דף הבית   מפת אתר   צור קשר
 
 
 
 
 

שרונה בימי הכיבוש הבריטי במלחמת העולם הראשונה

 

כאשר נכבשה העיר יפו והמושבה שרונה בידי כוחותיו של אלנבי , החליטו הבריטים להגלות את הגברים כנתיני אויב,למחנה המעצר בעיר רפיח ובהמשך למחנה מעצר בסביבות העיר אלכסנדריה במצרים,

לקראת סוף שנת 1918 , החליטו אנשי הצבא הבריטי להגלות עוד כשמונה מאות וחמישים תושבים טמפלרים ,למחנה מעצר שליד העיר חילוואן במצרים,הספרדים שהכריזו על ניטראליות במלחמה,מינו את הקונסוליה בארץ ישראל,שתשמש כנציגם של האזרחים הגרמניים והטמפלרים .

אל המושבות הטמפלריות נכנסו יחידות צבא בריטיות ,חלקם חיילים שגויסו מרחבי האימפריה הבריטית ברחבי העולם,חלקם משכבות עניות שהתייחסותם לרכוש היית ברמה נמוכה , ומכן יחסם השלילי לרכוש ולבתים שננטשו בידי הטמפלרים ,גרמו לנזקים קשים לשדות למשק החי ולבתים עצמם,לאחר השלמת כיבוש הארץ בידי הבריטים ,הם החלו להתכנס למחנות צבאיים,הרכוש שנעזב על ידם, הועבר לחסות הקונסוליה הספרדית.


הספרדים העבירו מספר טמפלרים שלא גורשו על מנת לשמר במידת האפשר על הרכוש הנטוש,במיוחד במושבות הטמפלריות במרכז, כיוון שהמלחמה הסתיימה ונוצרה בעיה של שליטה על הרכוש הטמפלרי בארץ ישראל,החליטו ראשי הצבא הבריטי במצרים בשנת 1920 ,כי יתחילו לגרש חלק מהמגורשים העצורים במחנה בחילוואן ,בחזרה למולדתם גרמניה,מאתיים שבעים עצורים טמפלריים הועלו על אוניה ונשלחו לגרמניה.

העצורים הטמפלרים שנותרו במחנה המעצר חילוואן,הועברו למחנה מעצר הקרוב לקהיר,ברחבי העולם קמה זעקה של הממשל הגרמני,שגרירויות זרות ,ארגונים הומאניים ובעלי זיקה דתית ,שהפעילו לחץ על מנת שהעצורים הטמפלרים במצרים,המגורשים לגרמניה ,ומעל לארבע מאות חיילים טמפלרים שנותרו בגרמניה לאחר המלחמה,כמאה מהם היו מהמושבה שרונה) על מנת שהממשל הבריטי יאפשר להם לחזור למושבות הטמפלריות בארץ ישראל.

שינוי במצבם של המגורשים הטמפלרים והחיילים המשוחררים הטמפלרים בגרמניה , חל בתחילת שנת 1920 לאחר חתימת חוזה וורסאי ,שבו הועלה גם הנושא של החזרת הטמפלרים לארץ,וביטול השלטון הצבאי בארץ ישראל והפיכתו לממשל אזרחי בראשות סר הרבט סמואל לנציב העליון בארץ ישראל.

במחצית שנת 1920 הורשו מאות העצורים הטמפלרים במצרים ,לחזור למושבות בארץ,בתחילת 1921 הורשו גם מעל לארבע מאות החיילים הטמפלרים בגרמניה לחזור באוניה לנמל יפו .

חלק מבעלי האדמות והחוות הטמפלריות בארץ ובשרונה ,לא חזרו או שראו לאחר חזרתם את מצב רכושם ,החליטו והחלו לחפש קונים ולמכור את רכושם בשרונה ,בשטחים שכיום בתחומי העיר תל אביב,

סוחרי קרקעות יהודיים וערבים החלו לפעול עוד בתקופה שבה גורשו הטמפלרים למצרים ולאחר המלחמה,באמצעי שכנוע לבעלי הרכוש בשרונה וביפו למכור את רכושם,האגדות מספרות על הסוחר היהודי הבולט שלמה ברסקי פעל על מנת לשכנע ארגונים יהודיים, להתארגן ולאסוף כסף על מנת לנסות לרכוש את כול מושבת שרונה ולספחה לתחומי העיר תל אביב.

מי שבלם את המהלך לרכישת הקרקע של המושבה שרונה,היו אנשי הממשל הצבאי הבריטי שחששו מהתחזקות הממסד היהודי במרכז,הממשל הצבאי חפש תירוצים לעצור את עסקת המכירה ומצא לבסוף תרוץ והמכירה נכשלה.



 
 
 
בניית אתרים - שרקור