דף הבית   מפת אתר   צור קשר
 
 
 
 
 

סיפורה של רחל ינאית והחקלאות הארץ ישראלית בירושלים

 

רחל עלתה לישראל בשנת 1908 בשם גולדה לישנסקי ,אחותה הצעירה של רחל היית הפסלת בתיה לישינסקי ) לאחר עלייתה שינתה את שמה לרחל ינאית ,לאחר עלייתה, משכו את עיניה ,השיממון וחוסר הצמחייה בירושלים של ההתיישבות מחוץ לשחומות של השכונות היהודיות החדשות , היא החליטה לאחר שהות קצרה בארץ בירושלים, לצאת לצרפת ללימודי חקלאות ואגרונומיה , במטרה להנחיל ולהגשים להצמיח וללמד את העולים פרקים בחקלאות

 

בסיום לימודיה לפני פרוץ מלחמת העולם הראשונה , חזרה והחלה לארגן נשים לפתור את בעיית הרעב שנוצרה ברעיון הקמת ארגון נשים שנקראה קבוצת העגבנייה , קבוצה זאת גידלה ירקות בשטחי אדמה ריקים בשכונת אהל משה בירושלים , לאחר גידול הירקות מכרו נשות הקבוצה את התוצרת למתיישבים היהודיים בשכונות.

 

בתחילה הקימה רחל ינאית משתלה ברחוב החבשים שהעסיקה נשים וילדים יתומי מלחמה לאחר פרק זמן נסגרה המשתלה ומשתלה חדשה הוקמה בשכונת הבוכרים, לאחריה רחל חברה לחברי גדוד העבודה והשמירה של יוסף טרומפלדור שהגיע מסלילת הכבישים באזור טבריה ,בעזרתם של חבריה מראשי הישוב היהודי ומוסדותיו ,קיבלה בחכירה מהקקל ,חלקה ברחביה למספר חודשים ליד מנזר רטיסבון והקימה בה את המשתלה לעצי נוי,ומקום ללמד את העולות החדשות עבודת כפים לפרנסתן .


 

אך המחסור במים במשתלה ליד מנזר רטיסבון, כמעט והכריע את הרעיון , בצר לה פנתה רחל לחברותיה באמריקה , וסיפרה על הצמחים המתים ממחסור במים , סיפורה זה נגע לליבן נשות אמריקה, שהתארגנו ואספו סכום כסף על מנת רכוש ולהקים משק חקלאי ומגורים בעבור נשים שעלו בעלייה השנייה והשלישית ,בסכום כסף זה נרכשו מספר חלקות ברחביה .

המשתלה ברחוב אבן גבירול 11 ברחביה

 

את המשתלה ברחביה יסדה בשנת 1924 ,רחל ינאית עם חברותיה ברחביה במקום שכיום ניצב בו בית החלוצות רחוב אבן גבירול 14, בשלב שבו החלה לקום שכונת רחביה , על אדמות גנגוריה כפי שנקראה אז השכונה, את החלקה להקמת המשתלה ,קיבלו רחל ינאית וחברותיהן מהמוסדות הלאומיים , מעבר לרצון להפריח ולנטוע ולשתול צמחיה בשכונה החדשה העסיקה המשתלה נשים וסיפקה עבודה לנשים בימי גדוד העבודה הירושלמי וסיפקה תעסוקה ומחיה לנשים אלו, עקרונות העבודה במשתלה ,התבססו על רעיון הקומונות הסוציאליסטיות , המשתלה שימשה גם כמקום שבו נלמדה תורת החקלאות .

 

בתחילת דרכם גרו הפועלות בשכונה הסמוכה לרחביה שנקראה שכונת שערי חסד הדתית, כאשר גדלה הקבוצה ומקום המגורים היה צר מלהכיל את חברות הקבוצה, החליטה רחל ינאית כי יוקם צריף למגורים ליד המשתלה, דיירי השכונה ומתכנניה לא רצו לקלקל את מראה השכונה שנבנתה בבניה באבן , סרבו לרצונה .

 

רחל ינאית וחברותיה  בנו את הצריף ,במקום מחבוא בחלקים ובלילה אחד הוקם הצריף ליד המשתלה, בניית הצריף במקומו החדש יצר עובדה מוגמרת, הצריף חולק לארבעה חדרי שינה – כוכים , מטבחון וחדר אוכל ,מחסן ומרפסת בחזיתו , בנוסף הוקם בשטח המשתלה דוכן מכירת פרחים שבו נמכרה תוצרת המשתלה .

 

רחל ינאית ובעלה יצחק בן צבי,לימים נשיא מדינת ישראל, אשר נישאו בשנת 1918 , הקימו גם את צריף מעונם ליד המשתלה ברחוב אבן גבירול בשנת 1950 על שטח אדמה שרכשו , צריף זה פורק והועבר לקיבוץ בית קשת, במטרה שישמש כמקום הנצחה לבנם עלי שנפל במארב ערביים, ליד הקיבוץ , בעת שניסה לחלץ את חבריו הרועים, שנפלו עימו במארב.

 

לקראת שנות השלושים המשתלה ומשק הפועלות היה קטן לפעילות שנעשתה שם והמשתלה עברה לאזור ארמון הנציב של היום , משתלות נוספות בסגנון הזה הוקמו ברחבי הארץ בידי נשים ובתמיכה של נשות הליגה והמוסדות הלאומיים.

 

כיוון שהתרחבה הפעילות ,נדרש היה גם ליצור לנשים אלו מקום מגורים ,בעיקר הרעיון היה להקים מגורים לעולות החלוצות החדשות ,רווקות , על מנת להכשירן לערכי העבודה החקלאית, לצד הרעיון החקלאי ,הוקמו גם בתי מלאכה קטנים ללימוד מלאכות התפירה,המכבסה והאריגה , ולימוד צורת החיים בישראל, מוסדות מגורים אלו הוו גם מקום לאירועי תרבות .

 

ואכן בשנות הארבעים בשכונת רחביה ,לאחר שהצריף ששימש את הנשים למגורים צר היה מלהכילם, התקבלה תרומה מנשות ליגת הנשים היהודיות באמריקה למען האנשים בארץ ישראל בשנות הארבעים ,תכנון המבנה נמסר לאדריכלית גניה אורבוך אלפרין ,שהתפרסמה בתכנון בתים בסגנון הבין לאומי .

 

בניית המבנה הסתיימה בשנת 1943 ,בקומת הקרקע התרכזו כיתות הלימוד, חדר האוכל והמטבח , אולם לאירועי תרבות ,הקומה השנייה תוכננה כחדרי מגורים לבנות ,מתחת למבנה נחפר גם מרתף שישמש בעיקר לאכסון, מצוקת הדיור במבנה והמחסור בכסף לבניית קומה שלישית למבנה הביאו את היוזמות ינאית ובבה אידלסון לתחינה בפני נשות הליגה היהודית ואכן לאחר המלחמה הגיע הכסף להשלמת הקמת המבנה  .

 

המבנה בשנות ה-40 הוא שימש את אולפן הרדיו המחתרתי של ההגנה, , ממש לפני החלטת האום על הקמת מדינת ישראל ,פונתה התחנה ברחוב הלני המלכה ,בית החלוצות ברחביה סיפק את האולם והמרתף למה שנקרא אז קול ירושלים ובזמן מלחמת העצמאות את אולפני קול ישראל. לאחר המלחמה, המשיך הבניין לשמש את ליגת הנשים ואת ויצו.

 

דייריו הראשונים של בית החלוצות ברחביה לאחר בנייתו  ,היו מי שנקראו אז, ילדי טהרן , ילדים יתומים וילדים יהודיים מפולין בתקופת מלחמת העולם השנייה ,שהובאו לכאן לאחר שהגיעו לישראל בדרכים נפתלות .

 

בשנת 2009 בעת שפועלים עסקו בשיפוץ במבנה , נתגלה חלל נסתר - סליק מאותה תקופה שהכיל קופסאות פח רובם של מזון משומר שיועדו כך חושבים לאיכסון דברים שונים, כיוון שחלקם נאטמו בשעווה ,  וחלק מעיתון העולם הזה ,שמתעריכים אותו על פי הסברות לשנת 1948 , לפי מספרו הקטלוגי , למרות החיפושים שנערכו אין יודעים לאיזה אירגון הוא היה שייך.

 

מבנה בית החלוצות ברחביה אבן גבירול 14 , היה בבעלותם של נשות הליגה מאמריקה עד שנת 2003 שאז נמכר לקרן יד בן צבי, על מנת להופכו למרכז לימוד תולדות העיר ירושלים, בסוף 2100 עדיין בונים אך נראה שהסיום בקרוב.

 

תודה לרחל שלו כליפא ,אוצרת בית יד צבי ,בעזרה במידע בחלקים מן המאמר.

 

מעט בנימה אישית רחל ינאית הקימה את בית הספר החקלאי בשכונת עין כרם ברחוב המעיין לאחר מלחמת העולם השחרור , בעיקר לילדי עליית הנוער והמושבים בהרי יהודה , בית ספר שאני זכיתי בזכותה ללמוד בו במיקומו הישן וללמוד על פועלה .



 
 
 
בניית אתרים - שרקור