דף הבית   מפת אתר   צור קשר
 
 
 
 
 

החלוצה ואשת העלייה השנייה תחיה (חיינה) ליברסון

 

תחיה הייתה ילידת רוסיה ,עלתה בעליה השנייה לארץ ישראל בשנת 1905,כחלוצה עבדה בפרדסי פתח תקווה , שם גמלה בה ההחלטה כי תאריך יום ההולדת שלה יקבע מחדש ליום שבו אחזה במעדר בפעם הראשונה ,לאחר עבודתה בפתח תקווה עברה לעבוד בחוות כנרת שם עבדה במטבח ובדיש,

דעתה של תחיה תאמה את דעתה של חברתה לעלייה הראשונה מניה שוחט ,לגבי נושא השוויון בעבודה בין הגברים לנשים,גם תחיה טענה כי העלמות (כך כונו החלוצות) אינן צריכות להיכנע למחשבות החלוצים כי תפקידם לשרת ולהיות כלי עזר לגברים,על פי השקפתה רעיון החלוציות והעבודה השיתופית חייבת להיות משולבת כמו החלוצים בעבודה ,לכן כחברתה מניה נראתה מעט מוזרה בעבודה החלוצית העברית.


לאחר שהחלה לעבוד בחוות כנרת ,הצטרפה תחיה לקומונה שעיבדה והכינה את אדמות אום ג'אני בחלקה שמעבר לירדן ,שבהמשך שימשה החלקה להקמת הקבוצה הראשונה בארץ ישראל קבוצת דגניה ,בהמשך הצטרפה לחוות מגדל ולאחר כינוס החלוצות העבריות בחוות כנרת וההחלטה להקמת חוות העלמות ,חברה לחנה מייזל והשתתפה עימה בהקמת החווה ללימוד החקלאות לנשים.

בהמשך דרכה תחייה עברה להתגורר בקבוץ דגניה כחברה ,בעת שהוקם כפר נהלל בשנים 1922-32,הצטרפה תחיה למייסדי כפר נהלל ,בו הקימה לבדה משק חקלאי שבו גידלה וטיפחה משק גידולים חקלאיים ,עד שמחלה גרמה לה לעזוב ולעבור להתגורר בירושלים עד שנת 1955, בשנת ארבעים וחמש , ארבעים שנה לאחר עלייתה עדיין עבדה בארגון תנובה .

בשנת 1971 הוצא ספר לזכרה בשם פרקי חיים בידי הסופר דוד זכאי,בספר קובצו תולדותיה וסיפורה כחלוצה בארץ ישראל.



 
 
 
בניית אתרים - שרקור