דף הבית   מפת אתר   צור קשר
 
 
 
 
 

מניה וילפוביץ שוחט סיפור חייה

 

תודה לארכיון השומר בעזרה לכתיבת מאמר זה .

מניה שוחט שהייתה אחת הדמויות החשובות שעלו לארץ ישראל בתקופת העלייה השנייה,חייה בשנים 1879-1961 לאחר שנולדה ברוסיה בתקופת שלטונו של הצאר ניקולאי,מניה הייתה בתו של יהודי דתי בוגר לימודים בישיבות ,שהתעשר וירש כספים והיה בעל אחוזה במדינת בלורוס שברוסיה.

האגדות המשפחתיות מספרות על סבא של מניה ווילבואה ,שהגיע לרוסיה כקצין בצבאו של נפוליאון ,בעת ניסיונו לכבוש את רוסיה,בעת הקרבות נפצע הסבא ווילבואה וטופל בידי בת הרב של העיר גרודנו,טיפול רפואי זה הביא לסיפור אהבה בינה לבין הקצין הצרפתי,לאחר שניצתה האהבה החליט הקצין הצרפתי להתגייר והחליף את שם משפחתו לוילפוביץ.

לאחר נישואיו לבת הרב של הסבא,נולד אביה של מניה שלמד בחדר ובישיבות תורה והמשיך את חייו כהודי אדוק ,בהמשך חייו נישא הבן לאישה יהודיה משכילה חילונית,נישואים אלו שהיו קיצונים מבחינת הדת היהודית ומנהגיה,אל מול החיים בתקופת ההשכלה, יצרו מתח בחיי היום יום של המשפחה וגרמו לחילוקי דעות כולל לחינוכם של ילדיהם.


בהמשך קונפליקט חיים זה של ההורים,הביא להתאבדותם של ארבעה משמונת ילידיהם ואפילו על פי האגדות גם ניסיון בגיל צעיר של מניה לסיים את חייה בטרם עת ,ניסיון שנכשל ומוטב שכך,לאחר ניסיון זה החליטה מניה בת השתים עשר,כי אינה רוצה להתגורר באחוזה המשפחתית והצטרפה לאחיה ,לאחר שלבשה בגדי נערים ועברה למינסק, והתקבלה לעבודה אחר, במפעל כסבלית לסחיבת שקים  ,רכשה מיומנות של עובדת כפים,לאחר שנתגלתה במקומה החדש בידי המשפחה והוחזרה

לאחר מאבק במשפחה ,חזרה מניה בגיל חמש עשר למינסק, ועבדה בבית החרושת של אחיה גדליהו שנקרא טכנולוג ,ובחרה לעבוד וללמוד נגרות, בתקופה זאת החלה בפעילות פוליטית המהפכנית ,בתחילת התעוררות הפעילות המהפכנית ברוסיה,בלחימה של הפועלים לשיפור תנאי עבודתם בתקופת שלטון הצאר,בד בבד הצטרפה לארגון הפועלים ובעלי המקצוע של ארגון הבונד היהודי ברוסיה.

ארגון הבונד בתחילת דרכו פעל ללא ערוב של הפוליטיקה בדרכו,אלא התרכז בפעילות למען העובד ושיפור תנאי העסקתו,פעילותה זאת משכה את עיניהם של שוטרי המשטרה החשאית "האוכרנה" של הצאר ,שמיהרו ואסרו אותה לתקופה קצרה בשל פעילותה המהפכנית בשנת 1899.

לאחר שחרורה הייתה בין מקימי את מפלגת העבודה היהודית העצמאית בשנת 1901,מפלגה ללא מצע פוליטי אלא רק עסקה בשיפור תנאי העבודה של הפועל היהודי במפעלים,המפלגה נתמכה בידי השלטונות גם באמצעים כספיים,אלא ששנתיים אחרי כן בעת פרעות קישנייב והתחזקות האנטישמיות,הופסקה תמיכת השלטונות הן בכסף והן בהכרה במפלגה ,חוסר תמיכה זאת חיסלה את מפלגת הפועלים היהודית.

בשנת 1903 חברי המפלגה היהודית ירדו לפעילות מחתרתית ,והשלטונות החלו לרדוף אחריהם,בשנת 1904 גמלה ההחלטה של מניה וילפוביץ ,בעקבות זיכרונה לכליאתה הראשונה בכלא הרוסי,ובעקבות פעילותה המחתרתית , החליטה מניה לבקר את אחד מאחיה שעלה לארץ ישראל לפניה.

בשנת 1904 דרכו רגליה של מניה וילפוביץ על אדמת ארץ ישראל,ומיד לאחר מכן ערכה סיבוב ביקורים בין המושבות בארץ ישראל,והגיעה למסקנה כי עתיד היהודים בארץ ישראל היא ,הקמת ישובים חקלאיים שיתופיים של יהודים על אדמת ארץ ישראל ובעד הרעיון של עבודה עברית בישובים ובמושבות אלו.

בניסיון להגשים את רעיונה ורעיון חבריה העולים עזרה בהקמת ההתיישביות בחורן על  שטחים שנרכשו בגולן בסוריה ליד שטח החרמון .

נסיעת הלימודים והשנורר לאמריקה בשנת 1907

על מנת להגשים את רעיון ההתיישבות החקלאית השיתופית של יהודים בארץ ישראל יצאה מניה ללמוד את הנושא בשנת 1907 באמריקה,יחד עמה במשלחת היו ברל קצנלסון ויוסף ברץ ,שם חיו קהילות נוצריות חקלאיות בשותפות (קומונה) של חיי העבודה היום יומית ושיתוף כלכלי וכספי של חברי הקהילות הללו, משאת לב נוספת (ואולי עיקרית)הייתה לגייס כספים לרעיון החלוצי היהודי בארץ ישראל ,מידי יהודים עשירים באמריקה , עוד משימה ציבורית הייתה למשלחת להפיץ ולמכור את מניות בנק הפועלים שהוקם אז .

לאחר תקופה קצרה של לימודי חיי הקהילות השיתופיות באמריקה ,חזרה מניה ויפוביץ לארץ ישראל והחלה בפעילות ארגונית ורעיונית ביחד עם חבריה אנשי העלייה השנייה ,להקמת הקהילה היהודית השיתופית (הקומונה) בארץ ישראל במושבה סג'רה (אילניה של היום).

התחלת הגשמת הרעיון

גואל הקרקעות יהושוע חנקין החליט לתמוך ברעיון ולעזור ולתמוך בפעילות הקבוצה,חנקין בזכות עבודתו ברכישת האדמות היה בעל משקל בהגשמת ההתיישבות היהודית על האדמות שנרכשו מהערביים,הפעיל את כובד משקלו על אליהו קרוזו מנהל חוות סג'רה מטעם הברון על מנת להחכיר חלק מאדמות סג'רה וציוד חקלאי למשך שנת עבודה,לקבוצת היהודים שעלו והתיישבו בחווה השיתופית .

למרות הקשיים הפיזיים בעבודה הקשה בחווה בקשה מניה להשתלב בעבודה כשווה בין שווים בעבודות גבריות, למרות היותה אישה,להגשמת הרעיון מניה עבדה גם בחרישה עם צמד שוורים,זאת לאחר ששכנעה את מנהל החווה ללמדה את מלאכת החרישה ,למרות שהנשים החלוצות במושבות ,לא אהבו את הרעיון לשוויון מהסוג הזה בגלל מגבלות פיזיות,אך עיקר קצפן היה ,כי בדרכה זאת ,מניה אינה מקדמת את מעמדן של הנשים..

למרות התנאים הקשים ,הצליחו חברי הקבוצה השיתופית במעשיהם והצליחו לסיים את שנת השכירות ברווח קבוצתי,אך הרעיון של הגנת המושבות והישובים החקלאיים היהודיים בארץ ישראל קרם עור וגידים,וחברי הקבוצה שהקימו את ארגון בר גיורא בשנת 1907 שבו הייתה רק אשה אחת מניה שוחט,כיוון שהכניסה לנשים לארגון הייתה חסומה.

שנה לאחר הקמת ארגון בר גיורא בשנת 1908-9 ,יסדו את ארגון השומר , כתוצאה מכך החליטו שוכרי אדמת סג'רה ,לפזר את הקומונה והתפזרו ברחבי ארץ ישראל ,למען מטרת הקמת ארגון השמירה היהודית על היהודים ורכושם.

אשת העלייה השנייה מניה ולפשביץ ,שהשתתפה בהקמת קומונת סג'רה ובהקמת ארגון בר גיורא ולאחריו השומר ,החליטה להינשא למנהיג ישראל שוחט בשנת 1908,והמשיכה את פעילותה בארגון השומר עד מלחמת העולם השנייה,אז בעקבות פעילותם נשלחו מניה וישראל שוחט לגלות בתורכיה.

לאחר המלחמה חזרו בני הזוג לארץ ישראל בשנת 1919,למגורים בתל עדשים והחלו את פעילותם במסגרת מפלגת אחדות העבודה ,לאחר מגורים קצרים בתל עדשים עברו בני הזוג לכפר גלעדי , בהמשך לפעילותה המפלגתית הייתה בין מקימי ההסתדרות הכללית וממקימי ארגון ההגנה,שבו מלאה תפקיד הקמת סניף ההגנה בעיר תל אביב.

תקופת תחילת הדעיכה של מנהיגות משפחת מניה וישראל שוחט

לאחר מלחמת העולם הראשונה, חזרו בני הזוג שוחט לארץ ישראל בשנת 1919,לאחר הגרוש הכפוי של השלטון העותומאני לתורכיה,חזרו בני הזוג שוחט,למגורים בתל עדשים והחלו את פעילותם במסגרת מפלגת אחדות העבודה ,לאחר מגורים קצרים בתל עדשים עברו בני הזוג לכפר גלעדי , בהמשך לפעילותה המפלגתית הייתה בין מקימי ההסתדרות הכללית וממקימי ארגון ההגנה,שבו מלאה תפקיד הקמת סניף ההגנה בעיר תל אביב.

לאחר חזרתם לארץ ישראל, של בני הזוג שוחט מהגלות בתורכיה,שבו מניה וישראל בני הזוג לפעול בדרכם כמנהיגים , תוך שימוש בכלי העבודה שעמדו לרשותם ,בטרם הוגלו בכפיה ונעדרו מן הארץ.

לוואקום הפוליטי היהודי בארץ ישראל,בתקופת המלחמה התייצבו מנהיגים שנותרו בארץ על מנת להנהיג את המיעוט היהודי בארץ ישראל,מנהיגים אלו מהשורה השנייה , היו בעלי מבט היסטורי שונה משל משפחת שוחט, לתפיסתם נדרש היה להשליך את הפוליטיקה הישנה הריכוזית והמיליטנטית של המנהיגות שטרם המלחמה.

לנעליהם של בני הזוג שוחט, נכנסו מנהיגים חדשים כמו: דוד בן גוריון,ברל כצנלסון,טבנקין ובן צבי ועוד,שכוחם הפוליטי והשלטוני לא היה רב בטרם המלחמה ,לטענתם בני הזוג שלטו בהנהגה היהודית בריכוזיות,בעצמאיות בלא לחלוק את הכוח עם עמיתיהם ,וכנגד מניה הטיחו כי בדלנותה ודרכה וחוסר אמונתה במנהיגות של האחרים מבין המנהיגים,וכמובן ההבלטה בעברה המהפכני ברוסיה בטרם עלתה לארץ ישראל שהביא לחוסר אמון לדרכה ולמטרותיה.

למרות מאבקם של בני הזוג לכבוש מחדש את מעמדם כמנהיגים הם כשלו,ולמעשה בין השנים 1920-26 החלה לדעתם של ההיסטוריונים דעיכת בני הזוג ובמיוחד של מניה במנהיגות הציונית בארץ ישראל ובמיוחד בהתיישבות .

עוד עמדו לרועץ על פי סיפורי וותיקי המפלגות , קשריה האישיים בעולם ובמיוחד עם ארגונים בארצות הברית כמו נשות הדסה ,השתתפותה של בני הזוג שוחט,בהקמת ארגוני השמירה בר גיורא והשומר ,שבו סרבו להכניס מנהיגים יהודים נוספים כחברים, בהתנהגותם כבעלי הבית, כיוון שהיו בין מקימי הארגונים.

על זאת יש להוסיף את מאבקה האישי של מניה בהנהגת ההגנה ,על הזכות לשלוט בארגון,כנגד ראשי ארגון ההגנה החברים : אביגדור ודוב הוז,גולומב,שאול מאירוב ,שהיו שותפים להקמת ההגנה ,מנהיגים אלו בהמשך היריבות האישית בהנהגה,נישלו אלו את הזוג שוחט מן ההנהגה של ארגון ההגנה ,כאשר סלע המחלוקת בין המנהיגים היית השליטה על רכש הנשק (נשק = כוח ושליטה).

לכול הנאמר עד כה יש להוסיף את ירידת כוחו של הרעיון הקולקטיבי של הפועל העברי והמהפכה בצורת העבודה וברעיון העבודה העברי מכאן והלאה, את דרכם של משפחת שוחט בכוחנות הלחימה להשגת מטרותיהם,אך המאבק העיקרי של מניה וישראל שוחט לאחר חזרתם מהגלות בתורכיה, היה כנגד דוד בן גוריון מנהיג ששמר טינה ואויבות כנגדם.

לטענתו של בן גוריון משפחת שוחט, הם חסמו את דרכו האישית להנהגה,חסמו את דרכו ביחד עם ותיקי ארגון השומר להימנות על חבריו,עוד טען בן גוריון ,כי בני הזוג שמרו בסוד את הקמת ארגון בר גיורא והשומר ואפילו העלייה לסג'רה,בן גוריון הטיח בבני הזוג כי היו שותפים לרצח דה האן,לכול זאת יש להוסיף את כשלון רעיון הגדוד העברי ,על רקע פירוקו ממניעים רעיוניים ,של זרמים פוליטיים ,עוד נוספו האשמות בתמיכה בצעירותה ובהמשך בקו הקומוניסטי והחשד לקונספירציה שהודבק לה .

למרות הנתק והדחקתה של מניה מהזירה הקדמית,בעקבות מכתבים שהוחלפו בין היריבים ובקשת הסליחה של מניה,החל בן גוריון לטפח את מפעלה ועבודתה בטרם קום המדינה  בחגיגות הקמת הארבעים של ארגון ויצ"ו בשנת 1960,עמד על הבמה בן גוריון וציין את שמות גיבורות היהודים לתקופותיהם ,מתקופת שרה אימנו ,בנאומו ציין בן גוריון שבזכות נשים בעלות חזון כמניה שוחט קרמה עור וגידים מדינת היהודים בארץ ישראל.

להשלמת דרכה  הצטרפה מניה שוחט בשנות העשרים ,לגדוד העבודה על שם טרומפלדור שפעל באזור הגליל וטבריה,עד אשר פורק על רקע אידיאולוגי ,בין הויכוחים הגדולים שהיו,טענה מניה שוחט כי על לו גדוד העבודה לתפוס עבודות ולהתחרות במושבות הותיקות לטענתה גדוד העבודה נדרש למצוא לעצמו ענפי עיסוק חדשים של פועלי יגיע כפים,כאשר העבודה מיגיע כפים ולא משכר של שכירים בענפי הבנין וכאלה.

לדעתה חברי גדוד העבודה,לעבוד ולהתפרנס מהם ולא להוות אלטרנטיבה להתיישבות החקלאית בארצנו,וכאשר החלה ההגנה לתפוס את מקומו של ארגון השומר,נדחקו מניה וחבריה, מהעשייה ברעיון השמירה היהודית על הישוב ומהזירה הפוליטית שבו הייתה פעילה.

למרות היותה פעילה בארגון ההגנה ברכישת נשק והסלקתו, נשלחו מכתבים אנונימיים לשלטונות המנדט על הנטייה הקומוניסטית במעשיה,במכתבים אלו ניסו גם להסגירה על פועלה בארגון ההגנה,משטרת המנדט עצרה את מניה שוחט לצרכי חקירה בתחילת פבואר 1926 ,אך שחררה אותה בתום חמישה ימי חקירה ,כאשר לא נמצא חומר מפליל כנגדה.

בחיפושיה לפעילות פוליטית לוחמנית ועשייה לפעילות חדשים הצטרפה לארגון הפועל בתקופת פרוץ מלחמת העולם השנייה,החזירה את המרדנית מניה בעלת הרעיונות המהפכניים ,בחזרה להגנה על הרעיון הקומוניסטי של האחדות והשוויון ותמכה להידוק הקשרים עם הרוסים האדומים במלחמתם בנאצים,להמשך הגשמת רעיון האחדות והשיתוף הצטרפה לאחר הקמת המדינה העברית למפלגת מפ"ם.

אויבים רכשה לה מניה שוחט בסוף ימיה בהאמינה במוטיב הקומוניסטי ושיתוף הפעולה בעבר ,עם המשטרה החשאית הצארית ,בתקופת הקמת מפלגת העבודה היהודית העצמאית בשנת 1901 ועזרתה ובחברותה במפלגה,למרות מה שעוללה האומה הקומוניסטית בהמשך הדרך לתושביה היהודים,לציונות ולשפת האידיש , כמו שנאמר ימיה בבגרותה הכתימו את מפעליה ועשייתה בצעירותה, יש הטוענים כי חלק גדול מאויביה היו נשים שאת מעמדן דרסה בדרכה לקבל מעמד שווה בין המינים.

אחרית דבר.

כול מקטרגיה ואוהביה ,מסכימים כי מניה שוחט היית יוצאת מן הכלל ,בפעילותה ובמעשיה אל מול הכלל,יש הטוענים כי משום כך ובהיותה אשה בגוף של גבר,ובעשייה הציבורית עד תום ,מניה שילמה מחיר כבד ,מטיפוח מיתוס זה ומחוסר רצונה להדחיקו,בחייה הציבוריים והאישיים בעת שהגשימה את רעיונותיה מחוץ למסגרת משפחתה שלטענות האנשים ,היא העלתה לקורבן את חיי משפחתה וילדיה גדה ואנה,לאורך כרבע שנות חייה הבוגרים בחברה היהודית .

למעשה המסגרת הטובה של חיי המשפחה נשתמרה רק בעת שהמשפחה הוגלתה לתורכיה במלחמת העולם הראשונה בידי התורכים ,שם ניתבה את פעילותה לטובת חיי משפחה והישרדות המשפחה כגוף אחד מלוכד.

התעקשותה על דעותיה הפוליטיות השונות והתמיכה ברעיון הקומוניסטי הטהור של שוויון ואחדות כנגד הזרמים הפוליטיים בארץ ישראל ,גרמו לדעיכתה ולהוצאתה מהקונסנזוס היהודי של הציונות בארץ ישראל ,ומנסיקתה ממרומי העשייה הציבורית לבדידות מזהרת ואויבים.

לאחר הקמת מדינת ישראל, החלה לטפל בעולים חדשים במגוריהם במעברות ,עולים שהגיעו לאחר המלחמה לארץ ישראל במסגרת עליה ב' ,עד מותה בשנת 1961 שלאחריה נקברה בחלקת חברי השומר בכפר גלעדי.

בחגיגות הקמת הארבעים של ארגון ויצ"ו בשנת 1960,עמד על הבמה בן גוריון וציין את שמות גיבורות היהודים לתקופותיהם ,מתקופת שרה אימנו ,בנאומו ציין בן גוריון שבזכות נשים בעלות חזון כמניה שוחט קרמה עור וגידים מדינת היהודים בארץ ישראל.

אגדות שסופרו על מניה שוחט

זקני הגליל מספרים כי באחד מסיוריהם בגליל,נתקלו בדרכם במניה שוחט ,מובן שמלווה החבורה ביקש ממנה לספר במקצת על תקופתה בארץ ישראל , התיישבה החבורה מסביבה והקשיבו לדבריה ,מחוץ לנער אחד שהחל לקצץ מענפי עץ שעמד ליד החבורה.

על פי האגדה זינקה מניה על הבחור ,שמטה מידיו את הענפים וקראה לו רוצח,לאחר שנרגעה חזרה את הילד ושחה לו כי בפגיעה בעץ שנטוע על אדמה עברית הוא פוגע בנפש העץ היהודי,ועל מנת לכפר על מעשיו ,עליו לנטוע עצים רבים כפיצוי על מעשהו.

אגדה היסטורית על אישיותה של מניה,מספרת כי בשנת 1960 בעת שהייתה בנסיעה לירושלים מביתה והיא בת 81 שנה ,עבר האוטובוס בתחנת האוטובוס של רמלה ,אל האוטובוס העמוס עלתה ערבייה צעירה בהריון מתקדם ,מניה שוחט בלא להסס קמה ומסרה לה את מקומה .

זוכרים זקני הגליל את נאומה של מניה שוחט, בשנת 1926 בוועידת הפועלות בעת שהתגוררה בכפר גלעדי ועיקר דבריה , נסבו כי יש לנשים מלחמת מעמדות ברצונם להשתלב בשוויון בחברה הגברית,כי האשה חלשה מבחינה גופנית ושכלית (שנות לימוד והשכלה) בארץ ישראל,כול עוד לא יבינו המוסדות והארגונים כי יש להתאים ולפתח מקצועות שיתאימו לעבודת נשים.

עד אז תישאר הפרובלמאטיות במובן שהנשים מבקשים עזרה מגברים, לדעתה נדרש לימוד מקצועות לטובת הנשים ,על מנת שיוכלו להתפתח עצמאית בכדי להשתלב ביצירה והעשייה המשותפת ,עוד הוסיפה מניה שוחט כי מעמד הנשים בארץ ישראל ,במסגרת עבודתם כמעמד של משרתות הן במושבות והן בהתיישבות העובדת והקיבוצים,ועדיין אין הבנה כי האישה צריכה להיות במעמד של פועלת ולא כלי עזר משרת.

הקמת ארגון בר גיורא ולאחריו ארגון השומר

ההחלטה של אנשי המושבות היהודיות בארץ ישראל להגן על עצמם ורכושם הן באמצעים משלהם אך בעיקר להשתמש בשכירים ערביים,צרקסיים,דרוזים,מוגרבים ואפילו חבשים שלצורך שכירתם ומתן שוחד לראשי שבטים ובעלי שררה בין הפלאחים הערביים,השתמשו המתיישבים בכספים שהגיעו מכיסיו של הברון רוטשילד באמצעות קרן פיקא , אלא שבתחילת המאה העשרים העביר הברון את הקרן לקרן חדשה (ישנה) שנקראה פיק"א וכספי השמירה והשוחד הופסקו.

מצד שני חוסר תשלום השוחד והתנאים הקשים של הפלחים הערבים הגבירו את ההתנכלות למושבות היהודיות ,כתוצאה מכך נוצר כורך קיומי להקמת כוח שיוכל לשמור ולהרתיע את הערבים ממעשי שוד אלו.

לחגיגת השוד והגזל הצטרפו השומרים הערביים עצמם שנשכרו להגן על השדות והרכוש היהודי,כאשר ראו זאת המתיישבים גמלה בהם ההכרה כי נדרשת שמירה יהודית לרכושם וחייהם,חיזוק לרעיון ההגנה העצמית נתווסף בעת הגעת מתיישבי העלייה השנייה שהקימו כוחות הגנה עוד בקהילותיהם ברוסיה מפאת הפרעות שחוו שם.

לצורך הגשמת הרעיון וכיבוש השמירה היהודית במושבות,הגו יצחק בן צבי וישראל שוחט ממייסדי ארגון ההגנה בר גיורא,והאידיאולוגיים של הרעיון השמירה העברית ,על פי הסיסמא "בדם ואש נפלה יהודה ובדם ואש תקום",אנשי בר גיורא החליטו לקרוא לכינוס סודי להקמת ארגון השומר,שבו השתתפו גם : צבי בקר ,אלכסנדר זייד,ישראל גלעדי,יחזקאל ניסוב והשלימה את רשימת המתכנסים רעייתו של ישראל שוחט הגברת מניה שוחט .

מעט על ישראל שוחט

ישראל שוחט חיי בשנים 1886-1961 נולד ברוסיה בתקופת הצאר,במולדתו השלים לימודי עריכת דין וממייסדי מפלגת פועלי ציון ברוסיה,לאחר עלייתו בעלייה השנייה בשנת 1904 הי ממקימי ארגון השמירה היהודית בר גיורא בשנת 1907,שפרץ הדרך להקמת ארגון השומר,ניסיון נוסף היה לישראל שוחט ברצונו להקים את הלגיון העבודה העברית בשנת 1910.

שנתיים לאחר מכן יצא לקושטא על מנת להשלים את לימודיו כעורך דין בחוקה העותומאנית,שם נשאר עד סיום מלחמת העולם הראשונה,כאשר שב לארץ ישראל לאחר המלחמה ,בשנת 1920 פעל להקמת מפלגת אחדות העבודה,גדוד העבודה ,ארגון ההגנה ומפלגת העבודה.



 
 
 
בניית אתרים - שרקור