דף הבית   מפת אתר   צור קשר
 
 
 
 
 

באר שבע התושבים היהודיים בתחילת המאה העשרים

 

יהודים בבאר שבע עד שנת הפרעות 1929 ,טוחני הקמח יעקב גורדון גדל הגוף (היה מניף שק גרגרים בקלות)   ומאיר שיינדרמן שותפו קטן הקומה שהיה מכונאי מעולה ,היו בעליה של תחנת הקמח שפתחו בשנת 1901 בבאר שבע כתחנת קמח ממוכנת, תחנה זאת פעלה לאורך שנים ארוכות , המבנה הזה היה   היחידי שהיה בבעלות יהודים בכל הנגב אך בפועל כרכוש מבנה התחנה, נרשמה על שם יחזקאל דנין חברם שהיה בעל נתינות תורכית ובהמשך האפוטרופוס על רכוש משפחת גורדון (טופס הרישום נמצא בארכיון באוניברסיטת באר שבע).

הפלאחים הערביים העדיפו לטחון את תנובת גרגרי התבואה שלהם בידי הטוחנים היהודים כיוון שידעו כי היהודים אינם לוקחים (מעלימים)   חלק מהתוצרת אלא מסתפקים בשכר שנקבע מראש,סיבה נוספת היא שתחנת הקמח הייתה תחנה מכאנית שהשתמשה בסוג משובח של אובנים שטחנו את הגרגרים לרמת קמח עדין ולא גס.


http://www.malon.co.il/Uploads/Editor/Images/d8.jpg

שני השותפים טוחני הקמח, יעקב גורדון ורעייתו בתיה ובתו יהודית וחברו שניידרמן ( שיינדורביץ ), גרו בפינת הרחובות כיום קרן קיימת וטרומפלדור , בהמשך שרתו גם כשוטרים במשטרה היהודית הרכובה (על סוסים או גמלים)בתחנת המשטרה בבאר שבע במשטרת הבריטית,בדרך כלל נשלחו לסיורי ביקורת בתחנות המשטרה הסמוכות שאיתם היה להם קשר אלחוטי, (יהודית בתו של יעקב גורדון )נישאה לימים לסמל היהודי משה רוזנפלד ההרוג היהודי הראשון בפרעות 1936 בגלבוע) .

 

תחנת הקמח של השותפים היהודיים,הייתה פעלה ושימשה במשך 28 שנים כמרכז לכל היהודים שעברו באזור, או גרו בעיר באר שבע, בתיה רעייתו של יעקב גורדון הייתה מארחת יהודים ומסייעת לאלו שבצרה.

 

בשנת 1916 הוקם ליד הטחנה חדר ששימש כבית כנסת, ויהודי חברון שלחו אליו את ספר התורה, תפילות נערכו בו כאשר היה מניין לתפילה בעזרת עובדים ועוברי אורח יהודים, נוסח התפילה היה בחלקו אשכנזי וספרדי וכמובן בנוסח תימני לכבודו של השוחט.

 

לאחר הכיבוש הבריטי של באר שבע בידי הבריטים, שימש יעקב גורדון כנציג הקהילה היהודית הקטנה אל מול השלטון הבריטי. התחנה נעזבה לאחר מאורעות תרפט (1929) ויעקב גורדון היה לאחרון היהודים בבאר שבע הוכרח למכור את התחנה למתחרהו המוסלמי.

 

בני משפחת אהרון  יפה (יופה) שמוצאם מחברון ,ניהלו את בית המלון של העיר שהיה ברחוב באר שבע של היום,בבית המלון נהגו למכור גם שתייה חריפה,בעיקר לנוצרים אורחים ובסתר למוסלמים, את המלון ניהלה המשפחה למשך שנתיים לאחר מכן עברו להתגורר בעיר עזה לבית גדול .



 
 
 
בניית אתרים - שרקור