דף הבית   מפת אתר   צור קשר
 
 
 
 
 

שרונה שובם של המגורשים למושבה במלחמת העולם הראשונה

 

תהליך שיקום המושבה שרונה לא נמשך זמן רב,הן מהסיבה שחלק מהמשקים עובדו ונשמרו בידי טמפלרים שהגיעו ממושבות אחרות בצפון,חלק אחר מהסיבה שתקופה קצרה אחרי שכוחות צבא התיישבו בבתי המושבה ,הם עזבו ועברו למחנות צבא בריטים מרכזיים ברחבי הארץ והסיבה השלישית מקובעת בחריצותם של הטמפלרים הן בחיי המסחר והן בתחום החקלאי.

ההצלחה להשתקם של המושבה שרונה ויפו ,הביאה במהרה להקמת הבנק הטמפלרי, המרכזי ביפו ופתיחת סניפים נוספים בירושלים ובחיפה בשנת 1925 וכמובן הסניף שנפתח בגרמניה ,יש להוסיף לכך את גדילת המסחר והשותפויות בגרמניה ובאירופה ,שהגדילו את נפח הסחורות המיובאות באוניות לנמל יפו וחיפה,וכנגדם את התרחבות הייצוא של סחורות ופרי מארץ ישראל לאירופה ואמריקה .

אירוע מכונן נוסף היה בהכרזת הנציב הבריטי העליון ,על המושבה שרונה כמועצה בשנת 1925 ,בזכות הגידול הן במסחר והן בגדילה והרחבת  המושבות שרונה ויפו ,שגרמה שוב למנדט הבריטי בשנת 1929 לאחדם למועצה אחת מורחבת ,שנה לאחר מכן הוקם בית הספר החדש והגדול לילדי שרונה ( לימים בית היולדות בקריה ולאחר שנהרס נבנה בו המגדל בקריה ).


טרם שובם של הטמפלרים המגורשים לארץ ישראל התעורר ויכוח בקרב הצבור היהודי לחזרתם,חלק מהיהודים טענו כי גרוש אינו מקובל עליהם , או האם העם היהודי צריך להביא דעה כנגד גירושים,כטענה אוניברסאלית של העם היהודי לדורותיו.

ממשיכי הרעיון להחזירם לארץ ישראל ,מקרב יהודי המושבות היהודיות,טענו לתועלתם הכלכלית בזכות חריצותם,המצדדים בשובם טענו כי הם לומדים רבות משיטות העבודה ומהחדשנות של הטמפלרים בארצנו,כדומא למשקים ריווחים ובעלי יכולות חקלאיות המשפרות את הרווחיות ומגדילה את התוצרת המניבה .

מנגד טענו המתנגדים כי הטמפלרים מתחרים באיכרים ובסוחרים היהודים בארץ ישראל,וזאת גם בהתערבותו של הקונסול הגרמני כנגד החלטות הממשל העותומאני, בעבר להקמת משקי חלב בעקרון ובבן שמן ,כדוגמת משקי החלב של המושבות ויהלמה ושרונה,מנגד טענו המצדדים כי כוחה של גרמניה נחלש ולכן התמיכה של השלטונות העותומאניים והגרמנים אבדה להם.

המצדדים אף הוסיפו כי התחרות הכלכלית שתיוצר בין המושבות הטמפלריות לבין המושבות היהודיות ,תהיה תחרות נקייה ללא השפעות והגנה פוליטית או זכויות יתר לטמפלרים.

בעייתה של המושבה שרונה לאחר חזרתם מהגירוש, התחלקה לבעיה של חוסר שטח מספיק להתרחבות ,והרצון של העיר תל אביב לנגוס ולהרחיב את שטחה אף הוא , למרות שהוקמה ועדה משותפת לבניה שכללה את העיר תל אביב והמושבות הטמפלריות שרונה ויפו ,המושבה שרונה פתרה את בעיית התרחבותה בשנת 1935, משהשלימה לרכוש שטח נוסף מידי הערבים,על גדות הירקון ,שטח בן כאלפים שבע מאות דונם נוספים , שטח שנקרא אדמות תל ג'רישה .


 
 
 
בניית אתרים - שרקור