דף הבית   מפת אתר   צור קשר
 
 
 
 
 

סיפורו של גדוד העבודה העברי

 

ההכרזה על הקמת ומיסוד הגדוד העברי על שם יוסף טרומפלדור ,נערכה על גבעה ממול לחמי טבריה בשנת 1920,בעת שהתכנסו חלוצים בתקופת סלילת הכביש בין טבריה לצמח,קדמה להכרזה התארגנות שנמשכה כחודש לפני ההכרזה,ביום הזיכרון למלאות ששה חודשים לקרב תל חי ,בכינוס שנערך לאור מדורה בערב הזיכרון ,נתקבצו פועלי הכביש,חברי אגודת השומר,חלוצים ופועלי מושבות הגליל.

בעת הכינוס הכריזו 44 חלוצים וחלוצות על הצטרפותם לגדוד,על מנת ליצר מקום לעבודה עברית,בשיתוף קולקטיבי של חיי הגדוד,בסיום עבודת סלילת הכביש בין טבריה מגדל לטבחה, סוללת העפר למסילת הרכבת בין ראש העין ופתח תקווה, עברו חברי הגדוד למושבה מגדל ,בנקודה זאת הצטרפו עוד חברים והקבוצה מנתה כשלוש מאות חברים בגדוד, בסוף השנה מנה הגדוד כשש מאות חברים.

תקנון מסודר של גדוד העבודה העברי, נחקק באסיפת הגדוד שנערכה במושבה מגדל בשנת 1921 שבו שותפו נציגי שלושת גדודי העבודה בגדוד,בהמשך לאחר תשעה חודשים מייסוד הגדוד בסלילת הכביש בין טבריה לצמח,הוכרזו אבני היסוד ומטרות הגדוד העברי לדרכו,שעיקרם הקמת קומונה של פועלים עבריים לכיבוש העבודה העברית בעיר,במושבות ובכפרים של חלוצים בארץ ישראל ,שתאחד את המצטרפים לעבודה שיתופית וחיי שוויון.

הגדוד העברי לאורך השנים מנה כארבעה פלוגות יסוד:

פלוגת המושבה מגדל ,שעבדה בסלילת כבישים באזור עמק הירדן והגליל

פלוגת ראש העין ,החלה בסלילת מסילת רכבת ובהמשך חקלאות בפתח תקווה

פלוגת שרונה עסקה בגידול ורעיית צאן בשרון

פלוגת כפר גלעדי ותל חי שיקמו והקימו מחדש את הישובים שנהרסו בפרעות.

מפלוגות אלו נוצרו סניפי הפלוגות :

הפלוגת הראשונה מגדל :

תעסוקת חברי הגדוד באותה תקופה כללה: אנשי סלילת הכביש בתווי טבריה – מגדל – טבחה,חלקם עבדו בגידול ירקות,חלק בדייג ובעבודת סוורות, חברי הגדוד הראשון במגדל יצא לעבוד באזור כנרת וטבריה במלאכת סלילת הכבישים ובניית בתים בעמק הירדן.

כאשר נסתמו מקורות העבודה בעמק הירדן ,החליטו בשנת 1922 חברי הגדוד במגדל להגיע ולקחת על עצמם עבודה ולקבע את העבודה העברית בירושלים,בתחילה בעבודת חציבה תחילה נשלחו עשרה חברים והתיישבו בחצר מנזר רטיסבון , לאחר מכן הצטרפו לפלוגת רטיסבון 10 חלוצות שעבדו בעבודת תפירה ומשתלה.

במהרה גדלה מצבת פלוגת רטיסבון הירושלמית לכמאתיים חברים ,חברי הקבוצה עבדו בחציבה,סתתות,סלילת כביש רחוב קינג גורג,עבודות בנין ,ריצוף,טיח,מסגרות,נגרות,סבלות בתחנת הרכבת,משתלה ותפירה.

בשנת 1922 נשלחו כארבעים חלוצים וחלוצות מפלוגת מגדל ,לייסד את תל יוסף ולהכין את אדמותיו לעבודה חקלאית,מהפלוגה נשלחו עוד חברים לאזור הביצות של תל חרוד ובית יוסף חלוצים אלו עבדו בשנים 1922-4 על מנת לייבש שטח שמנה כשמונה עשר אלף דונם .

קבוצות נוספות ממגדל נשלחו לאזור בית אלפא וחפציבה על מנת לבנות את בתי התושבים החדשים,חלקם של החלוצים עבדו בענף הדיג באגם הכנרת,בספנות ומספנות,חלקם סללו את כבישי אחוזת בית.

הפלוגה השנייה של ראש העין :

במחצית שנת 1920 נשלחו כחמש עשר חלוצים על מנת לסלול את קו מסילת הרכבת בין מעיינות ראש העין והמושבה פתח תקווה,קבוצה זאת יסדה את הפלוגה השנייה של הגדוד העברי שנקראה גדוד ראש העין .

מצבת פלוגת ראש העין ,גדלה ומנתה בהמשך, לקרוב לארבע מאות אנשים ,ובכדי למצוא עבודה למרביתם,נשלחו חלק מחברי הגדוד לעבודות חקלאיות של קטיף ,השקיה ודישון במשקי האיכרים בפתח תקווה,

מבין חברי הפלוגה היו שעבדו בחקלאות בפתח תקווה,חלקם עבדו כקבוצות לבניה שעבדו בכרכור ,באר שבע וחיפה,חלקם עבדו במשק בן שמן בשמירה,חלק מהקבוצה

חלק מפלוגת ראש העין וחלוצים מפלוגת מגדל,עבדו באזור לוד בהכנת מקומות עבודה לחלוצים חדשים שעלו לארץ ישראל, קבוצה נוספת מאנשי ראש העין קבלו בשנת 1921 ,על עצמם לבנות מחנה צבאי בריטי באזור ג'נין.

בהמשך התפצלה קבוצת המשנה של ראש העין שעבדה בבניה בחיפה , שמנה כשבעים חלוצים, התארגן ורשם לעצמו לכבוש את העבודה בעמק יזרעאל , קבוצה זאת בת שבעים החלוצים חברי פלוגת ראש העין ,ירדה בסוף 1921 והתיישבה באזור עין חרוד והחלו לעבד את הקרקעות לעבודה חקלאית ,הקבוצה גדלה ומנתה בהמשך כמאתיים חמישים חברי הגדוד העברי.

בשנת 1921 חברי פלוגת ראש העין,החלו לשלוח חברי גדוד לעבוד בעבודות חקלאיות וייבוש ביצות בחדרה,חברים נוספים נשלחו לעבוד בכרכור ובאר שבע ובחיפה לעבודת בנין ולימוד מקצוע הבנייה על מנת לכבשו מידי פועלים ערביים,במשק בית שמן החלו לעבוד חברי הקבוצה בתפקידי שמירה ואבטחה על הישוב ושדותיו.

הפלוגה השלישית שרונה

פלוגה שלישית שנקראה שרונה שצורפה לגדוד,עסקו בגידול ורעיית צאן לחלב ובשר.

הפלוגה הרביעית כפר גלעדי ותל חי

עוד בשנת 1921 נשלחו חלק מחברי הגדוד ,בפלוגה חדשה שנראה פלוגת כפר גלעדי ותל חי ,על מנת לשקם את הריסות תל חי וכפר גלעדי לבנות את בתי המגורים והמבנים הציבוריים וליישבם מחדש,בידי חברי הפלוגה .

שנת 1923 יצרה תופעות חדשות של פילוגים על רקע אידיאולוגיים בגדוד העבודה העברית חברי פלוגת תל יוסף ועין חרוד ,225 חברי הפלוגה שהתפצלה הצטרפה לישוב תל יוסף ואילו 115 חברי הפלוגה הצטרפו לישוב עין חרוד.

בשנת 1923 נוצרה פלוגה חדשה בגדוד העברי ,שנקראה פלוגת עין טבעון שעיסוקה היה סלילת כבישים באזור חיפה ,פלוגת דגניה עבדה בבניית המבנה המרכזי של קבוצת דגניה וסללה את כבישי הגישה מכביש טבריה צמח,פלוגת איילת השחר החדשה שנוצרה עבדה באזור הגליל ,בעבודות בנין, חציבה ובניית מערכות מים והובלתם לישובים  .

פעילות פלוגות הגדוד העברי בשנת 1924

שנת 1924 נחשבת לשנת גידול ופעילות של פלוגות הגדוד העברי,בתחילת שנת 1924 נוצרה פלוגה חדשה שהורכבה מחברי הפלוגה הירושלמית ושיתוף חברי הפלוגה מתל יוסף,לעבודות חציבה ובניה עברית בעיר חיפה,עוד עבדה הקבוצה בסלילת כבישים וכניסה ודחיקת העבודה הערבית בסבלות בנמל חיפה, בנוסף לכיבוש ענף יצור הסיד בבורות מספרם של חברי הגדוד עלה ל625 חברים.

נוצרה פלוגה חדשה בשם פלוגת מטולה שעסקה בענף הבניין ,שבנתה את מבני הציבור הממשלתיים בצפון הגליל העליון ובמטולה , קבוצות נוספות צפוניות החלו לעבוד באזור זכרון יעקב בחטיבת עצים והכנת שטחים לחקלאות ,באזור יגור עבדה פלוגה נוספת באזור בחציבה ובריסוק אבנים לחצץ וחומרי בניין בעבור מפעל נשר למלט שהוקם בחיפה, קבוצה חדשה החלה עבוד במפעל המלח בעתלית ,קבוצה מגדוד העבודה השתלטה על נושא השמירה באזור ראשון לציון.

באזור קבוץ קריית ענבים פעלה קבוצה מהפלוגה הירושלמית בסלילת כבישים,בסיקול והכנת שטחים לחקלאות ובנתה את מגדל המים, חלקם של אנשי העבודה כמאה שבעים עולים מגליצייה ופולין מתוכם כשלושים נערות, מגדוד העבודה גר במחנה אוהלים ליד גבעת יערים שעבדו בסיקול,בניית טרסות ,סלילת דרכים ועקירת עשבי בר ,על מנת להכשיר חלקות לחקלאות בקבוץ קריית ענבים ,ובישובי הסביבה .

שמות חלק מחברי הקבוצה חקוקים בתולדות ההתיישבות והעבודה העברית בגלי העלייה השנייה והשלישית ,שמות כמו : יצחק שדה שנקרא אז יצחק לנדברג או כונה הזקן, יעקב לוין שמוכר יותר בזכות בנו עמוס קינן, שרה ציציק שנפלה על הגנת תל חי ,השם החמישי על המצבה ,אחותו של אפרים ציזיק שנפל בהתיישבות ביער ובית הרצל - חולדה , בטרם הוקם הישוב הקבוע של חולדה,ואחותם של האחרונה רבקה לבית משפחת ציזיק שמתה מעקיצת עקרב .

דבורה בייניש ,בן ציון אשל ועמנואל בר חיים שהקימו את קבוץ רמת רחל כשהתפרקה הקבוצה וחברם פנחס וולמן שנהרג בהגנה על הקבוץ ,מרדכי איש שלום בעברו נקרא פרידמן אשתו חדווה ,בהמשך מרדכי איש שלום היה ראש העיר ירושלים, אלכסנדר זייד שהקים את אגודת השומר,יוסף ברק שהגיע מחפירת בורות ברחובות ולאחר מכן לקבוצת דגניה,אריה ליפשיץ שהפך לסופר בהמשך דרכו,לזכרו קיימת כיכר אריה ליפשיץ , בסוף רחוב הנרקיס ליד בית הסוגרים,קוזנובסקי, אוסטרובסקי ,קצרה ידי מלמנות את כול חברי הפלוגה .

חלקם של אנשי הפלוגה,המשיכו לעבודה בשיפור וסלילת הכביש באזור המושבה מוצא,ובחציבה במחצבת קסטל ,משם המשיכו חלק מהקבוצה הירושלמית,בעבודת הכנתת מצבות לבתי הקברות הבריטיים בירושלים ובבאר שבע,עבודה נוספת הייתה הקפת החצר בקבר רחל בחומה ותיקוני בנייה בבניין הקבר.

 

לקראת סוף שנת 1924 הוקמה פלוגה חדשה שלישית בעיר תל אביב, שכללה חברי הגדוד מהפלוגה הירושלמית וחברים מהפלוגה בתל יוסף,על מנת לבנות בתים לגלי העלייה החדשים שהגיעו והתיישבו בישוב עירוני .

 

פעילות פלוגות הגדוד העברי בשנת 1925

בשנה זאת הוקמו קבוצות חציבת שיש חדשות מפלוגת הסתתים והחוצבים מירושלים בהר חוצבים בגליל העליון ,קבוצת החוצבים הירושלמים עבדו בעבודות שונות באזור נווה יעקב האגדות טוענות כי בתקופה של 1920-25 לאורך החמש שנים עברו,למדו את העבודה כאלפים חברים בגדוד העבודה העברית.

 

בשנת 1926-7 פעלו במסגרת גדוד העבודה העברי על שם יוסף טרומפלדור תשע פלוגות עבודה קבועות באזורים : חיפה,תל יוסף,תל אביב שהקימה את השוק הערבי בעיר יפו,ירושלים שהתפרקה כאשר חלק מחבריה חזרו לרוסיה וחלקם הקימו את רמת רחל ,כפר גלעדי,תל חי,גבעת חוצבים,עין טבעון ועפולה, נוספו להם פלוגת מנס ציונה שעבדה תקופה קצרה במושבה יבנאל בעבודות בנין וגידול טבק , הפלוגה הנוספת מחנה שהצטרפה לעבודה באזור רחובות ועברה בשלמותה בהמשך לפלוגת תל יוסף .



 
 
 
בניית אתרים - שרקור