דף הבית   מפת אתר   צור קשר
 
 
 
 
 

צפת בית הכנסת הארי האשכנזי

 

הרבה אמונות ואגדות קשורות לתקופת הקמת בית הכנסת הארי האשכנזי,בית הכנסת או בית מדרש לתלמידיו,בית הכנסת נחשב לאחד העתיקים בעיר צפת,להוספת הדרו של בית הכנסת האגדות טוענות כי הוא הוקם על פיסת שטח האדמה החקלאי שכונה שדה התפוחים הקדושים ,שטח שאליו היה מוליך הרב את תלמידיו ללימוד מחוץ למבנה סגור על מנת להקנות להם את אהבת הארץ.

ידוע שהרב הארי לא כתב את משנתו,כיוון שטען שהיריעה רחבה מדי ושאין קולמוס ודיו שיכילו את ידיעתו,ועל כן תלמידיו החליטו לכתוב את דרשות ושעורי הרב, דבר שהביא פרשנויות שונות ודעות לתורתו.

על פי האמונה בית כנסת זה נבנה בידי מגורשי ספרד שהתיישבו ביוון ומשם עברו לארץ ישראל לעיר המקובלים צפת,זקני צפת טוענים כי שמו הקדום של בית הכנסת של הקהילה היוונית היה גריגוס ושהו הוקם בשנת 1578, לדבריהם בבית הכנסת הזה התפללו תלמידיו של הרמ"ק ותלמידו הארי במאה השמונה עשר.


ובכן איפה המחלוקת , על פי התאריך שהמסורת קובעת את הקמת בית הכנסת ,מסתבר כי הרב הארי מת שש שנים לפני תאריך זה, בהמשך מספרות האגדות כי הרבי ותלמידיו יצאו לשדה הבולבוסים , הן בכדי ללמוד ובמיוחד בימי שישי ,לקבל את פני השבת בפנייה ובקשה לשבת המלכה לבוא במהרה.

בית הכנסת נחרב בראשונה ברעידת האדמה בשנת 1759 ושופץ והוקם מחדש,לאחר רעידת האדמה בשנת 1837 ,שנה וחצי לאחר רעידת האדמה נבנה המבנה שוב. 

מספרים זקני העיר הושמה הכתובת לתאריך בידי המשפצים. 

אך כאשר מחטטים בכתובים עתיקים,בכתבו של אחד ממנהיגי העלייה החסידית הרב החסיד ישראל ,שעלו במאה השמונה עשר לצפת מגרמניה,כי בית הכנסת שמשופץ למענם שימש את הארי כבית מדרש ותפילה , לאחר השיפוץ התפללו בו החסידים ורבניהם במאות השמונה עשר והתשע עשר,כבית הכנסת העיקרי של החסידות.

עוד צורפה מעל לכניסה למתחם בית הכנסת כיום ,קשת מברזל ועליה מופיעה הכתובת "חקל תפוחין קדישין" , בפעם האחרונה נבנה בית הכנסת שוב בשנת 1857 על פי הכתוב והחקוק על אבן בבית הכנסת וכך נשאר מראהו עד היום , על בית הכנסת חקוקה גם הכתובת  "מה נורא המקום הזה, בית הכנסת מרן הארי ז"ל בשנת ומקדשי תיראו" .

ארון הקודש הניצב בבית הכנסת מגולף מעצי זית ומתרומם לגובה רב, שנוצר וגולף  בידי אומנים יהודיים מהגולה בפולין, בסגנון מזרח אירופאי, ובאומנות אשר הושקעה ביצורו, בפרטי הגילוף מופיע המוטיב של האריה והאנשתו כבן אנוש.  

במאה  השמונה עשר לאחר עליית החסידים ,שימש המקום את הקהילה האשכנזית ונקרא האשכנזי,לאחר שנחרב לקח 60 שנה לשפצו ולשדרגו כפי שהוא נראה כיום,משני עברי הדלת בחזית ממוקמות גומחות אשר בעברת שימשו למנורות מאור.

     

בית הכנסת מעוטר בצבעים כחולים כשריד לתקופה המורית אשר שלטה בספרד הן כממשל והן באדריכלות ובתרבות,החלקים הנוספים בחשיבותם בבית הכנסת הם: הקיר הדרומי אשר בו מקובעים שלושה ארונות קודש, בימת הדרשה המוגבהת.

 

כיוון שמיקומו בתקופת מלחמת העצמאות, היה בבית הקיצוני ,מול הרובע הערבי, המבנה ספג פגיעת פגז ורסיס שפגע בסורג אחד החלונות ונתקע בסופו של דבר בדוכן התפילה ולא פגע באיש למרות שבבית הכנסת חסו מתפללים רבים.

בתקופת מלחמת השחרור,שימש המבנה כעמדה להגנת העיר,כולל חרכי ירי ועמדה על גגו, לאחר מלחמת העצמאות נזנח ושופץ חלקית בשנות השמונים,המבנה סגור וניתן לבקר בו בתאום.



 
 
 
בניית אתרים - שרקור