספי הפיצויים הגרמניים ושולם בין השנים 1962-9

ובכך תם ונשלם הפרק הטמפלרי בארץ ישראל .


 
 
 
בניית אתרים - שרקור